ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 71: תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה › פיסקה 15 (קמב ע"א)

ידי הכלה רשומות בשם יהו"ה ושני הלוחות שני שדים

תיקוני זוהר · תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה · מאמר 71 · פיסקה 15 · דף קמב ע"א

לשון הזוהר

[ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמד ע"ב ] וִידִין דְּמַטְרוֹנִיתָא כַּלָּה קַדִּישָׁא, אִינוּן רְשִׁימִין כֻּלְּהוּ בִּשְׁמָא דְיהו״ה, כְּגַוְונָא דָא (אמר המגיה הלשון מוטעה ונ״ל שהלשון כך) בְּכַף י', בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן ה', בִּדְרוֹעָא דִילָהּ ו', בְּכָתֵף דִּילָהּ ה', בְּכָתֵף דִּילָהּ מְצוּיָירִין כַּמָּה שִׁרְטוּטִין ° כְּעַנְפִין דְּאִילָנָא דְחַיֵּי, לְרַשְׁמָא בֵּיהּ דְּאִיהוּ ׳עִץ הַחַיִּים׳, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עִץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׳ (משלי ג, יח), מִימִינָא דִילֵיהּ אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, מִשְּׂמָאלָא דִילֵיהּ אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּבְאָן אִתְיְיהִיבוּ בִּתְרֵין לוּחִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר ד ה) ׳שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי׳ (קמד ע"ב) ׳עֳפָרִים ° תָּאֳמֵי צְבִיָּה׳. ° וְעוֹד ו' אִיהוּ אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, דְּאִתְיְיהִיבַת בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דְּאִינוּן שִׁית פִּרְקִין, וּבְאָן אִתְיְיהִיבַת בִּתְרֵין לוּחִין, דְּאִינוּן שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, וְאִינוּן י' י' (ובהון צורת ז'), וּבְהוֹן צָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּיצֶר, וְאִינוּן (תרין) בְּתוּלִין דְּעוּלֵימְתָא דְאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר׳ (שמות לב, יט) חָתָן דִּילָהּ, הַהוּא דְאָמַר ׳לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים׳ (דברים כב, כ) לַנַּעֲרָה, ׳וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף׳ אִלֵּין מֵאָה בִּרְכָאָן (שם), ׳וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ׳ בְּגָלוּתָא כָּל יָמָיו.

תרגום

וְיָדֶיהָ שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא, הַכַּלָּה הַקְּדוֹשָׁה, כֻּלָּן רְשׁוּמוֹת בְּשֵׁם יהו״ה, כָּעֵין זֶה: בְּכַף - י׳, בַּחֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת - ה׳, בִּזְרוֹעָהּ - ו׳, בִּכְתֵפָהּ - ה׳. בִּכְתֵפָהּ מְצֻיָּרִים כַּמָּה שִׁרְטוּטִים כְּעַנְפֵי עֵץ הַחַיִּים, לְרַמֵּז בּוֹ שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ג יח) ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר׳: מִיְּמִינוֹ נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, מִשְּׂמֹאלוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְהֵיכָן נִתְּנוּ? בִּשְׁנֵי לוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שיר ד ה) ׳שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה׳. וְעוֹד, ו׳ הִיא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, שֶׁנִּתְּנָה בִּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת שֶׁהֵן שִׁשָּׁה פְּרָקִים, וְהֵיכָן נִתְּנָה? בִּשְׁנֵי לוּחוֹת, שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, וְהֵם י׳ י׳ (וּבָהֶם צוּרַת ז׳), וּבָהֶם ׳צָר׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּיצֶר׳. וְהֵם בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָה שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות לב יט) ׳וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר׳ - חֲתָנָהּ, אוֹתוֹ שֶׁאָמַר (דברים כב כ) ׳לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים׳ לַנַּעֲרָה (שם יט), ׳וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף׳ - אֵלֶּה מֵאָה בְּרָכוֹת, (שם) ׳וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ׳ - בַּגָּלוּת כָּל יָמָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמד ע"ב ] וידין דמטרוניתא כלה קדישא, אינון רשימין כלהו בשמא דיהו״ה, כגוונא דא (אמר המגיה הלשון מוטעה ונ״ל שהלשון כך) בכף י', בחמש אצבען ה', בדרועא דילה ו', בכתף דילה ה', בכתף דילה מצויירין כמה שרטוטין ° כענפין דאילנא דחיי, לרשמא ביה דאיהו ׳עץ החיים׳, הדא הוא דכתיב ׳עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר׳ (משלי ג, יח), מימינא דיליה אתייהיבת אורייתא דבכתב, משמאלא דיליה אורייתא דבעל פה, ובאן אתייהיבו בתרין לוחין, דאתמר בהון (שיר ד ה) ׳שני שדיך כשני׳ (קמד ע"ב) ׳עפרים ° תאמי צביה׳. ° ועוד ו' איהו אורייתא דבכתב, דאתייהיבת בתרין דרועין דאינון שית פרקין, ובאן אתייהיבת בתרין לוחין, דאינון שני שדיך, ואינון י' י' (ובהון צורת ז'), ובהון צר, הדא הוא דכתיב וייצר, ואינון (תרין) בתולין דעולימתא דאיהי אורייתא דבעל פה, דאתמר בהון ׳וישבר אתם תחת ההר׳ (שמות לב, יט) חתן דילה, ההוא דאמר ׳לא נמצאו בתולים׳ (דברים כב, כ) לנערה, ׳וענשו אותו מאה כסף׳ אלין מאה ברכאן (שם), ׳ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה׳ בגלותא כל ימיו.

התרגום: וידיה של המטרוניתא, הכלה הקדושה, כלן רשומות בשם יהו״ה, כעין זה: בכף - י׳, בחמש אצבעות - ה׳, בזרועה - ו׳, בכתפה - ה׳. בכתפה מצירים כמה שרטוטים כענפי עץ החיים, לרמז בו שהוא עץ החיים, זהו שכתוב (משלי ג יח) ׳עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר׳: מימינו נתנה תורה שבכתב, משמאלו תורה שבעל פה, והיכן נתנו? בשני לוחות, שנאמר בהם (שיר ד ה) ׳שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה׳. ועוד, ו׳ היא תורה שבכתב, שנתנה בשתי הזרועות שהן ששה פרקים, והיכן נתנה? בשני לוחות, שהם שני שדיך, והם י׳ י׳ (ובהם צורת ז׳), ובהם ׳צר׳, זהו שכתוב ׳וייצר׳. והם בתולי הנערה שהיא תורה שבעל פה, שנאמר בהם (שמות לב יט) ׳וישבר אתם תחת ההר׳ - חתנה, אותו שאמר (דברים כב כ) ׳לא נמצאו בתולים׳ לנערה (שם יט), ׳וענשו אותו מאה כסף׳ - אלה מאה ברכות, (שם) ׳ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה׳ - בגלות כל ימיו.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: כענפין דאילנא דחיי. שהשרטוטין הן ענפין, ויש ענפין דעץ הדעת, וכמו שאומר תיקון ע ’ ושאר מקומות, אבל בה - ענפין דעץ חיים. ואמר הה"ד עץ חיים היא למחזיקים בה שהן הידים, דמחזיקים התורה בידים, ומפרש והולך דב' הידים הן תורה שבכתב…

לכל המפרשים על פיסקה זו