׳סמכוני באשישות׳ - סמיכת השכינה בשתי תורות בצאת הנשמה היתרה
תיקוני זוהר · תיקון ו ממהדורא תנינא - קשוט הכלה בכל אבריה לקראת חתנה בגאלה האחרונה · מאמר 71 · פיסקה 1 · דף קמב ע"א
לשון הזוהר
(זהו תקון כ״ו) ° בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תְּרֵי אֵשׁ, וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵין אֵשִׁין דְּאִינוּן בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שיר ב ה) סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, בִּתְרֵי אֵשׁוֹת, וְאַמַּאי אָמַר בְּהוֹן סַמְּכוּנִי, ° אֶלָּא בְלֵילֵי שַׁבָּת נְשָׁמָה יְתֵירָה קָא נָחֲתָא לְסָמְכָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בְגָלוּתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ נָפְלָה ׳וְלֹא תוֹסִיף קוּם׳ (עמוס ה, ב), וְכַד אָתָא מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִסְתַּלְקַת נִשְׁמָתָא יְתֵירָה ° דְבָהּ וַיִּנָּפַשׁ, וַיִּנָּפַשׁ מִיָּד דְּאִיהִי אִסְתַּלְקַת וַי נֶפֶשׁ, דְּלֵית מָאן דְּסָמִיךְ לָהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אָמְרַת לְיִשְׂרָאֵל סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת דְּאִינוּן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וּמַאי נִיהוּ תְּרֵי תּוֹרוֹת, דְּאִינוּן ° חֲצוּבוֹת מֵאֵשׁ דְּאִיהִי אלהי״ם מִדַּת הַגְּבוּרָה, וּמַאי נִיהוּ לִמּוּדֵי יהו״ה תְּרֵין שִׂפְוָון דְּאִקְרוּן לַהֲבוֹת (דאוקדון בלהבות) אֵשׁ, וְאִינוּן תְּרֵין תַּפּוּחִין, דְּמִנְּהוֹן רוּחָא דִמְשִׁיחָא נָפִיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה יא, ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו״ה. ° לְבַת מֶלֶךְ דַּהֲוַת בְּבֵי מַרְעָא מֵרְחִימוּ דְבַעְלָהּ, צָוְוחַת וְאָמְרַת סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, (הָא אִיהִי בְּבֵי מַרְעָא,) אָזַל בַּעְלָהּ אִיהִי נָפְלַת לְמִשְׁכָּבָא, הִיא אוֹמֶרֶת רַפְּדוּנִי, בְּמַאי בַּתַּפּוּחִים דְּמִתְרַבִּים בַּעֲצֵי הַיַּעַר, וְאִלֵּין אִינוּן עֲצֵי בְשָׂמִים.
תרגום
בְּרֵאשִׁית - שָׁם שְׁתֵּי אֵשׁ, וְאֵלּוּ הֵן שְׁתֵּי הָאֵשׁוֹת שֶׁהֵן בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (שיר ב ה) ׳סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת׳ - בִּשְׁתֵּי הָאֵשׁוֹת. וְלָמָּה אָמְרָה בָּהֶן ׳סַמְּכוּנִי׳? אֶלָּא בְּלֵילֵי שַׁבָּת נְשָׁמָה יְתֵרָה יוֹרֶדֶת לִסְמֹךְ אֶת הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה בַּגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף קוּם׳ (עמוס ה, ב). וּכְשֶׁבָּא מוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִסְתַּלֶּקֶת הַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה, שֶׁבָּהּ ׳וַיִּנָּפַשׁ׳ - ׳וַיִּנָּפַשׁ׳ מִיָּד, שֶׁהִיא מִסְתַּלֶּקֶת, ׳וַי נֶפֶשׁ׳, שֶׁאֵין מִי שֶׁסּוֹמֵךְ אוֹתָהּ. בְּאוֹתוֹ זְמַן הִיא אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל: ׳סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת׳ שֶׁהֵן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. וּמָה הֵן? שְׁתֵּי תוֹרוֹת, שֶׁהֵן חֲצוּבוֹת מֵאֵשׁ, שֶׁהִיא אלהי"ם מִדַּת הַגְּבוּרָה, וּמָה הֵם ׳לִמּוּדֵי יהו"ה׳? שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם הַנִּקְרָאוֹת לַהֲבוֹת אֵשׁ, וְהֵן שְׁנֵי תַּפּוּחִים שֶׁמֵּהֶם רוּחַ מָשִׁיחַ יוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה׳ (ישעיה יא, ב). לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהָיְתָה בְּבֵית הַחוֹלִים מֵאַהֲבַת בַּעְלָהּ, צוֹעֶקֶת וְאוֹמֶרֶת ׳סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת׳, הָלַךְ בַּעְלָהּ, הִיא נוֹפֶלֶת לְמִשְׁכָּב, הִיא אוֹמֶרֶת ׳רַפְּדוּנִי׳ - בְּמַה? בַּתַּפּוּחִים הַגְּדֵלִים בַּעֲצֵי הַיַּעַר, וְאֵלֶּה הֵם עֲצֵי בְשָׂמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (זהו תקון כ״ו) ° בראשית תמן תרי אש, ואלין אינון תרין אשין דאינון בורא מאורי האש, ועלייהו אתמר (שיר ב ה) סמכוני באשישות, בתרי אשות, ואמאי אמר בהון סמכוני, ° אלא בלילי שבת נשמה יתירה קא נחתא לסמכא שכינתא תתאה בגלותא, דאתמר בה נפלה ׳ולא תוסיף קום׳ (עמוס ה, ב), וכד אתא מוצאי שבת אסתלקת נשמתא יתירה ° דבה וינפש, וינפש מיד דאיהי אסתלקת וי נפש, דלית מאן דסמיך לה, בההוא זמנא איהי אמרת לישראל סמכוני באשישות דאינון מאורי האש, ומאי ניהו תרי תורות, דאינון ° חצובות מאש דאיהי אלהי״ם מדת הגבורה, ומאי ניהו למודי יהו״ה תרין שפוון דאקרון להבות (דאוקדון בלהבות) אש, ואינון תרין תפוחין, דמנהון רוחא דמשיחא נפיק, דאתמר ביה (ישעיה יא, ב) ונחה עליו רוח יהו״ה. ° לבת מלך דהות בבי מרעא מרחימו דבעלה, צווחת ואמרת סמכוני באשישות, (הא איהי בבי מרעא,) אזל בעלה איהי נפלת למשכבא, היא אומרת רפדוני, במאי בתפוחים דמתרבים בעצי היער, ואלין אינון עצי בשמים.
התרגום: בראשית - שם שתי אש, ואלו הן שתי האשות שהן בורא מאורי האש, ועליהן נאמר (שיר ב ה) ׳סמכוני באשישות׳ - בשתי האשות. ולמה אמרה בהן ׳סמכוני׳? אלא בלילי שבת נשמה יתרה יורדת לסמך את השכינה התחתונה בגלות, שנאמר בה ׳נפלה ולא תוסיף קום׳ (עמוס ה, ב). וכשבא מוצאי שבת, מסתלקת הנשמה היתרה, שבה ׳וינפש׳ - ׳וינפש׳ מיד, שהיא מסתלקת, ׳וי נפש׳, שאין מי שסומך אותה. באותו זמן היא אומרת לישראל: ׳סמכוני באשישות׳ שהן מאורי האש. ומה הן? שתי תורות, שהן חצובות מאש, שהיא אלהי"ם מדת הגבורה, ומה הם ׳למודי יהו"ה׳? שתי שפתים הנקראות להבות אש, והן שני תפוחים שמהם רוח משיח יוצא, שנאמר בו ׳ונחה עליו רוח יהו"ה׳ (ישעיה יא, ב). לבת מלך שהיתה בבית החולים מאהבת בעלה, צועקת ואומרת ׳סמכוני באשישות׳, הלך בעלה, היא נופלת למשכב, היא אומרת ׳רפדוני׳ - במה? בתפוחים הגדלים בעצי היער, ואלה הם עצי בשמים.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: תיקון ו ' בראשית תמן תרי אש ואלין כו'. רוצה לומר, דכר ונוקבא, כמו שאומר לעיל יו"ד א' והמשכילים כו' בראשית דאיהי ברית אש, וברית איהו יוד, ועם אש אתעביד איש, ואוף הכי את ה' עם אש איהי נוק', ועל תרין אשות אתמר בקדמיתא כתנות אור,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה:
ועוד 37 פסוקים. אינדקס הפסוקים