ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 71: תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה › פיסקה 11 (קמב ע"א)

הקורא קריאת שמע ערב ובקר - כמקים ׳והגית בו יומם ולילה׳

תיקוני זוהר · תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה · מאמר 71 · פיסקה 11 · דף קמב ע"א

לשון הזוהר

° וְעַיְינִין דְּנַהֲרִין בְּאוֹרַיְיתָא, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳עִינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׳ (שם קמה, טו), וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְאִתְעַסְּקָא בְּהוֹן תָּדִיר עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם תָּמִיד, לְאִסְתַּכְּלָא בָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעִינוֹי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳תָּמִיד עִינֵי יהו''ה׳ (דברים יא, יב) אלהי״ך בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, וְאוֹלִיפְנָא תָּמִיד מִתָּמִיד, תָּמִיד דְּעֶרֶב וָבֹקֶר, מִתָּמִיד דְּתָּמִיד עִינֵי יהו״ה אלהי״ך בָּהּ, וְהָא תָּמִיד דְּעֶרֶב וָבֹקֶר דִּקְרִיאַת שְׁמַע אִיהוּ, אֶלָּא מִכַּאן אוֹלִיפְנָא דְמָאן דְּקָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד, כְּאִלּוּ קִיֵּים וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה בְּאוֹרַיְיתָא, הֲדָא הוּא׳ דִכְתִיב לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ (יהושע א, ח), וְסֵפֶר תּוֹרָה אִיהוּ עַיִן, תְּרֵי כַּנְפֵי עִינָא תְּרֵי לוּחֵי, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳תָּמִיד עִינֵי יהו''ה׳ אלהי״ך בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה, וּמַאי בָּהּ, בְּבַת עַיִן דְּאִיהוּ שְׁכִינְתָּא, וְכַנְפֵי עִינָא עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ (תהלים קיח, יט), ° תְּלַת גַּוָּונִין כְּלָל וּפְרָט, וּכְלָל וְאִינוּן אהי״ה אֲשֶׁר אהי״ה, דְּאִינוּן כְּלָל בְּכָל אוֹרַיְיתָא, אהי״ה כְּלָל, אֲשֶׁר פְּרָט, אהי״ה כְּלָל. ° קְרִיצִין דְּעַל עַיְינִין, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שיר ה יא) ׳תַּלְתַּלִּים שְׁחוֹרוֹת כָּעוֹרֵב׳, וְאִינוּן תִּלֵּי תִּלִּים. ° מִצְחָא דְעַל עַיְינִין בָּהּ צִיץ נֶזֶר הַקֹּדֶשׁ, מְרוּקָם בְּגַוָּונִין וְצִיּוּרִין דְּבֵי מַקְדְּשָׁא דִלְעִילָא, וְצִיּוּרִין דִּילָהּ שִׁרְטוּטִין בְּפוּתְיָא וּבְאוּרְכָּא, מִנְּהוֹן דְּקִיקִין מִנְּהוֹן רַבְרְבִין, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר, לְקַצֵּר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ, לְהַאֲרִיךְ מִסִּטְרָא דְו', לְקַצֵּר מִסִּטְרָא דְי'.

תרגום

וְעֵינַיִם הַמְּאִירוֹת בַּתּוֹרָה, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (שם קמה טו) ׳עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ׳, וְצָרִיךְ הָאָדָם לַעֲסֹק בָּהֶן תָּמִיד עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ הקב"ה בְּעֵינָיו, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים יא יב) ׳תָּמִיד עֵינֵי יהו״ה אלהי״ך בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה׳. וְלָמַדְנוּ ׳תָּמִיד׳ מִ׳תָּמִיד׳:׳תָּמִיד׳שֶׁל עֶרֶב וָבֹקֶר, מִ׳תָּמִיד עֵינֵי יהו״ה אלהי״ך בָּהּ׳. וַהֲרֵי ׳תָּמִיד עֶרֶב וָבֹקֶר׳ הוּא קְרִיאַת שְׁמַע, אֶלָּא מִכָּאן לָמַדְנוּ שֶׁמִי שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל יוֹם תָּמִיד, כְּאִלּוּ קִיֵּם ׳וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳ בַּתּוֹרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יהושע א ח) ׳לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה׳. וְסֵפֶר תּוֹרָה הוּא עַיִן, שְׁתֵּי כַּנְפֵי הָעַיִן שְׁנֵי הַלּוּחוֹת, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר ׳תָּמִיד עֵינֵי יהו״ה אלהי״ך בָּהּ מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה׳. וּמַה זֶּה ׳בָּהּ׳? בְּבַת הָעַיִן שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה. וְכַנְפֵי הָעַיִן, עֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (תהלים קיח יט) ׳פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק׳ - שְׁלֹשָׁה גְּוָנִים, כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, וְהֵם אהי״ה אֲשֶׁר אהי״ה, שֶׁהֵם כְּלָל בְּכָל הַתּוֹרָה: אהי״ה - כְּלָל, אֲשֶׁר - פְּרָט, אהי״ה - כְּלָל. הָרִיסִים שֶׁעַל הָעֵינַיִם, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שיר ה יא) ׳תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב׳, וְהֵם תִּלֵּי תִּלִּים. הַמֵּצַח שֶׁמֵּעַל הָעֵינַיִם, בּוֹ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ, מְרֻקָּם בִּגְוָנִים וְצִיּוּרִים שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, וְצִיּוּרֶיהָ שִׁרְטוּטִים בְּרֹחַב וּבְאֹרֶךְ, מֵהֶם דַּקִּים מֵהֶם גְּדוֹלִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: בְּמָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַצֵּר, לְקַצֵּר אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַאֲרִיךְ, לְהַאֲרִיךְ - מִצַּד ו׳, לְקַצֵּר - מִצַּד י׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ועיינין דנהרין באורייתא, עלייהו אתמר ׳עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו׳ (שם קמה, טו), וצריך בר נש לאתעסקא בהון תדיר ערב ובקר וצהרים תמיד, לאסתכלא בה קודשא בריך הוא בעינוי, הדא הוא דכתיב ׳תמיד עיני יהו'ה׳ (דברים יא, יב) אלהי״ך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ואוליפנא תמיד מתמיד, תמיד דערב ובקר, מתמיד דתמיד עיני יהו״ה אלהי״ך בה, והא תמיד דערב ובקר דקריאת שמע איהו, אלא מכאן אוליפנא דמאן דקרי קריאת שמע ערב ובקר בכל יום תמיד, כאלו קיים והגית בו יומם ולילה באורייתא, הדא הוא׳ דכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה׳ (יהושע א, ח), וספר תורה איהו עין, תרי כנפי עינא תרי לוחי, ועלייהו אתמר ׳תמיד עיני יהו'ה׳ אלהי״ך בה מראשית השנה, ומאי בה, בבת עין דאיהו שכינתא, וכנפי עינא עלייהו אתמר ׳פתחו לי שערי צדק׳ (תהלים קיח, יט), ° תלת גוונין כלל ופרט, וכלל ואינון אהי״ה אשר אהי״ה, דאינון כלל בכל אורייתא, אהי״ה כלל, אשר פרט, אהי״ה כלל. ° קריצין דעל עיינין, עלייהו אתמר (שיר ה יא) ׳תלתלים שחורות כעורב׳, ואינון תלי תלים. ° מצחא דעל עיינין בה ציץ נזר הקדש, מרוקם בגוונין וציורין דבי מקדשא דלעילא, וציורין דילה שרטוטין בפותיא ובאורכא, מנהון דקיקין מנהון רברבין, ועלייהו אתמר במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך, להאריך מסטרא דו', לקצר מסטרא די'.

התרגום: ועינים המאירות בתורה, עליהן נאמר (שם קמה טו) ׳עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו׳, וצריך האדם לעסק בהן תמיד ערב ובקר וצהרים, להסתכל בה הקב"ה בעיניו, זהו שכתוב (דברים יא יב) ׳תמיד עיני יהו״ה אלהי״ך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה׳. ולמדנו ׳תמיד׳ מ׳תמיד׳:׳תמיד׳של ערב ובקר, מ׳תמיד עיני יהו״ה אלהי״ך בה׳. והרי ׳תמיד ערב ובקר׳ הוא קריאת שמע, אלא מכאן למדנו שמי שקורא קריאת שמע ערב ובקר בכל יום תמיד, כאלו קים ׳והגית בו יומם ולילה׳ בתורה, זהו שכתוב (יהושע א ח) ׳לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה׳. וספר תורה הוא עין, שתי כנפי העין שני הלוחות, ועליהם נאמר ׳תמיד עיני יהו״ה אלהי״ך בה מראשית השנה׳. ומה זה ׳בה׳? בבת העין שהיא השכינה. וכנפי העין, עליהן נאמר (תהלים קיח יט) ׳פתחו לי שערי צדק׳ - שלשה גונים, כלל ופרט וכלל, והם אהי״ה אשר אהי״ה, שהם כלל בכל התורה: אהי״ה - כלל, אשר - פרט, אהי״ה - כלל. הריסים שעל העינים, עליהם נאמר (שיר ה יא) ׳תלתלים שחרות כעורב׳, והם תלי תלים. המצח שמעל העינים, בו ציץ נזר הקדש, מרקם בגונים וציורים של בית המקדש שלמעלה, וציוריה שרטוטים ברחב ובארך, מהם דקים מהם גדולים, ועליהם נאמר: במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך, להאריך - מצד ו׳, לקצר - מצד י׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועיינין דנהרין כו' ואתה נותן כו'. כמו שכתוב (משלי ט ה) לכו לחמי בלחמו כו', בעתו - על ידי דשכינתא, כמו שאומר בפ' אחרי מות:

לכל המפרשים על פיסקה זו