ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 70: תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה › פיסקה 5 (קלט ע"ב)

מכשפי פרעה שעשו את העגל בקנאתם - שלא תתלה נבלת עם נבל בישראל

תיקוני זוהר · תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה · מאמר 70 · פיסקה 5 · דף קלט ע"ב

לשון הזוהר

[ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמ ע"ב ] וְרַשִּׁיעַיָּא מָה חָזוּ לְמֶעֱבַד עִגֶל, אֶלָּא וַדַּאי אִינוּן הֲווֹ מְכַשְּׁפִין דְּפַרְעֹה, יוֹנוֹ״ס וְיַמְבְּרוּ״ס בְּנֵי בִּלְעָם, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטוּמִים בְּלָטֵיהֶם׳ (שמות ח, ג), וְחָזוּ דְּלָא הֲוָה מַמָּשׁוּ בְּהוֹן, (קמ ע"ב) אִתְחַזְרוּ עִמֵּיהּ דְּמֹשֶׁה וְקַבִּילוּ בְּרִית מִילָה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְיָדַע גְּלוּיִים וּסְתִירִין, דַּהֲוָה יָדַע בְּהוֹן דְּאִינוּן מִגִּזְעָא בִישָׁא, כַּד הֲוָה נָחֲתָא שְׁכִינְתָּא אִתְּמַר בָּהּ ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאלהי״ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׳ (שם יד, יט), וְלָא אָמַר לִפְנֵי הָעָם, וּבְגִין דָּא נָטְלוּ קִנְאָה בְּלִבַּיְיהוּ, וְאָמְרוּ ׳קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אלהי״ם אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ׳ (שם לב, א), כְּגַוְונָא דַהֲוָה אָזִיל קֳדָמַיְיכוּ, וּבְגִין דָּא עֲבַדוּ יָת עֶגְלָא בְחַרְשִׁין דִּלְהוֹן, וְדָא אִיהוּ ׳יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ׳ וכו', ׳יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן׳ דָא בֵּן עַמְרָם, אַהֲרֹן לֹא הִתְבּוֹנָן בַּחַרְשִׁין, וְדָא אִיהוּ ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ׳, חוֹבָא דָא דְעַם נָבָל ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ׳ דְּאִינוּן יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר לֹא תָלִין וכו', ° דָּא גִיּוֹרָא דְלָא אִתְגַּיַּיר לִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא תַלְיָא בֵּיהּ בְּיִשְׂרָאֵל דְּאִינוּן עִץ, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ ׳כִימֵי הָעִץ יְמֵי עַמִּי׳ (ישעיה סה, כב).

תרגום

וְהָרְשָׁעִים, מָה רָאוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל? אֶלָּא וַדַּאי, הֵם הָיוּ מְכַשְּׁפֵי פַרְעֹה, יוֹנוֹס וְיַמְבְּרוֹס בְּנֵי בִלְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שמות ח ג) ׳וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם׳, וְרָאוּ שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם מַמָּשׁוּת, חָזְרוּ עִם מֹשֶׁה וְקִבְּלוּ בְּרִית מִילָה. וְהקב"ה, הַיּוֹדֵעַ גְּלוּיִים וּנְסְתָּרִים, הָיָה יוֹדֵעַ בָּהֶם שֶׁהֵם מִגֶּזַע רַע. כְּשֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת הַשְּׁכִינָה, נֶאֱמַר בָּהּ (שם יד יט) ׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאלהי״ם הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל׳, וְלֹא אָמַר ׳לִפְנֵי הָעָם׳, וּמִשּׁוּם כָּךְ נָטְלוּ קִנְאָה בְּלִבָּם, וְאָמְרוּ (שם לב א) ׳קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אלהי״ם אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ׳, כְּעֵין מַה שֶּׁהָיָה הוֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל בִּכְשָׁפֵיהֶם. וְזֶהוּ ׳יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ׳ וְכוּ׳, ׳יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן׳ - זֶה בֶּן עַמְרָם, אַהֲרֹן, שֶׁלֹּא הִתְבּוֹנֵן בַּכְּשָׁפִים, וְזֶהוּ ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ׳: חֵטְא זֶה שֶׁל עַם נָבָל, ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ׳ שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, ׳לֹא תָלִין׳ וְכוּ׳ - זֶה גֵּר שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר לְשֵׁם הקב"ה, לֹא תִּהְיֶה תְּלוּיָה בּוֹ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עֵץ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ישעיה סה כב) ׳כִּימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמ ע"ב ] ורשיעיא מה חזו למעבד עגל, אלא ודאי אינון הוו מכשפין דפרעה, יונו״ס וימברו״ס בני בלעם, דאתמר בהון ׳ויעשו כן החרטומים בלטיהם׳ (שמות ח, ג), וחזו דלא הוה ממשו בהון, (קמ ע"ב) אתחזרו עמיה דמשה וקבילו ברית מילה, וקודשא בריך הוא דידע גלויים וסתירין, דהוה ידע בהון דאינון מגזעא בישא, כד הוה נחתא שכינתא אתמר בה ׳ויסע מלאך האלהי״ם ההלך לפני מחנה ישראל׳ (שם יד, יט), ולא אמר לפני העם, ובגין דא נטלו קנאה בלבייהו, ואמרו ׳קום עשה לנו אלהי״ם אשר ילכו לפנינו׳ (שם לב, א), כגוונא דהוה אזיל קדמייכו, ובגין דא עבדו ית עגלא בחרשין דלהון, ודא איהו ׳ידע שור קונהו׳ וכו', ׳ישראל לא ידע עמי לא התבונן׳ דא בן עמרם, אהרן לא התבונן בחרשין, ודא איהו ׳לא תלין נבלתו על העץ׳, חובא דא דעם נבל ׳לא תלין נבלתו על העץ׳ דאינון ישראל. דבר אחר לא תלין וכו', ° דא גיורא דלא אתגייר לשמא דקודשא בריך הוא, לא תליא ביה בישראל דאינון עץ, כמה דאוקמוהו ׳כימי העץ ימי עמי׳ (ישעיה סה, כב).

התרגום: והרשעים, מה ראו לעשות את העגל? אלא ודאי, הם היו מכשפי פרעה, יונוס וימברוס בני בלעם, שנאמר בהם (שמות ח ג) ׳ויעשו כן החרטמים בלטיהם׳, וראו שלא היה בהם ממשות, חזרו עם משה וקבלו ברית מילה. והקב"ה, היודע גלויים ונסתרים, היה יודע בהם שהם מגזע רע. כשהיתה יורדת השכינה, נאמר בה (שם יד יט) ׳ויסע מלאך האלהי״ם ההלך לפני מחנה ישראל׳, ולא אמר ׳לפני העם׳, ומשום כך נטלו קנאה בלבם, ואמרו (שם לב א) ׳קום עשה לנו אלהי״ם אשר ילכו לפנינו׳, כעין מה שהיה הולך לפניכם, ומשום כך עשו את העגל בכשפיהם. וזהו ׳ידע שור קנהו׳ וכו׳, ׳ישראל לא ידע עמי לא התבונן׳ - זה בן עמרם, אהרן, שלא התבונן בכשפים, וזהו ׳לא תלין נבלתו על העץ׳: חטא זה של עם נבל, ׳לא תלין נבלתו על העץ׳ שהם ישראל. דבר אחר, ׳לא תלין׳ וכו׳ - זה גר שלא נתגיר לשם הקב"ה, לא תהיה תלויה בו בישראל שהם עץ, כמו שאמרו (ישעיה סה כב) ׳כימי העץ ימי עמי׳.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ד"א לא כו' דלא אתגייר כו'. ועל אלין אמרו קשים גרים כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו