בכית המים התחתונים - מחלקת לשם שמים והשואת שני המאורות
תיקוני זוהר · תיקון ה - בראשית נקדה בהיכלו, סוד הנקדות והטעמים מקמץ עד רפה · מאמר 7 · פיסקה 5 · דף טו ע"ב
לשון הזוהר
וְהַאי אִיהוּ מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא ° לְשֵׁם שָׁמַיִם, דְּאִיהוּ סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּים, וּלְאַעָלָא שְׁלָם וְיִחוּדָא בְּתַרְוַיְיהוּ, וְלַאו מַחֲלוֹקֶת דְּפִרוּדָא, ° כְּגוֹן מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ בְּאַהֲרֹן, וּמַחֲלוֹקֶת הַאי דְאִיהוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, בְּגִין דְּמַיִם תַּתָּאִין אִינוּן בּוֹכִין וְאָמְרִין אֲנַן בַּעְיָין לְמֶהֱוֵי קֳדָם מַלְכָּא עִלַּת הָעִלּוֹת, וּבָעָן לְסַלְקָא לְעִילָא, רָקִיעַ אַפְרִישׁ בֵּינַיְיהוּ, עַד דְּעִלַּת הָעִלּוֹת שַׁוִּי לוֹן שָׁוִין, י' מִסִּטְרָא דָא, וְי' מִסִּטְרָא דָא, ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, כְּגַוְונָא דָא יו״י ° דְּאִיהִי א, וְאִלֵּין כֻּלְּהוּ קְרֵבִין לְעִלַּת הָעִלּוֹת, וְרָזָא דְמִלָּה וַיַּעַשׁ אֱלֹהִי״ם ׳אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים׳, ° וְאִינוּן שָׁוִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה׳ (ישעיה ל, כא). ° תָּא חֲזִי קָמֵ״ץ אִיהוּ סָתִים בְּאָת י' מִכָּל סִטְרָא, עִילָא וְאֶמְצָעִיתָא וְתַתָּא, וְדָא קוֹמֶץ סָתִים בִּתְלַת סְפִירָן, פְּתִיחוּ דִילָיהּ אִיהוּ בְּחָמֵשׁ אוֹר, ° דְּאִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן ° עִלָּאִין וְאִינוּן ה' עִלָּאָה, חָמֵשׁ אָאֵאֹאִאֻ, דְּאִנּוּן אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר, ° חָמֵשׁ זִמְנִין, ° חָמֵשׁ נְהוֹרִין דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וּנְקוּדָא דִלְהוֹן אָאֵאֹאִאֻ חָמֵשׁ ° דְּסָלְקִין לְעֶשֶׂר.
תרגום
וְזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁסּוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם, וּלְהַכְנִיס שָׁלוֹם וְיִחוּד בִּשְׁנֵיהֶם, וְלֹא מַחֲלֹקֶת שֶׁל פֵּרוּד, כְּגוֹן מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ בְּאַהֲרֹן. וּמַחֲלֹקֶת זוֹ שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, מִשּׁוּם שֶׁהַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים בּוֹכִים וְאוֹמְרִים, אָנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ עִלַּת הָעִלּוֹת, וְרוֹצִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה. רָקִיעַ הִפְרִיד בֵּינֵיהֶם, עַד שֶׁעִלַּת הָעִלּוֹת עֲשָׂאָם שָׁוִים, יוּ"ד מִצַּד זֶה וְיוּ"ד מִצַּד זֶה, וָא"ו בָּאֶמְצַע, כְּצוּרָה זוֹ יו"י, שֶׁהִיא אָלֶ"ף. וְכָל אֵלֶּה קְרוֹבִים לְעִלַּת הָעִלּוֹת. וְסוֹד הַדָּבָר, ׳וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים׳ - וְהֵם שָׁוִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה׳ (ישעיה ל, כא). בֹּא רְאֵה, קָמָץ הוּא סָתוּם בְּאוֹת יוּ"ד מִכָּל צַד - לְמַעְלָה, בָּאֶמְצַע וּלְמַטָּה, וְזֶה קֹמֶץ סָתוּם בִּשְׁלֹשׁ סְפִירוֹת. פְּתִיחָתוֹ הִיא בַּחֲמִשָּׁה אוֹר, שֶׁהֵם חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְהֵן הֵ"א עֶלְיוֹנָה - חָמֵשׁ נְקֻדּוֹת: קָמָץ, צֵירֵי, חוֹלָם, חִירִיק, שׁוּרֻק, שֶׁהֵן אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר אוֹר, חָמֵשׁ פְּעָמִים, חֲמִשָּׁה אוֹרוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהַנְּקֻדָּה שֶׁלָּהֶם - חֲמִשָּׁה הָעוֹלִים לַעֲשָׂרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי איהו מחלוקת שהיא ° לשם שמים, דאיהו סופה להתקיים, ולאעלא שלם ויחודא בתרוייהו, ולאו מחלוקת דפרודא, ° כגון מחלוקת קרח ועדתו באהרן, ומחלוקת האי דאיהו לשם שמים, בגין דמים תתאין אינון בוכין ואמרין אנן בעיין למהוי קדם מלכא עלת העלות, ובען לסלקא לעילא, רקיע אפריש בינייהו, עד דעלת העלות שוי לון שוין, י' מסטרא דא, וי' מסטרא דא, ו' באמצעיתא, כגוונא דא יו״י ° דאיהי א, ואלין כלהו קרבין לעלת העלות, ורזא דמלה ויעש אלהי״ם ׳את שני המאורות הגדולים׳, ° ואינון שוין, הדא הוא דכתיב ׳והיה אור הלבנה כאור החמה׳ (ישעיה ל, כא). ° תא חזי קמ״ץ איהו סתים באת י' מכל סטרא, עילא ואמצעיתא ותתא, ודא קומץ סתים בתלת ספירן, פתיחו דיליה איהו בחמש אור, ° דאינון חמש אצבעאן ° עלאין ואינון ה' עלאה, חמש אאאאא, דאנון אור אור אור אור אור, ° חמש זמנין, ° חמש נהורין דעובדא דבראשית, ונקודא דלהון אאאאא חמש ° דסלקין לעשר.
התרגום: וזו היא מחלקת שהיא לשם שמים, שסופה להתקים, ולהכניס שלום ויחוד בשניהם, ולא מחלקת של פרוד, כגון מחלקת קרח ועדתו באהרן. ומחלקת זו שהיא לשם שמים, משום שהמים התחתונים בוכים ואומרים, אנו רוצים להיות לפני המלך עלת העלות, ורוצים לעלות למעלה. רקיע הפריד ביניהם, עד שעלת העלות עשאם שוים, יו"ד מצד זה ויו"ד מצד זה, וא"ו באמצע, כצורה זו יו"י, שהיא אל"ף. וכל אלה קרובים לעלת העלות. וסוד הדבר, ׳ויעש אלהים את שני המארת הגדלים׳ - והם שוים, הדא הוא דכתיב, ׳והיה אור הלבנה כאור החמה׳ (ישעיה ל, כא). בא ראה, קמץ הוא סתום באות יו"ד מכל צד - למעלה, באמצע ולמטה, וזה קמץ סתום בשלש ספירות. פתיחתו היא בחמשה אור, שהם חמש אצבעות עליונות, והן ה"א עליונה - חמש נקדות: קמץ, צירי, חולם, חיריק, שורק, שהן אור אור אור אור אור, חמש פעמים, חמשה אורות של מעשה בראשית, והנקדה שלהם - חמשה העולים לעשרה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דא ו'. שהפתח הוא דוגמת ו' והוא ו' של המ"ם דפריש מיניה ואתפתח ונעשה ב' ובו מתפתחין ה' אורות של ה' עילאה בה’ ספירות ונכללין ביסוד שהן ו' קצוות, ו' של השם: