ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 70: תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה › פיסקה 2 (קלט ע"ב)

כל הספירות נקראות דינים - ו ׳לא תלין נבלתו׳ על עץ החיים

תיקוני זוהר · תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה · מאמר 70 · פיסקה 2 · דף קלט ע"ב

לשון הזוהר

וְתוּ לְהִתְיַצֵּב עַל יהו״ה, יהו״ה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְשָׁאֲלִין וְתָבְעִין דִּינָא מִגְּבוּרָה בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, דְקַיְימָא עַל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְדָא הוּא עַל יהו״ה, עַל דִּמְקָרְבִין דִּינִין קֳדָם גְּבוּרָה אִתְּמַר בְּהוֹן ° לְהִתְיַצֵּב עַל יהו״ה, דְּאַף עַל גַּב דְּבְנוֹי אִינוּן יִשְׂרָאֵל, לֵית לַן רְשׁוּ לְאַעֲבָרָא עַל דִּינָא, דְּאוֹרַיְיתָא בְּדִינָא אִתְיְיהִיבַת, וְאוֹמֵי עֲלָהּ דְּלָא יַעֲבַר עֲלָהּ, וּלְגַבֵּי דִינָא גְּבוּרָה אִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא, וְחֶסֶד מִימִינָא, וְעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא מִשְּׂמָאלָא, וְכָל דִּינִין מֵהַאי אֲתַר תַּלְיָין, וְכָל סְפִירָן כֻּלְּהוּ אִתְקְרִיאוּ דִינִין גְּבוּרָה וַאֲפִילוּ יהו״ה. דִּינָא חֲדָא אִתְקְרֵי דִין לָדוּן בְּחֶנֶק, וְאִתְּמַר ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ׳ (דברים כא, כג). ° אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר בְּרִי, הָכָא צָרִיךְ לְחַדְּשָׁא מִלִּין, אִית עִץ וְאִית עִץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי הָאָדָם עִץ הַשָּׂדֶה׳ (שם כ, יט), וְחוֹבָא דְאָדָם קַדְמָאָה אִיהוּ נִבְלָתוֹ, דְאִיהִי עִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וּמָאן דְאִיהִי עִץ הַחַיִּים, לָא צָרִיךְ לְתַלְיָיא בֵיהּ חוֹבָא דָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעִץ׳, דְּמָאן דְּאָכַל מֵעִץ דִּילֵיהּ דְּאִיהוּ עִץ הַחַיִּים, אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם׳ (בראשית נ, כב).

תרגום

וְעוֹד, ׳לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה׳ - יהו"ה הוּא עַמּוּד הָאֶמְצַע, שֶׁשּׁוֹאֲלִים וְתוֹבְעִים דִּין מִן הַגְּבוּרָה, בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל, הָעוֹמֵד עַל עַמּוּד הָאֶמְצַע, וְזֶהוּ ׳עַל יהו"ה׳: עַל שֶׁמְּקָרְבִים אֶת הַדִּינִים לִפְנֵי הַגְּבוּרָה נֶאֱמַר בָּהֶם ׳לְהִתְיַצֵּב עַל יהו"ה׳, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּנָיו הֵם יִשְׂרָאֵל, אֵין לָנוּ רְשׁוּת לַעֲבֹר עַל הַדִּין, שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה בְּדִין, וְנִשְׁבַּע עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עָלֶיהָ. וּבַדִּין, הַגְּבוּרָה בָּאֶמְצַע, וְהַחֶסֶד מִיָּמִין, וְעַמּוּד הָאֶמְצַע מִשְּׂמֹאל, וְכָל הַדִּינִים תְּלוּיִים בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, וְכָל הַסְּפִירוֹת כֻּלָּן נִקְרָאוֹת ׳דִּינִים׳ - גְּבוּרָה וַאֲפִלּוּ יהו"ה. דִּין אֶחָד נִקְרָא דִּין לָדוּן בְּחֶנֶק, וְנֶאֱמַר ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ׳ (דברים כא, כג). אָמַר לוֹ [ רַבִּי שִׁמְעוֹן ] לְאֶלְעָזָר בְּנוֹ: כָּאן צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ דְּבָרִים, יֵשׁ עֵץ וְיֵשׁ עֵץ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (שם כ, יט). וְחֵטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הוּא נִבְלָתוֹ, שֶׁהוּא עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, וּמִי שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, אֵין צֹרֶךְ לִתְלוֹת בּוֹ חֵטְא זֶה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ׳, שֶׁמִּי שֶׁאָכַל מֵעֵצוֹ שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, נֶאֱמַר בּוֹ ׳וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם׳ (בראשית נ, כב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותו להתיצב על יהו״ה, יהו״ה עמודא דאמצעיתא, דשאלין ותבעין דינא מגבורה בי דינא רברבא, דקיימא על עמודא דאמצעיתא, ודא הוא על יהו״ה, על דמקרבין דינין קדם גבורה אתמר בהון ° להתיצב על יהו״ה, דאף על גב דבנוי אינון ישראל, לית לן רשו לאעברא על דינא, דאורייתא בדינא אתייהיבת, ואומי עלה דלא יעבר עלה, ולגבי דינא גבורה איהי באמצעיתא, וחסד מימינא, ועמודא דאמצעיתא משמאלא, וכל דינין מהאי אתר תליין, וכל ספירן כלהו אתקריאו דינין גבורה ואפילו יהו״ה. דינא חדא אתקרי דין לדון בחנק, ואתמר ׳לא תלין נבלתו על העץ׳ (דברים כא, כג). ° אמר ליה אלעזר ברי, הכא צריך לחדשא מלין, אית עץ ואית עץ, הדא הוא דכתיב ׳כי האדם עץ השדה׳ (שם כ, יט), וחובא דאדם קדמאה איהו נבלתו, דאיהי עץ הדעת טוב ורע, ומאן דאיהי עץ החיים, לא צריך לתלייא ביה חובא דא, הדא הוא דכתיב ׳לא תלין נבלתו על העץ׳, דמאן דאכל מעץ דיליה דאיהו עץ החיים, אתמר ביה ׳ואכל וחי לעולם׳ (בראשית נ, כב).

התרגום: ועוד, ׳להתיצב על יהו"ה׳ - יהו"ה הוא עמוד האמצע, ששואלים ותובעים דין מן הגבורה, בית הדין הגדול, העומד על עמוד האמצע, וזהו ׳על יהו"ה׳: על שמקרבים את הדינים לפני הגבורה נאמר בהם ׳להתיצב על יהו"ה׳, שאף על פי שבניו הם ישראל, אין לנו רשות לעבר על הדין, שהתורה נתנה בדין, ונשבע עליה שלא יעבר עליה. ובדין, הגבורה באמצע, והחסד מימין, ועמוד האמצע משמאל, וכל הדינים תלויים באותו מקום, וכל הספירות כלן נקראות ׳דינים׳ - גבורה ואפלו יהו"ה. דין אחד נקרא דין לדון בחנק, ונאמר ׳לא תלין נבלתו על העץ׳ (דברים כא, כג). אמר לו [ רבי שמעון ] לאלעזר בנו: כאן צריך לחדש דברים, יש עץ ויש עץ, זהו שכתוב ׳כי האדם עץ השדה׳ (שם כ, יט). וחטאו של אדם הראשון הוא נבלתו, שהוא עץ הדעת טוב ורע, ומי שהוא עץ החיים, אין צרך לתלות בו חטא זה, זהו שכתוב ׳לא תלין נבלתו על העץ׳, שמי שאכל מעצו שהוא עץ החיים, נאמר בו ׳ואכל וחי לעולם׳ (בראשית נ, כב).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: להתיצב על ה' דאע"ג דבנוי אינון ישראל לית לן כו'. רוצה לומר בית דין שלמעלה אינן יכולין לוותר אע"ג דישראל אינון בנוי דקב"ה, דאורייתא כו', ואמר ולגבי דינא כו' רוצה לומר זהו על השם, שהוא למעלה, דאמצעיתא הוא למעלה, וכן הוא בתש"ת -…

אור יקר: יהו״ה יהו״ה הא׳ באריך אנפין, והב׳ בזעיר אנפין, דזעיר אנפין יומר אמנם אריך אנפין לא יומר כלל, ולכך. אין בכל הספרים אלא יהו״ה מצפ״ץ א״ל ת״ך דהיינו שם א׳ משתי שמות, סוד אבגי דהיינו אב לי״ג מכילין כדפי׳ לעיל וכדמסיק. והנה יש בו…

לכל המפרשים על פיסקה זו