ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 71: תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה › פיסקה 17 (קמב ע"א)

׳מה יפו פעמיך בנעלים׳ - הבדלת קדש מחל ויציאת הכלה לחפתה

תיקוני זוהר · תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה · מאמר 71 · פיסקה 17 · דף קמב ע"א

לשון הזוהר

ובבהגר"א כאן ד"ה ושם כו', תירץ), שַׁבְעִין דִּלְהוֹן שַׁבְעִין תְּמָרִים, תְּרֵין צַדִּיקֵי - כַּתָּמָר ° יִפְרָח בְּהוּ ׳מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים ° בַּת נָדִיב׳ (שם ז, ב), נְעִילָה דִּילָהּ נְעִילַת הֶחָג וּנְעִילַת הַפֶּסַח, וְלָא צָרִיךְ לְאִתְחַזָּאָה קֳדָם נְעָלִים דְּחוֹל, דְּאִינוּן ° שְׂאוֹר וְחָמֵץ, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר לְמֹשֶׁה ׳שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שמות ג, ה), דִּתְרוּמָה וְחוּלִין כְּגַוְונָא דָא לָא צָרִיךְ לְאִתְעָרְבָא תְּרוּמָה בַּקֹּדֶשׁ, וְכֵן מְלָאכָה דְחוֹל לָא צָרִיךְ לְאִתְחַזָּאָה קֳדָם מְלָאכָה דְקֹדֶשׁ דְּאִיהוּ מְלֶאכֶת הַכֹּהֲנִים, וְכֵן אֵשׁ דְּחוֹל לָא צָרִיךְ לְאִתְחַזָּאָה בְּשַׁבָּת קֳדָם אֵשׁ דְּקֹדֶשׁ, דְּכֻלְּהוּ חוֹל וְאָחֳרָנִין קֹדֶשׁ, וּבְגִין דָּא מַנִּי הַמַּבְדִּיל ׳בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל׳. ° הָא צִיּוֹן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא נָפְקָא בְכָל קִשּׁוּטִין דִּילָהּ, וְכָל עָלְמָא מוֹרִין לָהּ בְּאֶצְבַּע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ׳ (ישעיה לג, כ), וְחָתָן נָפִיק מְעוּטָּר לְגַבָּהּ, וְכָל עָלְמָא אָמְרֵי (שיר ג יא) ׳צְאֶנָה וּרְאֶנָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳, ° חֲתוּנָּתוֹ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, שִׂמְחַת לִבּוֹ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, ° יוֹם דְּתַרְוַיְיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא הָא כַּלָּה מִתְקַשְּׁטָא לְגַבֵּי בַעְלָהּ דְּאִיהוּ יהו״ה, ° בְּרָא דְמַלְכָּא.

תרגום

שִׁבְעִים שֶׁלָּהֶם שִׁבְעִים תְּמָרִים, שְׁנֵי צַדִּיקִים - ׳כַּתָּמָר יִפְרָח׳ (שם ז, ב) בָּהֶם ׳מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב׳. נְעִילָתָהּ - נְעִילַת הֶחָג וּנְעִילַת הַפֶּסַח, וְאֵין צֹרֶךְ לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי נַעֲלֵי חֹל, שֶׁהֵן שְׂאוֹר וְחָמֵץ, וַעֲלֵיהֶן אָמַר לְמֹשֶׁה ׳שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שמות ג, ה): שֶׁתְּרוּמָה וְחֻלִּין, כָּעֵין זֶה אֵין צֹרֶךְ שֶׁתִּתְעָרֵב תְּרוּמָה בַּקֹּדֶשׁ, וְכֵן מְלָאכָה שֶׁל חֹל אֵין צֹרֶךְ לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי מְלָאכָה שֶׁל קֹדֶשׁ שֶׁהִיא מְלֶאכֶת הַכֹּהֲנִים, וְכֵן אֵשׁ שֶׁל חֹל אֵין צֹרֶךְ לְהֵרָאוֹת בְּשַׁבָּת לִפְנֵי אֵשׁ שֶׁל קֹדֶשׁ, שֶׁכֻּלָּם חֹל וַאֲחֵרִים קֹדֶשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ צִוָּה ׳הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל׳. הֲרֵי צִיּוֹן שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה יוֹצֵאת בְּכָל תַּכְשִׁיטֶיהָ, וְכָל הָעוֹלָם מַרְאִים עָלֶיהָ בְּאֶצְבַּע, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ׳ (ישעיה לג, כ), וְהֶחָתָן יוֹצֵא מְעֻטָּר אֵלֶיהָ, וְכָל הָעוֹלָם אוֹמְרִים (שיר ג יא) ׳צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ׳: ׳חֲתֻנָּתוֹ׳ - הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, ׳שִׂמְחַת לִבּוֹ׳ - הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, יוֹם שֶׁל שְׁתֵּיהֶן - עַמּוּד הָאֶמְצַע, ׳בּוּצִינָא קַדִּישָׁא׳. הֲרֵי הַכַּלָּה מִתְקַשֶּׁטֶת לִקְרַאת בַּעְלָהּ שֶׁהוּא יהו"ה, בֶּן הַמֶּלֶךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובבהגר"א כאן ד"ה ושם כו', תירץ), שבעין דלהון שבעין תמרים, תרין צדיקי - כתמר ° יפרח בהו ׳מה יפו פעמיך בנעלים ° בת נדיב׳ (שם ז, ב), נעילה דילה נעילת החג ונעילת הפסח, ולא צריך לאתחזאה קדם נעלים דחול, דאינון ° שאור וחמץ, ועלייהו אמר למשה ׳של נעליך מעל רגליך׳ (שמות ג, ה), דתרומה וחולין כגוונא דא לא צריך לאתערבא תרומה בקדש, וכן מלאכה דחול לא צריך לאתחזאה קדם מלאכה דקדש דאיהו מלאכת הכהנים, וכן אש דחול לא צריך לאתחזאה בשבת קדם אש דקדש, דכלהו חול ואחרנין קדש, ובגין דא מני המבדיל ׳בין קדש לחול׳. ° הא ציון דאיהי שכינתא נפקא בכל קשוטין דילה, וכל עלמא מורין לה באצבע, הדא הוא דכתיב ׳חזה ציון קרית מועדנו׳ (ישעיה לג, כ), וחתן נפיק מעוטר לגבה, וכל עלמא אמרי (שיר ג יא) ׳צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו׳, ° חתונתו שכינתא עלאה, שמחת לבו שכינתא תתאה, ° יום דתרוייהו עמודא דאמצעיתא, בוצינא קדישא הא כלה מתקשטא לגבי בעלה דאיהו יהו״ה, ° ברא דמלכא.

התרגום: שבעים שלהם שבעים תמרים, שני צדיקים - ׳כתמר יפרח׳ (שם ז, ב) בהם ׳מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב׳. נעילתה - נעילת החג ונעילת הפסח, ואין צרך להראות לפני נעלי חל, שהן שאור וחמץ, ועליהן אמר למשה ׳של נעליך מעל רגליך׳ (שמות ג, ה): שתרומה וחלין, כעין זה אין צרך שתתערב תרומה בקדש, וכן מלאכה של חל אין צרך להראות לפני מלאכה של קדש שהיא מלאכת הכהנים, וכן אש של חל אין צרך להראות בשבת לפני אש של קדש, שכלם חל ואחרים קדש, ומשום כך צוה ׳המבדיל בין קדש לחל׳. הרי ציון שהיא השכינה יוצאת בכל תכשיטיה, וכל העולם מראים עליה באצבע, זהו שכתוב ׳חזה ציון קרית מועדנו׳ (ישעיה לג, כ), והחתן יוצא מעטר אליה, וכל העולם אומרים (שיר ג יא) ׳צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׳: ׳חתנתו׳ - השכינה העליונה, ׳שמחת לבו׳ - השכינה התחתונה, יום של שתיהן - עמוד האמצע, ׳בוצינא קדישא׳. הרי הכלה מתקשטת לקראת בעלה שהוא יהו"ה, בן המלך.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ושם כו'. רוצה לומר דהכל ע"ב, הידים והרגלים דכלילין בגופא - י"ב הן, פרקין דלהון בכל אחד ג' - י"ב שבטין דמתחמן בצדיק, וע"ב - בי"ג פרקין וה' אצבעין, ד' פעמים ח"י, שהן נגד י"ג חוליין וה' קשרים כמו שאומר ברעיא מהימנא פ' פנחס, ופרק…

לכל המפרשים על פיסקה זו