ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 71: תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה › פיסקה 4 (קמב ע"א)

׳שובי שובי השולמית׳ ארבע פעמים - וארבע כוסות הגאלה כנגדן

תיקוני זוהר · תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה · מאמר 71 · פיסקה 4 · דף קמב ע"א

לשון הזוהר

° קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר סָבָא סָבָא, נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, הָא אִית כְּרָמִים דְּלַאו אִינוּן יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן (שיר א ו) דְשָׂמוּנִי ׳נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׳, וְאִינוּן עִרְבוּבְיָא דְעִרֶב רַב, דְּאִינוּן מְעוּרָבִין בְּהוֹן בְּיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, וּבְגִין דָּא כַד יֵיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, אִיהוּ יֵימָא לְגַבָּהּ, ׳נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן׳ בְּהוֹן, דְּאִתְּמַר בָּהּ ׳כִּי כֶרֶם יהו''ה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳, הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים אִלֵּין וַדַּאי אִינוּן דְּמַלְיָין מִצְוֹת כָּרִמּוֹנִים, ׳שָׁם אֶתֵּן אֶת דּוֹדַי לָךְ׳, אִלֵּין דְּאִינוּן רְחִימִין דִּילָךְ, תַּמָּן יְהִיבְנָא לוֹן לָךְ, (שיר ב יא) ׳כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר׳ שׁוּלְטָנוּ דִשְׁאָר מְמַנָּן דְאוּמִין, ° ׳הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׳ שָׁלְטָנוּתָא דְעִרֶב רַב. (א. ה. הפסקה שלפנינו הובאה מלקמן ע"פ הגהת הגר"א לקמן בד"ה בההוא זמנא הנצנים כו') ° בְּהַהוּא זִמְנָא ׳הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ׳ אִלֵּין אֲבָהָן, זַכְוָון דִּלְהוֹן אִתְגַּלְיָאן עַל שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי אֶרֶץ הַחַיִּים, וְעַל בְּנָהָא דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ׳ (בראשית כח, יד), (שיר ב יב) ׳עִת הַזָּמִיר הִגִּיעַ׳ (שמות טו, א), ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳, ׳וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׳ (ישעיה נב, יח), ׳קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּיו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יהו״ה צִיּוֹן׳. בְּהַהוּא זִמְנָא יֵימָא לְגַבָּהּ, (שיר ז א) ° ׳שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית׳, בִּתְרֵי בָּתִּים דְּאִינוּן בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי לְתַתָּא, שׁוּבִי שׁוּבִי בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לְעִילָא, וְנֶחזֶה בָּךְ. ° דָּבָר אַחֵר, שׁוּבִי שׁוּבִי אַרְבַּע זִמְנִין, בְּאַרְבַּע אַתְוָון דִּילָהּ דְּאִינוּן אדנ״י, וְנֶחזֶה בָּךְ בְּאַרְבַּע אַתְוָון דִּילֵיהּ דְּאִינוּן יהו״ה, אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע זִמְנִין שׁוּבִי בִּשְׁכִינְתָּא בִּתְיוּבְתָּא, וְנֶחזֶה בָּךְ בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת דְּפוּרְקָנָא דְאִינוּן בַּפֶּסַח, דְּחַיָּיבִין בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁתֵּי אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּגַוְונָא דְאַרְבַּע גְּאוּלוֹת, שׁוּבִי שׁוּבִי ° בְּאַרְבַּע יְסוֹדִין דִּילָךְ, וְנֶחזֶה בָּךְ בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וּמִיָּד (דה״י א טז לא) ׳יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יהו״ה מָלָךְ׳. בְּהַהוּא זִמְנָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר ז ו) ׳רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל׳, דָּא תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא, וּרְצוּעִין תַּלְיָין מִכַּאן וּמִכַּאן כִּזְמוֹרוֹת, דְּאִינוּן כַּכַּרְמֶל דְּתַלְיָין מִגֶּפֶן, ׳וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן׳ ° דָּא תְפִלָּה דְיָד, ° מַה דַּהֲוָת דַלַּת בְּגָלוּתָא עֲנִיָּיה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטוֹף׳ (תהלים קב, א), תְּהֵא לְבוּשָׁא כָּאַרְגָּמָן, דְּאִיהוּ סוֹד א״וּרִיאֵל רְ״פָאֵל גַּ״בְרִיאֵל מִ״יכָאֵל נ״וריאל, (שיר ז ו) ° ׳מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׳ דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יהו״ה, דִּיְהֵא אָסוּר בְּאַרְבַּע בָּתִּים דִּילָהּ דְּאִינוּן אדנ״י, אַרְבַּע רְהָטֵי מוֹחָא, דִיְהֵא אָסוּר בָּרְהָטִים כְּגַוְונָא דָא יאהדונה״י, כִּי שִׁמְךָ בְּךָ וּבְךָ שִׁמְךָ, וְדָא אִיהוּ ° סוֹד אָמֵן מִן אַרְגָּמָן.

תרגום

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: זָקֵן זָקֵן, ׳נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים׳ - הֲרֵי יֵשׁ כְּרָמִים שֶׁאֵינָם יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן (שיר א ו) שֶׁשָּׂמוּנִי ׳נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׳, וְהֵם עִרְבּוּבְיָה שֶׁל עֵרֶב רַב, הַמְעֹרָבִים בְּיִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, כְּשֶׁיָּבוֹא הקב"ה אֶל הַשְּׁכִינָה, הוּא יֹאמַר לָהּ: ׳נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים, נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן׳ בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳כִּי כֶרֶם יהו״ה צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל׳, ׳הֵנֵצוּ הָרִמּוֹנִים׳ - אֵלֶּה וַדַּאי הַמְּלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹנִים, ׳שָׁם אֶתֵּן אֶת דֹּדַי לָךְ׳ - אֵלֶּה שֶׁהֵם אֲהוּבַיִךְ, שָׁם אֶתֵּן אוֹתָם לָךְ. (שיר ב יא) ׳כִּי הִנֵּה הַסְּתָו עָבָר׳ - שִׁלְטוֹן שְׁאָר הַמְמֻנִּים שֶׁל הָאֻמּוֹת, ׳הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ׳ - שִׁלְטוֹן הָעֵרֶב רַב. בְּאוֹתוֹ זְמַן, ׳הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ׳ - אֵלֶּה הָאָבוֹת, שֶׁזְּכֻיּוֹתֵיהֶם מִתְגַּלּוֹת עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא אֶרֶץ הַחַיִּים, וְעַל בָּנֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (בראשית כח יד) ׳וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ׳, (שיר ב יב) ׳עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ׳ - (שמות טו א) ׳אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל׳, ׳וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ׳ - (ישעיה נב יח) ׳קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב יהו״ה צִיּוֹן׳. בְּאוֹתוֹ זְמַן יֹאמַר לָהּ (שיר ז א) ׳שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית׳ - בִּשְׁנֵי בָּתִּים, שֶׁהֵם בַּיִת רִאשׁוֹן וּבַיִת שֵׁנִי לְמַטָּה: ׳שׁוּבִי שׁוּבִי׳ בְּבַיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי לְמַעְלָה, ׳וְנֶחֱזֶה בָּךְ׳. דָּבָר אַחֵר, ׳שׁוּבִי שׁוּבִי׳ אַרְבַּע פְּעָמִים - בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹתֶיהָ שֶׁהֵן אדנ״י, ׳וְנֶחֱזֶה בָּךְ׳ - בְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹתָיו שֶׁהֵן יהו״ה. אָמַר הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל: אַרְבַּע פְּעָמִים ׳שׁוּבִי׳ בַּשְּׁכִינָה בִּתְשׁוּבָה, ׳וְנֶחֱזֶה בָּךְ׳ - בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבַּפֶּסַח, שֶׁחַיָּבִים בָּהֶן יִשְׂרָאֵל לִשְׁתּוֹת אַרְבַּע כּוֹסוֹת, כְּעֵין אַרְבַּע גְּאֻלּוֹת. ׳שׁוּבִי שׁוּבִי׳ בְּאַרְבַּעַת יְסוֹדוֹתַיִךְ, ׳וְנֶחֱזֶה בָּךְ׳ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וּמִיָּד (דה"י א טז לא) ׳יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יהו״ה מָלָךְ׳. בְּאוֹתוֹ זְמַן הקב"ה מְשַׁבֵּחַ אוֹתָהּ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר ז ו) ׳רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל׳ - אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, וְהָרְצוּעוֹת תְּלוּיוֹת מִכָּאן וּמִכָּאן כִּזְמוֹרוֹת, שֶׁהֵן כַּכַּרְמֶל הַתָּלוּי בַּגֶּפֶן, ׳וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן׳ - זוֹ תְּפִלָּה שֶׁל יָד: מַה שֶּׁהָיְתָה דַּלָּה בַּגָּלוּת עֲנִיָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קב א) ׳תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף׳, תִּהְיֶה לְבוּשׁ כָּאַרְגָּמָן, שֶׁהוּא סוֹד אוּרִיאֵל, רְפָאֵל, גַּבְרִיאֵל, מִיכָאֵל, נוּרִיאֵל. (שיר ז ו) ׳מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים׳ - זֶה הקב"ה, יהו״ה, שֶׁיִּהְיֶה אָסוּר בְּאַרְבַּעַת בָּתֶּיהָ שֶׁהֵם אדנ״י, אַרְבַּעַת רְהִיטֵי הַמֹּחַ, שֶׁיִּהְיֶה אָסוּר בָּרְהָטִים כְּעֵין זֶה: יאהדונה״י, ׳כִּי שִׁמְךָ בְּךָ וּבְךָ שִׁמְךָ׳, וְזֶהוּ סוֹד ׳אָמֵן׳ מִתּוֹךְ ׳אַרְגָּמָן׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° קם רבי שמעון ואמר סבא סבא, נשכימה לכרמים, הא אית כרמים דלאו אינון ישראל, כגון (שיר א ו) דשמוני ׳נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׳, ואינון ערבוביא דערב רב, דאינון מעורבין בהון בישראל בגלותא, ובגין דא כד ייתי קודשא בריך הוא לגבי שכינתא, איהו יימא לגבה, ׳נשכימה לכרמים, נראה אם פרחה הגפן׳ בהון, דאתמר בה ׳כי כרם יהו'ה צבאות בית ישראל׳, הנצו הרמונים אלין ודאי אינון דמליין מצות כרמונים, ׳שם אתן את דודי לך׳, אלין דאינון רחימין דילך, תמן יהיבנא לון לך, (שיר ב יא) ׳כי הנה הסתו עבר׳ שולטנו דשאר ממנן דאומין, ° ׳הגשם חלף הלך לו׳ שלטנותא דערב רב. (א. ה. הפסקה שלפנינו הובאה מלקמן ע"פ הגהת הגר"א לקמן בד"ה בההוא זמנא הנצנים כו') ° בההוא זמנא ׳הנצנים נראו בארץ׳ אלין אבהן, זכוון דלהון אתגליאן על שכינתא דאיהי ארץ החיים, ועל בנהא דאתמר בהון ׳והיה זרעך כעפר הארץ׳ (בראשית כח, יד), (שיר ב יב) ׳עת הזמיר הגיע׳ (שמות טו, א), ׳אז ישיר משה ובני ישראל׳, ׳וקול התור נשמע בארצנו׳ (ישעיה נב, יח), ׳קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב יהו״ה ציון׳. בההוא זמנא יימא לגבה, (שיר ז א) ° ׳שובי שובי השולמית׳, בתרי בתים דאינון בית ראשון ובית שני לתתא, שובי שובי בבית ראשון ושני לעילא, ונחזה בך. ° דבר אחר, שובי שובי ארבע זמנין, בארבע אתוון דילה דאינון אדנ״י, ונחזה בך בארבע אתוון דיליה דאינון יהו״ה, אמר קודשא בריך הוא לגבי ישראל, ארבע זמנין שובי בשכינתא בתיובתא, ונחזה בך בארבע כוסות דפורקנא דאינון בפסח, דחייבין ביה ישראל למשתי ארבע כוסות, כגוונא דארבע גאולות, שובי שובי ° בארבע יסודין דילך, ונחזה בך בשמיא וארעא, ומיד (דה״י א טז לא) ׳ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהו״ה מלך׳. בההוא זמנא קודשא בריך הוא משבח לה, הדא הוא דכתיב (שיר ז ו) ׳ראשך עליך ככרמל׳, דא תפלין דרישא, ורצועין תליין מכאן ומכאן כזמורות, דאינון ככרמל דתליין מגפן, ׳ודלת ראשך כארגמן׳ ° דא תפלה דיד, ° מה דהות דלת בגלותא ענייה, הדא הוא דכתיב ׳תפלה לעני כי יעטוף׳ (תהלים קב, א), תהא לבושא כארגמן, דאיהו סוד א״וריאל ר״פאל ג״בריאל מ״יכאל נ״וריאל, (שיר ז ו) ° ׳מלך אסור ברהטים׳ דא קודשא בריך הוא יהו״ה, דיהא אסור בארבע בתים דילה דאינון אדנ״י, ארבע רהטי מוחא, דיהא אסור ברהטים כגוונא דא יאהדונה״י, כי שמך בך ובך שמך, ודא איהו ° סוד אמן מן ארגמן.

התרגום: קם רבי שמעון ואמר: זקן זקן, ׳נשכימה לכרמים׳ - הרי יש כרמים שאינם ישראל, כגון (שיר א ו) ששמוני ׳נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׳, והם ערבוביה של ערב רב, המערבים בישראל בגלות. ומשום כך, כשיבוא הקב"ה אל השכינה, הוא יאמר לה: ׳נשכימה לכרמים, נראה אם פרחה הגפן׳ בהם, שנאמר בה ׳כי כרם יהו״ה צבאות בית ישראל׳, ׳הנצו הרמונים׳ - אלה ודאי המלאים מצוות כרמונים, ׳שם אתן את דדי לך׳ - אלה שהם אהוביך, שם אתן אותם לך. (שיר ב יא) ׳כי הנה הסתו עבר׳ - שלטון שאר הממנים של האמות, ׳הגשם חלף הלך לו׳ - שלטון הערב רב. באותו זמן, ׳הנצנים נראו בארץ׳ - אלה האבות, שזכיותיהם מתגלות על השכינה שהיא ארץ החיים, ועל בניה שנאמר בהם (בראשית כח יד) ׳והיה זרעך כעפר הארץ׳, (שיר ב יב) ׳עת הזמיר הגיע׳ - (שמות טו א) ׳אז ישיר משה ובני ישראל׳, ׳וקול התור נשמע בארצנו׳ - (ישעיה נב יח) ׳קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו, כי עין בעין יראו בשוב יהו״ה ציון׳. באותו זמן יאמר לה (שיר ז א) ׳שובי שובי השולמית׳ - בשני בתים, שהם בית ראשון ובית שני למטה: ׳שובי שובי׳ בבית ראשון ושני למעלה, ׳ונחזה בך׳. דבר אחר, ׳שובי שובי׳ ארבע פעמים - בארבע אותיותיה שהן אדנ״י, ׳ונחזה בך׳ - בארבע אותיותיו שהן יהו״ה. אמר הקב"ה לישראל: ארבע פעמים ׳שובי׳ בשכינה בתשובה, ׳ונחזה בך׳ - בארבע כוסות של גאלה שבפסח, שחיבים בהן ישראל לשתות ארבע כוסות, כעין ארבע גאלות. ׳שובי שובי׳ בארבעת יסודותיך, ׳ונחזה בך׳ בשמים ובארץ, ומיד (דה"י א טז לא) ׳ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהו״ה מלך׳. באותו זמן הקב"ה משבח אותה, זהו שכתוב (שיר ז ו) ׳ראשך עליך ככרמל׳ - אלו תפלין של ראש, והרצועות תלויות מכאן ומכאן כזמורות, שהן ככרמל התלוי בגפן, ׳ודלת ראשך כארגמן׳ - זו תפלה של יד: מה שהיתה דלה בגלות עניה, זהו שכתוב (תהלים קב א) ׳תפלה לעני כי יעטף׳, תהיה לבוש כארגמן, שהוא סוד אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל, נוריאל. (שיר ז ו) ׳מלך אסור ברהטים׳ - זה הקב"ה, יהו״ה, שיהיה אסור בארבעת בתיה שהם אדנ״י, ארבעת רהיטי המח, שיהיה אסור ברהטים כעין זה: יאהדונה״י, ׳כי שמך בך ובך שמך׳, וזהו סוד ׳אמן׳ מתוך ׳ארגמן׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: קם ר"ש ואמר כו' ובג"ד כד ייתי כו'. רוצה לומר, אם נשכימה לכרמים קאי על ישראל - על כרחך פרחה הגפן לא קאי על ישראל, ולכן פירש על שכינתא, אבל אין ענין הקרא מכוון, שהכל קאי על ישראל כמו שכתוב הנצו הרמונים, לכן פירש 'לכרמים' - על…

אור יקר: כי עין בעין, ראשונה שלשה גוונין דעינא הם ממש תלתא גוונין דקשת ממש דהיינו חיור סומק ירוק, שלשתם במלכות ושלשתם ביסוד כדפירשתי לעיל וראיתיה לזכור, ושלשתם בחסד דהיינו ע״ב.

לכל המפרשים על פיסקה זו