עמידת רשב"י לבקש על השכינה - והתרת שבועת הגלות באבא ואמא
תיקוני זוהר · תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה · מאמר 70 · פיסקה 14 · דף קלט ע"ב
לשון הזוהר
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי, וְסָלִיק יְדוֹי לְגַבֵּי עִילָא, וְשַׁבַּח לְמָארֵי עָלְמָא, וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא ° עֲבֵיד בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בְגָלוּתָא, וְאִם אִיהִי בְּאוֹמָאָה ° הָא אַבָּא וְאִמָּא דְאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה יָכְלִין לְמֶעֱבַד הַתָּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יהו״ה צְבָאוֹ״ת יָעָץ ° וּמִי יָפֵר׳ (ישעיה יד, כז), ° אִם הַתַּלְמִיד אוֹמֵי הָרַב יָכִיל לְמֶעֱבַד הַתָּרָה. וְאִם נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע בֵּן דְּאִיהוּ ו' דְּלָא יִפְרוֹק לָהּ אֶלָּא דִתְהֵי בְּגָלוּתָא עַד ° זִמְנָא יְדִיעָא, וְנֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה אִיהוּ בְּי״ה דְּאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה, וְאִיהוּ אִתְחָרֵט, הָא תְּלַת בְּנֵי נָשָׁא יָכְלִין לְמִפְטַר לֵיהּ, וְאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן לְעִילָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְאִם לָא תִּתְחָרֵט, אֲנָא בָּעִינָא מִינָךְ, וּמִכָּל אִינוּן דִּמְתִיבְתָּא דִלְעִילָא וְתַתָּא, דְתַעֲבֵיד בְּגִין רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְלָא זָז מִשְּׁכִינְתָּא בְּכָל אֲתַר, וְאִיהוּ עָאל שְׁלָם בֵּינָךְ וּבֵינָהּ זִמְנִין סַגִּיאִין, וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה בְּגִינָהּ וּבְגִין בְּנָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ׳ (שמות לב, לב).
תרגום
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלָיו, וְהֵרִים יָדָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה, וְשִׁבַּח אֶת רִבּוֹן הָעוֹלָם, וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בַּגָּלוּת, וְאִם הִיא בִּשְׁבוּעָה, הֲרֵי אַבָּא וְאִמָּא שֶׁהֵם חָכְמָה וּבִינָה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת הַתָּרָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יד כז) ׳יהו״ה צְבָאוֹת יָעָץ וּמִי יָפֵר׳ - אִם הַתַּלְמִיד נִשְׁבָּע, הָרַב יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ הַתָּרָה. וְאִם נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע הַבֵּן שֶׁהוּא ו׳ שֶׁלֹּא יִפְדֶּה אוֹתָהּ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא בַּגָּלוּת עַד זְמַן יָדוּעַ, וְהַנֶּדֶר אוֹ הַשְּׁבוּעָה הוּא בְּי״ה שֶׁהֵם חָכְמָה וּבִינָה, וְהוּא מִתְחָרֵט - הֲרֵי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם יְכוֹלִים לְהַתִּיר לוֹ, וְהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת שֶׁלְּמַעְלָה כְּנֶגְדָּם. וְאִם לֹא תִּתְחָרֵט, אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, וּמִכָּל אוֹתָם שֶׁל הַיְשִׁיבָה שֶׁלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, שֶׁתַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, שֶׁלֹּא זָז מִן הַשְּׁכִינָה בְּכָל מָקוֹם, וְהוּא נִכְנַס לְהַשְׁלִים בֵּינְךָ וּבֵינָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת, וּמָסַר עַצְמוֹ לַמָּוֶת בִּשְׁבִילָהּ וּבִשְׁבִיל בָּנֶיהָ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות לב לב) ׳וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: קם רבי שמעון על רגלוי, וסליק ידוי לגבי עילא, ושבח למארי עלמא, ואמר, רבון עלמא ° עביד בגין שכינתא דאיהי בגלותא, ואם איהי באומאה ° הא אבא ואמא דאינון חכמה ובינה יכלין למעבד התרה, הדא הוא דכתיב ׳יהו״ה צבאו״ת יעץ ° ומי יפר׳ (ישעיה יד, כז), ° אם התלמיד אומי הרב יכיל למעבד התרה. ואם נדר או נשבע בן דאיהו ו' דלא יפרוק לה אלא דתהי בגלותא עד ° זמנא ידיעא, ונדר או שבועה איהו בי״ה דאינון חכמה ובינה, ואיהו אתחרט, הא תלת בני נשא יכלין למפטר ליה, ואינון תלת אבהן לעילא לקבלייהו. ואם לא תתחרט, אנא בעינא מינך, ומכל אינון דמתיבתא דלעילא ותתא, דתעביד בגין רעיא מהימנא דלא זז משכינתא בכל אתר, ואיהו עאל שלם בינך ובינה זמנין סגיאין, ומסר גרמיה למיתה בגינה ובגין בנהא, הדא הוא דכתיב ׳ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׳ (שמות לב, לב).
התרגום: קם רבי שמעון על רגליו, והרים ידיו כלפי מעלה, ושבח את רבון העולם, ואמר: רבונו של עולם, עשה בשביל השכינה שהיא בגלות, ואם היא בשבועה, הרי אבא ואמא שהם חכמה ובינה יכולים לעשות התרה, זהו שכתוב (ישעיה יד כז) ׳יהו״ה צבאות יעץ ומי יפר׳ - אם התלמיד נשבע, הרב יכול לעשות לו התרה. ואם נדר או נשבע הבן שהוא ו׳ שלא יפדה אותה אלא שתהא בגלות עד זמן ידוע, והנדר או השבועה הוא בי״ה שהם חכמה ובינה, והוא מתחרט - הרי שלשה בני אדם יכולים להתיר לו, והם שלשת האבות שלמעלה כנגדם. ואם לא תתחרט, אני מבקש ממך, ומכל אותם של הישיבה שלמעלה ולמטה, שתעשה בשביל הרועה הנאמן, שלא זז מן השכינה בכל מקום, והוא נכנס להשלים בינך ובינה פעמים רבות, ומסר עצמו למות בשבילה ובשביל בניה, זהו שכתוב (שמות לב לב) ׳ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: *[עביד בגין שכינתא דאיהי בגלותא , אם איהי באומאה - הא בעלה יכיל למעבד התרה, ואם איהו נדר או נשבע דתהא בגלותא עד זמנא ידיעא, ואיהו כו' אתחרט - הא ג' ב"נ יכלין למפתח ליה, ואינון תלת אבהן לעילא לקבלייהו, ואם נדר או נשבע ו' דאיהו…