ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 70: תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה › פיסקה 3 (קלט ע"ב)

העץ תלמיד חכם וחטאו לא ילין עמו - ובת עם הארץ כמשא עליו

תיקוני זוהר · תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה · מאמר 70 · פיסקה 3 · דף קלט ע"ב

לשון הזוהר

וְעוֹד ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ׳, עִץ דְּהָכָא דָא תַלְמִיד חָכָם דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא דְּאִיהִי עִץ הַחַיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עִץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח), לֹא תָלִין בּוֹ נִבְלָתוֹ, דְאִיהִי חוֹבָה דְּחָב בְּיוֹמָא לֹא תָלִין עִמֵּיהּ בַּלַּיְלָה, דְמִיָּד יְתוּב בִּתְיוּבְתָּא, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָטָא בַּיּוֹם אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, דְוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, (נ״א שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתך, אלא אימא ודאי עשה תשובה). וְעוֹד ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ׳, דָּא תַּלְמִיד חָכָם, נִבְלָתוֹ דָּא בַּת עַם הָאָרֶץ ° דְּאִיהִי רִיחֲשָׁא, דְאִם אַנְתְּ תַּלְיָא לָהּ בֵּיהּ, ° אוֹ קוֹבְרָהּ אוֹ קוֹבְרָתוֹ, וְדָא אִיהוּ ׳כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ׳ (דברים כא, כג), כִּי קָבוֹר הוּא לָהּ אוֹ תִּקְבְּרֶנּוּ אִיהִי לֵיהּ, וְאִתְּתָא דָא לַאו אִקְרֵי זִוּוּגָא וְיִחוּדָא דִילֵיהּ, אֶלָּא אִיהִי כְּמַטּוּלָא תַלְיָא עֲלֵיהּ, כְּחִוְיָא קָשִׁיר עַל קְדָלֵיהּ, וּבְגִין דָּא (שם) כִּי קִלְלַת אלהי״ם תָּלוּי, דְּאִיהִי קְלָלָה, דְקַטִּילַת לֵיהּ אוֹ אַיְיתֵי לֵיהּ לִידֵי עֲנִיּוּתָא.

תרגום

וְעוֹד, ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ׳ - הָעֵץ כָּאן זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא עֵץ הַחַיִּים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ׳ (משלי ג, יח) - לֹא תָלִין בּוֹ נִבְלָתוֹ, שֶׁהִיא חֵטְא שֶׁחָטָא בַּיּוֹם, לֹא תָלִין עִמּוֹ בַּלַּיְלָה, שֶׁמִּיָּד יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָטָא בַּיּוֹם, אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּלַּיְלָה, שֶׁוַּדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְעוֹד, ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ׳ - זֶה תַּלְמִיד חָכָם, וְנִבְלָתוֹ זוֹ בַּת עַם הָאָרֶץ שֶׁהִיא כְּשֶׁרֶץ, שֶׁאִם אַתָּה תּוֹלֶה אוֹתָהּ בּוֹ, אוֹ הוּא קוֹבֵר אוֹתָהּ אוֹ הִיא קוֹבֶרֶת אוֹתוֹ, וְזֶהוּ ׳כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ׳ (דברים כא, כג) - כִּי קוֹבֵר הוּא אוֹתָהּ, אוֹ שֶׁהִיא קוֹבֶרֶת אוֹתוֹ. וְאִשָּׁה זוֹ אֵינָהּ נִקְרֵאת זִוּוּגוֹ וְיִחוּדוֹ, אֶלָּא הִיא כְּמַשָּׂא הַתְּלוּיָה עָלָיו, כְּנָחָשׁ הַקָּשׁוּר עַל צַוָּארוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ ׳כִּי קִלְלַת אלהי"ם תָּלוּי׳ - שֶׁהִיא קְלָלָה, שֶׁהוֹרֶגֶת אוֹתוֹ אוֹ מְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועוד ׳לא תלין נבלתו על העץ׳, עץ דהכא דא תלמיד חכם דאשתדל באורייתא דאיהי עץ החיים, הדא הוא דכתיב ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח), לא תלין בו נבלתו, דאיהי חובה דחב ביומא לא תלין עמיה בלילה, דמיד יתוב בתיובתא, כמה דאוקמוה מארי מתניתין אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה, דודאי עשה תשובה, (נ״א שמא עשה תשובה, שמא סלקא דעתך, אלא אימא ודאי עשה תשובה). ועוד ׳לא תלין נבלתו על העץ׳, דא תלמיד חכם, נבלתו דא בת עם הארץ ° דאיהי ריחשא, דאם אנת תליא לה ביה, ° או קוברה או קוברתו, ודא איהו ׳כי קבור תקברנו׳ (דברים כא, כג), כי קבור הוא לה או תקברנו איהי ליה, ואתתא דא לאו אקרי זווגא ויחודא דיליה, אלא איהי כמטולא תליא עליה, כחויא קשיר על קדליה, ובגין דא (שם) כי קללת אלהי״ם תלוי, דאיהי קללה, דקטילת ליה או אייתי ליה לידי עניותא.

התרגום: ועוד, ׳לא תלין נבלתו על העץ׳ - העץ כאן זה תלמיד חכם שמשתדל בתורה שהיא עץ החיים, זהו שכתוב ׳עץ חיים היא למחזיקים בה׳ (משלי ג, יח) - לא תלין בו נבלתו, שהיא חטא שחטא ביום, לא תלין עמו בלילה, שמיד ישוב בתשובה, כמו שאמרו בעלי המשנה: אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום, אל תהרהר אחריו בלילה, שודאי עשה תשובה. ועוד, ׳לא תלין נבלתו על העץ׳ - זה תלמיד חכם, ונבלתו זו בת עם הארץ שהיא כשרץ, שאם אתה תולה אותה בו, או הוא קובר אותה או היא קוברת אותו, וזהו ׳כי קבור תקברנו׳ (דברים כא, כג) - כי קובר הוא אותה, או שהיא קוברת אותו. ואשה זו אינה נקראת זווגו ויחודו, אלא היא כמשא התלויה עליו, כנחש הקשור על צוארו, ומשום כך ׳כי קללת אלהי"ם תלוי׳ - שהיא קללה, שהורגת אותו או מביאה אותו לידי עניות.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דאיהי ריחשא. כמו שאמרו ( פסחים מט ע"ב ) ובנותיהם שקץ כו', ואמר דאם אנת תליא לה ביה כו' . כמו שמפרש והולך כמטולא תליא עליה, ואמרה התורה לא תלין, רוצה לומר למשכב עמה:

לכל המפרשים על פיסקה זו