אלהי"ם הים השביעי המקיא את שאינו מינו - כתיבת נח בשעתה
תיקוני זוהר · תיקון יא ממהדורא תנינא - הים השביעי שאינו מקבל אלא הראויים לו · מאמר 76 · פיסקה 1 · דף קמו ע"ב
לשון הזוהר
(זהו תיקון ל״א) [ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמו ע"ב ] ° מִיָּד פָּתַח וְאָמַר, בְּרֵאשִׁית, בָּרָא שִׁית, וְאִינוּן שִׁית יַמִּים בָּרָא אלהי״ם, מַאי אלהי״ם יַמָּא שְׁבִיעָאָה, וְרָזָא דְמִלָּה ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא׳ (קהלת א, ז). (קמו ע"ב) וְשָׁם נוּנִין דְּרַחֲשִׁין בְּיַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדוֹלוֹת׳ (תהלים קד, כה), ° וְכֻלְּהוּ שָׁאֲגִין עַל טַרְפִין, וּשְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׳ (משלי לא, ו), כָּל הַנְּחָלִים דְּאָזְלִין לְיַמָּא הָא שֶׁבַע אִינוּן, וְאִינוּן שֶׁבַע נְעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֶת לָהּ לְאִימָּא קַדִּישָׁא דְאִיהִי בַּת שֶׁבַע, יָם אוֹקְיָנוֹס כְּלִילָא מִשֶּׁבַע יַמִּים, וְאַמַּאי אִתְקְרִיאַת אוֹקְיָינוֹס, בְּגִין דְּכָל מִינֵי מַיָּא וְנוּנִין וְרַחֲשִׁין דְּלַאו אִינוּן דִּילָהּ, וְיֵתוּן לְאַעָלָא בָּהּ, אִיהִי מֵקִיא לוֹן, וּמִתַּמָּן ׳הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת׳, כְּגַוְונָא דְתֵיבַת נֹחַ דְּלָא הֲוָה מְקַבְּלָא מִמִּינָא אַחֲרָא, אֶלָּא מֵאִלֵּין דְּמַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבְגִין דָּא כָּל הַנְּחָלִים דְּאִינוּן תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֻּלְּהוּ מִשְׁתַּדְלֵי בְּאוֹרַיְיתָא ׳הוֹלְכִים אֶל הַיָּם׳, וּבָעָאן לְאַעָלָא לִשְׁכִינְתָּא, וְאִיהִי לָא מְקַבְּלָא לוֹן בְּגַוָּוהּ, אֶלָּא לְאִלֵּין דְּמַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעָלָא לְגַבָּהּ (נ״א בגווה), דְּאִינוּן שֶׁבַע רוֹעִים, וּלְשִׁבְטִין דְּנָפְקִין מִנַּיְיהוּ, וּלְכָל דְּאַתְיָין מִסִּטְרַיְיהוּ וְיִתְעָרְבוּן בְּהוֹן, יַמָּא קַבִּילַת לוֹן וְיִתְעָרְבוּן בְּגַוָּוהּ, אֲבָל לְאָחֳרָנִין לָא קַבִּילַת לוֹן, וּמִתַּמָּן אִינוּן שָׁבִין לָלֶכֶת. דְּוַדַּאי אִיהוּ ה' יַמָּא, נַחַל דִּילָהּ ו', כָּל אִינוּן דְּיָרְתִין נִשְׁמָתִין מִן יַמָּא וְנַחַל דִּילָהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ דְי״ה, ° אִיהִי קַבִּילַת לוֹן, וְאָחֳרָנִין דְּלַאו אִינוּן חֵלֶק יהו״ה אִיהִי לָא קַבִּילַת לוֹן, וְדַחְיָא לוֹן מִתַּמָּן, וּמִתַּמָּן ׳הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת׳. קָמוּ כֻּלְּהוּ וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ פּוּמָא דִשְׁכִינְתָּא, סִינַי סִינַי, זַכָּאִין אוּדְנִין דְּשָׁמְעִין מִלִּין אִלֵּין מִפּוּמָךְ. אמר המגיה ע״כ מצאתי, ואולי אלו הי״א תקונים הם בכלל השבעים אלא שלא הושמו איש על ידו לדגליהם, וכבר מצאתי לקוטים אחרים, ולפי שלבי אמר לי שאינם מכלל התקונים רק מאמרים מפוזרים מספר הזהר, הבדלתי אותם לי למשמרת עד אשר אראה מה יהיו, ואם יהיה אלקים עמדי והנחני בדרך אמת עוד אוסיף להדפיס דברים יקרים ונוראים שלא נראו בגלוי עד היום הזה, וברוך י״י אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי שגלגל זכות זה על ידי.
תרגום
מִיָּד פָּתַח וְאָמַר: ׳בְּרֵאשִׁית׳ - ׳בָּרָא שֵׁשׁ׳, וְהֵן שֵׁשֶׁת הַיָּמִים, ׳בָּרָא אֱלֹהִים׳ - מַהוּ ׳אלהי״ם׳? הַיָּם הַשְּׁבִיעִי. וְסוֹד הַדָּבָר (קהלת א ז) ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא׳. וְשָׁם דָּגִים הָרוֹחֲשִׁים בְּיַם הַתּוֹרָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים קד כה) ׳שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת׳, וְכֻלָּם שׁוֹאֲגִים עַל טֶרֶף, וְעַל הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר (משלי לא ו) ׳וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ׳. כָּל הַנְּחָלִים הַהוֹלְכִים לַיָּם - הֲרֵי שִׁבְעָה הֵם, וְהֵם שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֵת לָהּ לְאִמָּא הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא ׳בַּת שֶׁבַע׳. יָם אוֹקְיָנוֹס כָּלוּל מִשִּׁבְעָה יַמִּים, וְלָמָּה נִקְרָא ׳אוֹקְיָנוֹס׳? מִשּׁוּם שֶׁכָּל מִינֵי הַמַּיִם וְהַדָּגִים וְהָרוֹחֲשִׁים שֶׁאֵינָם שֶׁלָּהּ, וְיָבוֹאוּ לְהִכָּנֵס בָּהּ, הִיא מְקִיאָה אוֹתָם, וּמִשָּׁם ׳הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת׳, כְּעֵין תֵּבַת נֹחַ שֶׁלֹּא הָיְתָה מְקַבֶּלֶת מִמִּין אַחֵר, אֶלָּא מֵאֵלֶּה שֶׁצִּוָּה הקב"ה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּל הַנְּחָלִים שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, כֻּלָּם מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, ׳הֹלְכִים אֶל הַיָּם׳, וְרוֹצִים לְהִכָּנֵס אֶל הַשְּׁכִינָה, וְהִיא אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אוֹתָם בְּתוֹכָהּ, אֶלָּא אֶת אֵלֶּה שֶׁצִּוָּה הקב"ה לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, שֶׁהֵם שִׁבְעָה הָרוֹעִים, וְלַשְּׁבָטִים הַיּוֹצְאִים מֵהֶם, וּלְכָל הַבָּאִים מִצִּדָּם וְיִתְעָרְבוּ בָּהֶם - הַיָּם מְקַבֵּל אוֹתָם וְיִתְעָרְבוּ בְּתוֹכוֹ, אֲבָל לַאֲחֵרִים אֵינוֹ מְקַבֵּל אוֹתָם, וּמִשָּׁם ׳הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת׳. שֶׁוַּדַּאי הִיא ה׳, הַיָּם, נַחֲלָהּ ו׳: כָּל אוֹתָם הַיּוֹרְשִׁים נְשָׁמוֹת מִן הַיָּם וְנַחֲלָהּ, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁל י״ה, הִיא מְקַבֶּלֶת אוֹתָם, וַאֲחֵרִים שֶׁאֵינָם חֵלֶק יהו״ה, הִיא אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אוֹתָם, וְדוֹחָה אוֹתָם מִשָּׁם, וּמִשָּׁם ׳הֵם שָׁבִים לָלֶכֶת׳. קָמוּ כֻּלָּם וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ, וְאָמְרוּ: פֶּה שֶׁל שְׁכִינָה, סִינַי סִינַי, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם הַשּׁוֹמְעוֹת דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּיךָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (זהו תיקון ל״א) [ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמו ע"ב ] ° מיד פתח ואמר, בראשית, ברא שית, ואינון שית ימים ברא אלהי״ם, מאי אלהי״ם ימא שביעאה, ורזא דמלה ׳כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא׳ (קהלת א, ז). (קמו ע"ב) ושם נונין דרחשין בימא דאורייתא, עלייהו אתמר ׳שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות׳ (תהלים קד, כה), ° וכלהו שאגין על טרפין, ושכינתא אתמר בה ׳ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׳ (משלי לא, ו), כל הנחלים דאזלין לימא הא שבע אינון, ואינון שבע נערות הראויות לתת לה לאימא קדישא דאיהי בת שבע, ים אוקינוס כלילא משבע ימים, ואמאי אתקריאת אוקיינוס, בגין דכל מיני מיא ונונין ורחשין דלאו אינון דילה, ויתון לאעלא בה, איהי מקיא לון, ומתמן ׳הם שבים ללכת׳, כגוונא דתיבת נח דלא הוה מקבלא ממינא אחרא, אלא מאלין דמני קודשא בריך הוא, ובגין דא כל הנחלים דאינון תלמידי חכמים כלהו משתדלי באורייתא ׳הולכים אל הים׳, ובעאן לאעלא לשכינתא, ואיהי לא מקבלא לון בגווה, אלא לאלין דמני קודשא בריך הוא לאעלא לגבה (נ״א בגווה), דאינון שבע רועים, ולשבטין דנפקין מנייהו, ולכל דאתיין מסטרייהו ויתערבון בהון, ימא קבילת לון ויתערבון בגווה, אבל לאחרנין לא קבילת לון, ומתמן אינון שבין ללכת. דודאי איהו ה' ימא, נחל דילה ו', כל אינון דירתין נשמתין מן ימא ונחל דילה, בדחילו ורחימו די״ה, ° איהי קבילת לון, ואחרנין דלאו אינון חלק יהו״ה איהי לא קבילת לון, ודחיא לון מתמן, ומתמן ׳הם שבים ללכת׳. קמו כלהו ובריכו ליה, ואמרו פומא דשכינתא, סיני סיני, זכאין אודנין דשמעין מלין אלין מפומך. אמר המגיה ע״כ מצאתי, ואולי אלו הי״א תקונים הם בכלל השבעים אלא שלא הושמו איש על ידו לדגליהם, וכבר מצאתי לקוטים אחרים, ולפי שלבי אמר לי שאינם מכלל התקונים רק מאמרים מפוזרים מספר הזהר, הבדלתי אותם לי למשמרת עד אשר אראה מה יהיו, ואם יהיה אלקים עמדי והנחני בדרך אמת עוד אוסיף להדפיס דברים יקרים ונוראים שלא נראו בגלוי עד היום הזה, וברוך י״י אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי שגלגל זכות זה על ידי.
התרגום: מיד פתח ואמר: ׳בראשית׳ - ׳ברא שש׳, והן ששת הימים, ׳ברא אלהים׳ - מהו ׳אלהי״ם׳? הים השביעי. וסוד הדבר (קהלת א ז) ׳כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא׳. ושם דגים הרוחשים בים התורה, עליהם נאמר (תהלים קד כה) ׳שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׳, וכלם שואגים על טרף, ועל השכינה נאמר (משלי לא ו) ׳ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׳. כל הנחלים ההולכים לים - הרי שבעה הם, והם שבע הנערות הראויות לתת לה לאמא הקדושה שהיא ׳בת שבע׳. ים אוקינוס כלול משבעה ימים, ולמה נקרא ׳אוקינוס׳? משום שכל מיני המים והדגים והרוחשים שאינם שלה, ויבואו להכנס בה, היא מקיאה אותם, ומשם ׳הם שבים ללכת׳, כעין תבת נח שלא היתה מקבלת ממין אחר, אלא מאלה שצוה הקב"ה. ומשום כך כל הנחלים שהם תלמידי חכמים, כלם משתדלים בתורה, ׳הלכים אל הים׳, ורוצים להכנס אל השכינה, והיא אינה מקבלת אותם בתוכה, אלא את אלה שצוה הקב"ה להכנס אליה, שהם שבעה הרועים, ולשבטים היוצאים מהם, ולכל הבאים מצדם ויתערבו בהם - הים מקבל אותם ויתערבו בתוכו, אבל לאחרים אינו מקבל אותם, ומשם ׳הם שבים ללכת׳. שודאי היא ה׳, הים, נחלה ו׳: כל אותם היורשים נשמות מן הים ונחלה, ביראה ואהבה של י״ה, היא מקבלת אותם, ואחרים שאינם חלק יהו״ה, היא אינה מקבלת אותם, ודוחה אותם משם, ומשם ׳הם שבים ללכת׳. קמו כלם וברכו אותו, ואמרו: פה של שכינה, סיני סיני, אשרי אזנים השומעות דברים אלה מפיך.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון יא , בראשית, ואינון שית ימים ברא כו'. כמו שאומר לעיל תיקון ע ’ על שית היכלין - כן דריש כאן על שבעה ימים. כל הנחלים אינון שית נחלין. אל הים. הא שבע:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: