׳לא תצא כצאת העבדים׳ - יציאת בת חורין בגאלה האחרונה בזכות בעלה
תיקוני זוהר · תיקון ז ממהדורא תנינא - כבוד המלך בכבוד השכינה ויציאתה בת חורין · מאמר 72 · פיסקה 2 · דף קמה ע"א
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּרִיךְ לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וְאַרְמֵי לָהּ מִבֵּיתֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּבְפִשְׁעִיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיה נ, א), וַהֲלָא כָּל מָאן דְּאוֹקִיר לָהּ בְּגָלוּתָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אוֹקִיר, אוֹ מָאן דִּמְזַלְזֵל בָּהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזַלְזֵל, וּבְגִין דָּא ׳כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבוֹזַי יֵקָלּוּ׳, דְּאַף עַל גַּב דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַבִּין לָהּ בְּחוֹבִין דִּבְנָהָא בְּגָלוּתָא רְבִיעָאָה, אִיהוּ נָטִיר לָהּ וְאִיהוּ יִפְרוֹק לָהּ, וְרָזָא דְמִלָּה ׳וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ (שמות כא, ז), אֶלָּא תִּפּוֹק בַּת חוֹרִין, בְּגִין דִּבְגָלוּתָא קַדְמָאָה לָא הֲוָה לָהּ בַּעְלָהּ דְּאִיהִי אוֹרַיְיתָא חֵירוּ דִילָהּ, לָא נָפְקַת לָהּ בַּת חוֹרִין, וְנָפְקַת בְּחִפָּזוֹן כְּעַבְדָּא דְבָרַח מֵרִבּוֹנֵיהּ וְלָא אִית לָהּ שְׁטַר חֵירוּ, אֲבָל בְּפוּרְקָנָא בַתְרַיְיתָא דְאִית לָהּ בַּעְלָהּ דְּאִיהוּ בֶן חוֹרִין, לֹא תֵצֵא בְּחִפָּזוֹן וְלֹא תֵצֵא כְעַבְדִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם׳, אֶלָּא תִּפּוֹק בַּת חוֹרִין, וּבְגִין דָּא כִי ׳יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳.
תרגום
כָּעֵין זֶה הקב"ה גֵּרֵשׁ אֶת הַשְּׁכִינָה וְהִשְׁלִיכָהּ מִבֵּיתוֹ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם׳ (ישעיה נ, א). וַהֲלֹא כָּל מִי שֶׁמְּכַבֵּד אוֹתָהּ בַּגָּלוּת, אֶת הקב"ה מְכַבֵּד, וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בָּהּ, בְּהקב"ה מְזַלְזֵל, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ׳. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהקב"ה מָכַר אוֹתָהּ בַּחֲטָאֵי בָּנֶיהָ בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, הוּא שׁוֹמֵר אוֹתָהּ וְהוּא יִפְדֶּה אוֹתָהּ. וְסוֹד הַדָּבָר ׳וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳ (שמות כא, ז) - אֶלָּא תֵּצֵא בַּת חוֹרִין. מִשּׁוּם שֶׁבַּגָּלוּת הָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיָה לָהּ בַּעְלָהּ שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, חֵרוּתָהּ, לֹא יָצְאָה בַּת חוֹרִין, וְיָצְאָה בְּחִפָּזוֹן כְּעֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵרִבּוֹנוֹ וְאֵין לוֹ שְׁטַר חֵרוּת. אֲבָל בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ בַּעְלָהּ שֶׁהוּא בֶּן חוֹרִין, לֹא תֵּצֵא בְּחִפָּזוֹן וְלֹא תֵּצֵא כַּעֲבָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ׳עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם׳, אֶלָּא תֵּצֵא בַּת חוֹרִין. וּמִשּׁוּם כָּךְ כִּי ׳יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא קודשא בריך הוא תריך לה לשכינתא, וארמי לה מביתיה, הדא הוא דכתיב ׳ובפשעיכם שלחה אמכם׳ (ישעיה נ, א), והלא כל מאן דאוקיר לה בגלותא לקודשא בריך הוא אוקיר, או מאן דמזלזל בה לקודשא בריך הוא מזלזל, ובגין דא ׳כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו׳, דאף על גב דקודשא בריך הוא זבין לה בחובין דבנהא בגלותא רביעאה, איהו נטיר לה ואיהו יפרוק לה, ורזא דמלה ׳וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׳ (שמות כא, ז), אלא תפוק בת חורין, בגין דבגלותא קדמאה לא הוה לה בעלה דאיהי אורייתא חירו דילה, לא נפקת לה בת חורין, ונפקת בחפזון כעבדא דברח מרבוניה ולא אית לה שטר חירו, אבל בפורקנא בתרייתא דאית לה בעלה דאיהו בן חורין, לא תצא בחפזון ולא תצא כעבדין, דאתמר בהון ׳עבדים היינו לפרעה במצרים׳, אלא תפוק בת חורין, ובגין דא כי ׳ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׳.
התרגום: כעין זה הקב"ה גרש את השכינה והשליכה מביתו, זהו שכתוב ׳ובפשעיכם שלחה אמכם׳ (ישעיה נ, א). והלא כל מי שמכבד אותה בגלות, את הקב"ה מכבד, ומי שמזלזל בה, בהקב"ה מזלזל, ומשום כך ׳כי מכבדי אכבד ובזי יקלו׳. שאף על פי שהקב"ה מכר אותה בחטאי בניה בגלות הרביעית, הוא שומר אותה והוא יפדה אותה. וסוד הדבר ׳וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׳ (שמות כא, ז) - אלא תצא בת חורין. משום שבגלות הראשונה לא היה לה בעלה שהוא התורה, חרותה, לא יצאה בת חורין, ויצאה בחפזון כעבד שברח מרבונו ואין לו שטר חרות. אבל בגאלה האחרונה, שיש לה בעלה שהוא בן חורין, לא תצא בחפזון ולא תצא כעבדים, שנאמר בהם ׳עבדים היינו לפרעה במצרים׳, אלא תצא בת חורין. ומשום כך כי ׳ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׳.