התלבשות השמש בגוני גבורה וחסד - ושתי העינים שני לוחות התורה
תיקוני זוהר · תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה · מאמר 71 · פיסקה 9 · דף קמב ע"א
לשון הזוהר
[ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמג ע"ב ] לְבָתַר אִתְלַבַּשׁ בְּחֶסֶד דְּאִיהוּ חִוָּור, וּבֵיהּ אִשְׁתַּכַּךְ רוּגְזֵיהּ דְּשִׁמְשָׁא, יָרוֹק הֲוָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° וְכַד אִתְלַבַּשׁ (נ״א אתלבן) בַּחֶסֶד בִּנְהוֹרָא חִוְורָא, מִנֵּיהּ יְהֵא נָהִיר לְסִיהֲרָא, ° ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ׳, דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, קָצֶה דִילֵיה צַדִּיק, ° וּתְקוּפָתוֹ עַל (קמג ע"ב) קְצוֹתָם תְּרֵי סַמְכֵי קְשׁוֹט, וּבְהוֹן אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ, דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה ° דְאִיהִי חַמָּה, מִן תַּמָּן נִצְבַּע בְּגַוָּון יָרוֹק דְּאִיהוּ רַחֲמֵי, ° בְּהַהוּא זִמְנָא מִסְתַּכְּלִין שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא כַּחֲדָא, וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ, דְאִיהִי חוּפָּה דִילָהּ. ° וּבְהַהוּא זִמְנָא נָטְלַת הִיא מִתְּלַת גַּוָּונִין, לְאִתְפָּאֲרָא קֳדָמֵיהּ בִּתְלַת גַּוָּונִין דְּעִינָא, דְּאִינוּן חִוָּור סוּמַק יָרוֹק, וּבְהַהוּא זִמְנָא אִיהוּ יֵימָא לְגַבָּהּ, (שיר ו ה) ׳הָסֵבִּי עִינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבוּנִי׳, מוֹקְדִין לִי ° בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ דִילָךְ, ° וּבוֹצִינָא קַדִּישָׁא תְּרֵין עַיְנִין אִנּוּן תְּרֵין לוּחִין יַקִּירִין דְּאוֹרַיְיתָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳לֻחֹת אֶבֶן כְּתוּבִים בְּאֶצְבַּע אלהי״ם׳ (שמות לא, יח) ׳כְּתוּבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם׳ (שם לב, טו), וּמְרַקְּמָאן מִתְּרֵין עֲשַׂר גַּוָּונִין מֵהַאי סִטְרָא, וּמִתְּרֵין עֲשַׂר גַּוָּונִין מֵהַאי סִטְרָא, דְּאִינוּן אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִין סִטְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שם) ׳מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתְבִים׳, זֶ״ה וְזֶ״ה תְּרֵין זִמְנִין אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים סְפָרִים.
תרגום
לְאַחַר מִכֵּן מִתְלַבֵּשׁ בְּחֶסֶד שֶׁהוּא לָבָן, וּבוֹ שׁוֹכֵךְ רָגְזוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, יָרֹק הָיָה מִצַּד עַמּוּד הָאֶמְצַע, וּכְשֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בַּחֶסֶד בְּאוֹר לָבָן, מִמֶּנּוּ יֵאוֹר לַלְּבָנָה. ׳מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ׳ - זֶה עַמּוּד הָאֶמְצַע, קָצֵהוּ צַדִּיק, ׳וּתְקוּפָתוֹ עַל קְצוֹתָם׳ - שְׁנֵי סַמְכֵי אֱמֶת, וּבָהֶם ׳אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׳ - זוֹ הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא חַמָּה, מִשָּׁם נִצְבַּעַת בְּגָוֶן יָרֹק שֶׁהוּא רַחֲמִים. בְּאוֹתוֹ זְמַן מִסְתַּכְּלִים הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה כְּאֶחָד, וְ׳אֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ׳, שֶׁהִיא חֻפָּתָהּ. וּבְאוֹתוֹ זְמַן נוֹטֶלֶת הִיא מִשְּׁלֹשָׁה גְּוָנִים, לְהִתְפָּאֵר לְפָנָיו בִּשְׁלֹשָׁה גְּוָנֵי הָעַיִן, שֶׁהֵם לָבָן, אָדֹם, יָרֹק. וּבְאוֹתוֹ זְמַן הוּא אוֹמֵר לָהּ, (שיר ו ה) ׳הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי׳ - מַבְעִירִים אוֹתִי בְּשַׁלְהֶבֶת אַהֲבָתֵךְ. וּ׳בוּצִינָא קַדִּישָׁא׳ - שְׁתֵּי הָעֵינַיִם הֵן שְׁנֵי הַלּוּחוֹת הַיְּקָרִים שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות לא יח) ׳לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אלהי״ם׳, (שם לב טו) ׳כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם׳, וּמְרֻקָּמִים מִשְּׁנֵים עָשָׂר גְּוָנִים מִצַּד זֶה, וּמִשְּׁנֵים עָשָׂר גְּוָנִים מִצַּד זֶה, שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה צְדָדִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם) ׳מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְתֻבִים׳ - ׳זֶ״ה׳ וְ׳זֶ״ה׳ שְׁתֵּי פְּעָמִים - עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמג ע"ב ] לבתר אתלבש בחסד דאיהו חוור, וביה אשתכך רוגזיה דשמשא, ירוק הוה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ° וכד אתלבש (נ״א אתלבן) בחסד בנהורא חוורא, מניה יהא נהיר לסיהרא, ° ׳מקצה השמים מוצאו׳, דא עמודא דאמצעיתא, קצה דיליה צדיק, ° ותקופתו על (קמג ע"ב) קצותם תרי סמכי קשוט, ובהון אין נסתר מחמתו, דא שכינתא עלאה ° דאיהי חמה, מן תמן נצבע בגוון ירוק דאיהו רחמי, ° בההוא זמנא מסתכלין שמשא וסיהרא כחדא, ואין נסתר מחמתו, דאיהי חופה דילה. ° ובההוא זמנא נטלת היא מתלת גוונין, לאתפארא קדמיה בתלת גוונין דעינא, דאינון חוור סומק ירוק, ובההוא זמנא איהו יימא לגבה, (שיר ו ה) ׳הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבוני׳, מוקדין לי ° בשלהובין דרחימו דילך, ° ובוצינא קדישא תרין עינין אנון תרין לוחין יקירין דאורייתא, דאתמר בהון ׳לחת אבן כתובים באצבע אלהי״ם׳ (שמות לא, יח) ׳כתובים משני עבריהם׳ (שם לב, טו), ומרקמאן מתרין עשר גוונין מהאי סטרא, ומתרין עשר גוונין מהאי סטרא, דאינון ארבעה ועשרין סטרין, ועלייהו אתמר (שם) ׳מזה ומזה הם כתבים׳, ז״ה וז״ה תרין זמנין ארבעה ועשרים ספרים.
התרגום: לאחר מכן מתלבש בחסד שהוא לבן, ובו שוכך רגזו של השמש, ירק היה מצד עמוד האמצע, וכשמתלבש בחסד באור לבן, ממנו יאור ללבנה. ׳מקצה השמים מוצאו׳ - זה עמוד האמצע, קצהו צדיק, ׳ותקופתו על קצותם׳ - שני סמכי אמת, ובהם ׳אין נסתר מחמתו׳ - זו השכינה העליונה שהיא חמה, משם נצבעת בגון ירק שהוא רחמים. באותו זמן מסתכלים השמש והלבנה כאחד, ו׳אין נסתר מחמתו׳, שהיא חפתה. ובאותו זמן נוטלת היא משלשה גונים, להתפאר לפניו בשלשה גוני העין, שהם לבן, אדם, ירק. ובאותו זמן הוא אומר לה, (שיר ו ה) ׳הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני׳ - מבעירים אותי בשלהבת אהבתך. ו׳בוצינא קדישא׳ - שתי העינים הן שני הלוחות היקרים של התורה, שנאמר בהם (שמות לא יח) ׳לחת אבן כתבים באצבע אלהי״ם׳, (שם לב טו) ׳כתבים משני עבריהם׳, ומרקמים משנים עשר גונים מצד זה, ומשנים עשר גונים מצד זה, שהם עשרים וארבעה צדדים, ועליהם נאמר (שם) ׳מזה ומזה הם כתבים׳ - ׳ז״ה׳ ו׳ז״ה׳ שתי פעמים - עשרים וארבעה ספרים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: וכד אתלבש בחסד כו'. דסיהרא היא חוורא, והוא כד מנהרא, אבל היא באמת כלולה גם כן מג' גוונים שלו הנ"ל, וכמו שאומר למטה ובההוא זמנא נטלת היא מתלת גוונין כו' ומראה רביעית שלה כו' והוא מי זאת הנשקפה כו' שהוא מראה דילה בשחר, כד לא…