חטאים הנדונים למעלה וחטאים למטה - ומצות התפלין מטרוניתא המגנה
תיקוני זוהר · תיקון ה ממהדורא תנינא - דיני הנשמה בבית הדין שלמעלה ופדית השכינה · מאמר 70 · פיסקה 11 · דף קלט ע"ב
לשון הזוהר
[ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמא ע"ב ] ° וְאִית חוֹבִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן וּבְיַד ׳כָּל אָדָם יַחְתּוֹם׳ (איוב לז, ז), וּמַרְאִין לָהּ חֲתִימַת יְדָהָא. ° וְאִית חוֹבִין דְּאִינוּן עַל תְּנַאי דְּאַתְנֵי עֲלֵיהּ לְפָרְעָא לוֹן בְּהַאי עָלְמָא, דְחוֹבִין דִּילֵיהּ בְּאַתְרֵיהּ, דְּלָא יִגְבַּהּ לוֹן תּוֹבֵעַ אֶלָּא בְּאַתְרֵיהּ, וְאִלֵּין אִינוּן חוֹבִין דְּעֶשְׂרִין שְׁנִין, ° וְאִית חוֹבִין לְתַתָּא, דְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין דְּעַד עֶשְׂרִין שְׁנִין מַעֲנִישִׁין לְתַתָּא וְלָא לְעִילָא, וְאִית חוֹבִין דְּמַעֲנִישִׁין לְעִילָא וְתָבְעִין לוֹן לְעִילָא בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, וּבְגִינַיְיהוּ מְמַשְׁכְּנִין נִשְׁמָתָא לְעִילָא, וְלָא מַנִּיחִין לָהּ לְנָחֲתָא לְתַתָּא, ° אֲבָל בְּחוֹבִין דְּמַעֲנִישִׁין עֲלַיְיהוּ לְתַתָּא, לָא מַעֲנִישִׁין לָהּ לְעִילָא, וְלָא מְעַכְּבֵי לֵיהּ תַּמָּן, וְאִית חוֹבִין דְּנִשְׁמָתָא דְּגָבִין מִנַּיְיהוּ בְּכָל אֲתַר, כְּגוֹן ׳וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ׳ (שמות כא, יז), דְאִתְּמַר בֵּיהּ ° מוֹת יוּמָת, מִבֵּי דִינָא דִלְעִילָא וּמִבֵּי דִינָא דִלְתַתָּא, דְּאִתְדַּנַּת בִּתְרֵין דִּינִין, וּבְגִין חוֹבָא דָא בְכָל אֲתַר דְּאַשְׁכְּחִין לָהּ לְעִילָא גָבִין מִינָהּ, וּבְכָל אֲתַר דְּאַשְׁכְּחִין לָהּ לְתַתָּא גָבִין מִינָהּ, ° וְלֵית פִּקּוּדָא דְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַגָּנָא עֲלָהָא, דְּאִית חוֹבִין דְּדַיְינִין לָהּ בְּדִינִים חֲמוּרִים לְנִשְׁמָתָא, וְיֵתֵי מִצְוָה דְאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא כְּגוֹן מִצְוַת תְּפִלִּין, וְאַגִּינַת עֲלֵיהּ וּפְרִישַׂת גַּדְפָהָא עֲלָהּ, וְלֵית רְשׁוּ לִמְקַטְרֵג (קמא ע"ב) לְקָרְבָא תַּמָּן, וְאִית חוֹבִין דְּמַטְרוֹנִיתָא לֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַגָּנָא עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת׳ (שם יד).
תרגום
וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וּבְיַד ׳כָּל אָדָם יַחְתּוֹם׳ (איוב לז, ז), וּמַרְאִים לָהּ אֶת חֲתִימַת יָדָהּ. וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁהֵם עַל תְּנַאי שֶׁהִתְנָה עָלָיו לְפָרְעָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁחֲטָאָיו בִּמְקוֹמָם, שֶׁלֹּא יִגְבֶּה אוֹתָם הַתּוֹבֵעַ אֶלָּא בִּמְקוֹמָם, וְאֵלֶּה הֵם חֲטָאֵי עֶשְׂרִים הַשָּׁנָה. וְיֵשׁ חֲטָאִים לְמַטָּה, שֶׁאָמְרוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁעַד עֶשְׂרִים שָׁנָה מַעֲנִישִׁים לְמַטָּה וְלֹא לְמַעְלָה, וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁמַּעֲנִישִׁים לְמַעְלָה, וְתוֹבְעִים אוֹתָם לְמַעְלָה בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל, וּבִגְלָלָם מְמַשְׁכְּנִים אֶת הַנְּשָׁמָה לְמַעְלָה, וְאֵין מַנִּיחִים לָהּ לָרֶדֶת לְמַטָּה, אֲבָל בַּחֲטָאִים שֶׁמַּעֲנִישִׁים עֲלֵיהֶם לְמַטָּה, אֵין מַעֲנִישִׁים אוֹתָהּ לְמַעְלָה, וְאֵין מְעַכְּבִים אוֹתָהּ שָׁם. וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁל הַנְּשָׁמָה שֶׁגּוֹבִים מֵהֶם בְּכָל מָקוֹם, כְּגוֹן ׳וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ׳ (שמות כא, יז), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳מוֹת יוּמָת׳ - מִבֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה וּמִבֵּית הַדִּין שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁנִּדּוֹנֶת בִּשְׁנֵי דִּינִים. וּמִשּׁוּם חֵטְא זֶה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתָהּ לְמַעְלָה גּוֹבִים מִמֶּנָּה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמּוֹצְאִים אוֹתָהּ לְמַטָּה גּוֹבִים מִמֶּנָּה, וְאֵין מִצְוָה שֶׁאֵין לָהּ רְשׁוּת לְהָגֵן עָלֶיהָ. שֶׁיֵּשׁ חֲטָאִים שֶׁדָּנִים בָּהֶם אֶת הַנְּשָׁמָה בְּדִינִים חֲמוּרִים, וְתָבוֹא מִצְוָה שֶׁהִיא מַטְרוֹנִיתָא, כְּגוֹן מִצְוַת תְּפִלִּין, וְתָגֵן עָלָיו וְתִפְרֹשׂ כְּנָפֶיהָ עָלָיו, וְאֵין רְשׁוּת לַמְקַטְרֵג לְהִתְקָרֵב שָׁם. וְיֵשׁ חֲטָאִים שֶׁלַּמַּטְרוֹנִיתָא אֵין לָהּ רְשׁוּת לְהָגֵן עֲלֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת׳ (שם יד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [ י"א תיקונים מהדורא בתרא, קמא ע"ב ] ° ואית חובין דאתמר בהון וביד ׳כל אדם יחתום׳ (איוב לז, ז), ומראין לה חתימת ידהא. ° ואית חובין דאינון על תנאי דאתני עליה לפרעא לון בהאי עלמא, דחובין דיליה באתריה, דלא יגבה לון תובע אלא באתריה, ואלין אינון חובין דעשרין שנין, ° ואית חובין לתתא, דאוקמוהו קדמאין דעד עשרין שנין מענישין לתתא ולא לעילא, ואית חובין דמענישין לעילא ותבעין לון לעילא בי דינא רברבא, ובגינייהו ממשכנין נשמתא לעילא, ולא מניחין לה לנחתא לתתא, ° אבל בחובין דמענישין עלייהו לתתא, לא מענישין לה לעילא, ולא מעכבי ליה תמן, ואית חובין דנשמתא דגבין מנייהו בכל אתר, כגון ׳ומקלל אביו ואמו׳ (שמות כא, יז), דאתמר ביה ° מות יומת, מבי דינא דלעילא ומבי דינא דלתתא, דאתדנת בתרין דינין, ובגין חובא דא בכל אתר דאשכחין לה לעילא גבין מינה, ובכל אתר דאשכחין לה לתתא גבין מינה, ° ולית פקודא דלית לה רשו לאגנא עלהא, דאית חובין דדיינין לה בדינים חמורים לנשמתא, ויתי מצוה דאיהי מטרוניתא כגון מצות תפלין, ואגינת עליה ופרישת גדפהא עלה, ולית רשו למקטרג (קמא ע"ב) לקרבא תמן, ואית חובין דמטרוניתא לית לה רשו לאגנא עלייהו, הדא הוא דכתיב ׳מעם מזבחי תקחנו למות׳ (שם יד).
התרגום: ויש חטאים שנאמר בהם וביד ׳כל אדם יחתום׳ (איוב לז, ז), ומראים לה את חתימת ידה. ויש חטאים שהם על תנאי שהתנה עליו לפרעם בעולם הזה, שחטאיו במקומם, שלא יגבה אותם התובע אלא במקומם, ואלה הם חטאי עשרים השנה. ויש חטאים למטה, שאמרו הראשונים שעד עשרים שנה מענישים למטה ולא למעלה, ויש חטאים שמענישים למעלה, ותובעים אותם למעלה בית הדין הגדול, ובגללם ממשכנים את הנשמה למעלה, ואין מניחים לה לרדת למטה, אבל בחטאים שמענישים עליהם למטה, אין מענישים אותה למעלה, ואין מעכבים אותה שם. ויש חטאים של הנשמה שגובים מהם בכל מקום, כגון ׳ומקלל אביו ואמו׳ (שמות כא, יז), שנאמר בו ׳מות יומת׳ - מבית הדין שלמעלה ומבית הדין שלמטה, שנדונת בשני דינים. ומשום חטא זה, בכל מקום שמוצאים אותה למעלה גובים ממנה, ובכל מקום שמוצאים אותה למטה גובים ממנה, ואין מצוה שאין לה רשות להגן עליה. שיש חטאים שדנים בהם את הנשמה בדינים חמורים, ותבוא מצוה שהיא מטרוניתא, כגון מצות תפלין, ותגן עליו ותפרש כנפיה עליו, ואין רשות למקטרג להתקרב שם. ויש חטאים שלמטרוניתא אין לה רשות להגן עליהם, זהו שכתוב ׳מעם מזבחי תקחנו למות׳ (שם יד).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אבל בחובין דמענישין כו'. רוצה לומר, כמו שאמרו שחוב שיכול לגבות ממנו במקומו - אין ממשכנין אותו במקום שימצא: