ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 70: תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה › פיסקה 13 (קלט ע"ב)

השואת זכאי וחיב בדין - והדן דין אמת כמוציא השכינה מהגלות

תיקוני זוהר · תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה · מאמר 70 · פיסקה 13 · דף קלט ע"ב

לשון הזוהר

וּלְעִילָא לֵית מַשּׂוֹא פָּנִים בֵּין זַכָּאָה לְחַיָּבַיָּא, וְכֵן צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת לְתַתָּא גַבֵּי דִינָא זַכָּאָה עִם חַיָּיבָא, מִסִּטְרָא דֶאֱמֶת עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְלָא יְהֵא דַיָּינָא רַשַּׁאי לְמֶעֱבַד מַשּׂוֹא פָנִים לְחַד מִנַּיְיהוּ בְדִינָא, דִבְדַיָּינָא דִלְעִילָא אִתְּמַר בֵּיהּ ׳לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׳ (דברים י, יז), וַוי לֵיהּ לְדַיָּינָא לְתַתָּא דְאִשְׁתַּנֵּי מִדַּיָּינָא דִלְעִילָא, דְאַכְחִישׁ עוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְלָא יֵימָא דָא מְהֵימְנָא מִדָּא, דִּכְמָה דְאִיהוּ לְתַתָּא ׳שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ׳ (שם טז, יח), לְדַיְינָא גוּפִין, הָכִי אִית לְעִילָא ׳שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים׳ לְדַיְינָא נִשְׁמָתָא, וְלָא יוֹקִיר לְדָא יַתִּיר מִדָּא, אֶלָּא תַרְוַיְיהוּ בְּהַשְׁוָאָה בְדִינָא, וְאִינוּן צְרִיכִין לְמִשְׁמַע קֳדָם דַּיָּינָא, וְלָא יְמַלְּלוּן עַד דְּשָׁאִיל לוֹן דַּיָּינָא, וְיָהִיב לוֹן רְשׁוּ לְמַלְּלָא, וִיהוֹן קֳדָמֵיהּ בִּדְחִילוּ, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ, וּמָאן דְּתָבַע קְשׁוֹט כְּאִלּוּ מְקַיֵּים עַל עָלְמָא דַיָּין אֱמֶת (ס״א דין אמת), וְכָל שֶׁכֵּן מָאן דְּדָן דִּין אֱמֶת, כְּאִלּוּ מְקַיֵּים ׳אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח׳ (תהלים פ, יב), וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּאוֹקִים שִׁקְרָא וְאַפִּיל אֱמֶת, דְּגָרִים ׳וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה׳ (דניאל ח, יב), וּמָאן גָּרִים דָּא דַּיָּינָא דְלָא דָן דִּין אֱמֶת, ° וּבְוַדַּאי דַּיָּין דְּדָן דִּין אֱמֶת כְּאִלּוּ הוּא אַפִּיק לִשְׁכִינְתָּא וּלְיִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, וְאוֹקִים לוֹן מֵאַרְעָא.

תרגום

וּלְמַעְלָה אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים בֵּין זַכַּאי לְחַיָּב, וְכֵן צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת לְמַטָּה בַּדִּין זַכַּאי עִם חַיָּב, מִצַּד הָאֱמֶת, עַמּוּד הָאֶמְצַע, וְלֹא יְהֵא הַדַּיָּן רַשַּׁאי לַעֲשׂוֹת מַשּׂוֹא פָנִים לְאֶחָד מֵהֶם בַּדִּין, שֶׁבַּדַּיָּן שֶׁלְּמַעְלָה נֶאֱמַר בּוֹ ׳לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד׳ (דברים י, יז). אוֹי לוֹ לַדַּיָּן שֶׁלְּמַטָּה שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה מִן הַדַּיָּן שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁמַּכְחִישׁ מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא יֹאמַר: זֶה נֶאֱמָן מִזֶּה. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה ׳שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ׳ (שם טז, יח) לְדִין הַגּוּפוֹת, כָּךְ יֵשׁ לְמַעְלָה שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים לְדִין הַנְּשָׁמוֹת, וְלֹא יְיַקֵּר אֶת זֶה יוֹתֵר מִזֶּה, אֶלָּא שְׁנֵיהֶם בְּהַשְׁוָאָה בַּדִּין. וְהֵם צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ לִפְנֵי הַדַּיָּן, וְלֹא יְדַבְּרוּ עַד שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתָם הַדַּיָּן וְיִתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לְדַבֵּר, וְיִהְיוּ לְפָנָיו בְּיִרְאָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. וּמִי שֶׁתּוֹבֵעַ אֱמֶת כְּאִלּוּ מְקַיֵּם אֶת הָעוֹלָם, ׳דַּיַּן אֱמֶת׳, וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת, כְּאִלּוּ מְקַיֵּם ׳אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח׳ (תהלים פ, יב). אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמַּעֲמִיד שֶׁקֶר וּמַפִּיל אֱמֶת, שֶׁגּוֹרֵם ׳וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה׳ (דניאל ח, יב). וּמִי גּוֹרֵם זֹאת? דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת. וּבְוַדַּאי, דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת, כְּאִלּוּ הוֹצִיא אֶת הַשְּׁכִינָה וְאֶת יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, וְהֵקִים אוֹתָם מֵהָאָרֶץ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ולעילא לית משוא פנים בין זכאה לחיביא, וכן צריך להשוות לתתא גבי דינא זכאה עם חייבא, מסטרא דאמת עמודא דאמצעיתא, ולא יהא דיינא רשאי למעבד משוא פנים לחד מנייהו בדינא, דבדיינא דלעילא אתמר ביה ׳לא ישא פנים ולא יקח שחד׳ (דברים י, יז), ווי ליה לדיינא לתתא דאשתני מדיינא דלעילא, דאכחיש עובדא דבראשית, ולא יימא דא מהימנא מדא, דכמה דאיהו לתתא ׳שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך׳ (שם טז, יח), לדיינא גופין, הכי אית לעילא ׳שופטים ושוטרים׳ לדיינא נשמתא, ולא יוקיר לדא יתיר מדא, אלא תרוייהו בהשואה בדינא, ואינון צריכין למשמע קדם דיינא, ולא ימללון עד דשאיל לון דיינא, ויהיב לון רשו למללא, ויהון קדמיה בדחילו, בגין דשכינתא שריא עלייהו, ומאן דתבע קשוט כאלו מקיים על עלמא דיין אמת (ס״א דין אמת), וכל שכן מאן דדן דין אמת, כאלו מקיים ׳אמת מארץ תצמח׳ (תהלים פ, יב), ווי ליה למאן דאוקים שקרא ואפיל אמת, דגרים ׳ותשלך אמת ארצה׳ (דניאל ח, יב), ומאן גרים דא דיינא דלא דן דין אמת, ° ובודאי דיין דדן דין אמת כאלו הוא אפיק לשכינתא ולישראל מגלותא, ואוקים לון מארעא.

התרגום: ולמעלה אין משוא פנים בין זכאי לחיב, וכן צריך להשוות למטה בדין זכאי עם חיב, מצד האמת, עמוד האמצע, ולא יהא הדין רשאי לעשות משוא פנים לאחד מהם בדין, שבדין שלמעלה נאמר בו ׳לא ישא פנים ולא יקח שחד׳ (דברים י, יז). אוי לו לדין שלמטה שמשתנה מן הדין שלמעלה, שמכחיש מעשה בראשית, ולא יאמר: זה נאמן מזה. שכשם שלמטה ׳שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך׳ (שם טז, יח) לדין הגופות, כך יש למעלה שפטים ושטרים לדין הנשמות, ולא ייקר את זה יותר מזה, אלא שניהם בהשואה בדין. והם צריכים לשמע לפני הדין, ולא ידברו עד שישאל אותם הדין ויתן להם רשות לדבר, ויהיו לפניו ביראה, משום שהשכינה שורה עליהם. ומי שתובע אמת כאלו מקים את העולם, ׳דין אמת׳, וכל שכן מי שדן דין אמת, כאלו מקים ׳אמת מארץ תצמח׳ (תהלים פ, יב). אוי לו למי שמעמיד שקר ומפיל אמת, שגורם ׳ותשלך אמת ארצה׳ (דניאל ח, יב). ומי גורם זאת? דין שאינו דן דין אמת. ובודאי, דין שדן דין אמת, כאלו הוציא את השכינה ואת ישראל מן הגלות, והקים אותם מהארץ.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובוודאי דיין כו' אפיק לשכינתא כו'. כמו שכתוב (תהלים פה יב) אמת מארץ תצמח כו', כנ"ל, וכמו שאמרו ( סנהדרין ז ע"א ) כל דיין שדן דין אמת גורם לשכינה שתשרה בישראל, ונאמר (ישעיהו א כז) ציון במשפט תפדה כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו