ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 71: תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה › פיסקה 16 (קמב ע"א)

׳קומתך דמתה לתמר׳ - שעור קומה ושתים עשרה עינות מים בפרקי הגוף

תיקוני זוהר · תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה · מאמר 71 · פיסקה 16 · דף קמב ע"א

לשון הזוהר

° שְׁבָחָא דְגוּפָא, (שיר ז ח) ׳זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר׳ (שיר השירים ז, ח), וּמָאן דְּיָדַע שִׁעוּר קוֹמָה דִילָהּ אִיהוּ יָרִית עָלְמָא דְאָתֵי ° דְּאִיהוּ ו', דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳מִקְוִה יִשְׂרָאֵל יהו״ה׳ (ירמיה יז, יג), מִקְוְה דְאִיהוּ קוֹמָה דִילָהּ שִׁעוּר דִּילָהּ, שִׁעוּר קוֹמָה דָא צַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳ (תהלים צב, יג), וַעֲלָהּ אִתְּמַר דָּמְתָה לְתָמָר. דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳וַיָּבֹאוּ אֵלִימָה ° וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עִינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים׳ (שמות טו, כז), תְּרֵין עֲשַׂר עִינוֹת אִלֵּין אִינוּן תְּרֵין עֲשַׂר פִּרְקִין, דְּאִינוּן שִׁית בִּתְרֵין דְּרוֹעִין וְשִׁית בִּתְרֵין שׁוֹקִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ׳ (שיר השירים ה, יד), מַאי בַּתַּרְשִׁישׁ בִּתְרֵי שֵׁשׁ, בִּתְרֵין דְּרוֹעִין שִׁית פִּרְקִין, וְכֵן שִׁית אָחֳרָנִין בִּתְרֵין שׁוֹקִין, (שם טו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, אִלֵּין אִינוּן י״ב עִינוֹת מַיִם. שִׁבְעִים תְּמָרִים דִּי בְהוֹן צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח הָא אִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, וּבְהוֹן תְּלֵיסַר פִּרְקִין, אִינוּן חַ״י, וְכֵן חַ״י בְּיַד יָמִין, תְּלָתִין וְשִׁית, וְכֵן חַ״י חַ״י בִּתְרֵין רַגְלִין, הָא ע״באמר המגיה תימה כי הפרקין ארבסר ואיך אמר תליסר. א. ה.

תרגום

שֶׁבַח הַגּוּף, (שיר ז ח) ׳זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר׳, וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ שִׁעוּר קוֹמָתָהּ יוֹרֵשׁ אֶת הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא ו׳, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ירמיה יז יג) ׳מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יהו״ה׳: ׳מִקְוֵה׳ שֶׁהוּא קוֹמָתָהּ, שִׁעוּרָהּ. שִׁעוּר קוֹמָה - זֶה הַצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים צב יג) ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳דָּמְתָה לְתָמָר׳. שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, (שמות טו כז) ׳וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים׳: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָעֵינוֹת הָאֵלֶּה הֵן שְׁנֵים עָשָׂר הַפְּרָקִים, שֵׁשׁ בִּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת וְשֵׁשׁ בִּשְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שיר השירים ה יד) ׳יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ׳. מַהוּ ׳בַּתַּרְשִׁישׁ׳? בִּשְׁתֵּי שֵׁשׁ: בִּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת שִׁשָּׁה פְּרָקִים, וְכֵן שִׁשָּׁה אֲחֵרִים בִּשְׁתֵּי הַשּׁוֹקַיִם, (שם טו) ׳שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ׳ - אֵלֶּה ׳שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינוֹת׳ הַמַּיִם. ׳שִׁבְעִים תְּמָרִים׳ שֶׁבָּהֶם ׳צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח׳ - הֲרֵי הֵן חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת, וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פְּרָקִים, הֵם ח״י, וְכֵן ח״י בְּיָד יָמִין - שְׁלֹשִׁים וָשֵׁשׁ, וְכֵן ח״י ח״י בִּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם - הֲרֵי ע״ב.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° שבחא דגופא, (שיר ז ח) ׳זאת קומתך דמתה לתמר׳ (שיר השירים ז, ח), ומאן דידע שעור קומה דילה איהו ירית עלמא דאתי ° דאיהו ו', דאתמר ביה ׳מקוה ישראל יהו״ה׳ (ירמיה יז, יג), מקוה דאיהו קומה דילה שעור דילה, שעור קומה דא צדיק, דאתמר ביה ׳צדיק כתמר יפרח׳ (תהלים צב, יג), ועלה אתמר דמתה לתמר. דאתמר בה, ׳ויבאו אלימה ° ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים׳ (שמות טו, כז), תרין עשר עינות אלין אינון תרין עשר פרקין, דאינון שית בתרין דרועין ושית בתרין שוקין, הדא הוא דכתיב ׳ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש׳ (שיר השירים ה, יד), מאי בתרשיש בתרי שש, בתרין דרועין שית פרקין, וכן שית אחרנין בתרין שוקין, (שם טו) שוקיו עמודי שש, אלין אינון י״ב עינות מים. שבעים תמרים די בהון צדיק כתמר יפרח הא אינון חמש אצבעאן, ובהון תליסר פרקין, אינון ח״י, וכן ח״י ביד ימין, תלתין ושית, וכן ח״י ח״י בתרין רגלין, הא ע״באמר המגיה תימה כי הפרקין ארבסר ואיך אמר תליסר. א. ה.

התרגום: שבח הגוף, (שיר ז ח) ׳זאת קומתך דמתה לתמר׳, ומי שיודע שעור קומתה יורש את העולם הבא שהוא ו׳, שנאמר בו (ירמיה יז יג) ׳מקוה ישראל יהו״ה׳: ׳מקוה׳ שהוא קומתה, שעורה. שעור קומה - זה הצדיק, שנאמר בו (תהלים צב יג) ׳צדיק כתמר יפרח׳, ועליה נאמר ׳דמתה לתמר׳. שנאמר בה, (שמות טו כז) ׳ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים׳: שתים עשרה העינות האלה הן שנים עשר הפרקים, שש בשתי הזרועות ושש בשתי השוקים, זהו שכתוב (שיר השירים ה יד) ׳ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש׳. מהו ׳בתרשיש׳? בשתי שש: בשתי הזרועות ששה פרקים, וכן ששה אחרים בשתי השוקים, (שם טו) ׳שוקיו עמודי שש׳ - אלה ׳שתים עשרה עינות׳ המים. ׳שבעים תמרים׳ שבהם ׳צדיק כתמר יפרח׳ - הרי הן חמש אצבעות, ובהן שלשה עשר פרקים, הם ח״י, וכן ח״י ביד ימין - שלשים ושש, וכן ח״י ח״י בשתי הרגלים - הרי ע״ב.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועלה אתמר כחוט כו'. רוצה לומר, כחוט כו' זהו פומא, ומדברך הוא הלשון, ומה שאומר באורייתא - דהוא לשון למודים, דאיהו צדיק שהוא ספר תורה:

לכל המפרשים על פיסקה זו