החיה העליונה שעל הרקיע - והיו"ד בסוד טעמים נקדות ואותיות
תיקוני זוהר · תיקון ה - בראשית נקדה בהיכלו, סוד הנקדות והטעמים מקמץ עד רפה · מאמר 7 · פיסקה 4 · דף טו ע"ב
לשון הזוהר
[טו:] ° וְאִית חַיָּה עִלָּאָה (טו ע״ב) כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] וְדָא ° י' עִלָּאָה דְאִיהִי עַל הָרָקִיעַ, וְאִיהִי ° מַחֲשָׁבָה עִלָּאָה, וְהַאי אִיהוּ אדנ"י, עֲטֶרֶת עִלָּאָה, ° כֶּתֶר בְּרֵישָׁא (כן מצינו נכתב בצידו בגוף כתב יד קדשו ° וְאִיהִי עֲטָרָה בְרֹאשׁ אַבָּא וְאִימָּא, וְאִיהִי כֶּתֶר עִלָּאָה וַדַּאי, וְרֵישִׁין דִּילָהּ לְעִילָא אִינוּן אַבָּא וְאִימָּא,) רָקִיעַ דִילָהּ ° ו' עִלָּאָה, וְהַאי אִיהִי ° עֲטֶרֶת ° תִּפְאֶרֶת, רֵאשִׁין דִּילָהּ ° תְּרֵין דְּרוֹעִין. ° אִיהִי י' בְּכָל אֲתַר, ° קוֹצָא דִילָהּ לְעִילָא, וְגֵיו דִּילָהּ ° בְּאֶמְצָעִיתָא, וְסוֹפָא דִילָהּ ° לְתַתָּא, ° כְּלָלָא דְאַתְוָון דִּשְׁמָא מְפָרַשׁ. ° רֵישָׁא דִילָהּ לְעִילָא בְרָזָא דְטַעֲמֵי, וְגֵיו דִּילָהּ בְּאֶמְצָעִיתָא בְּרָזָא (נ״א כללא) דְּאַתְוָון, גּוּפָא לְתַרְוַיְיהוּ, וְקוֹצָא דִילָהּ לְתַתָּא בְּרָזָא דִנְקוּדֵי, ° וּלְתַתָּא אִיהִי הַאי נְקוּדָה מַיִם נוּקְבִין, ° וּלְעִילָא מַיִם דְּכוּרִין, רָקִיעַ בְּאֶמְצָעִיתָא כְּגַוְונָא דָא א, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ו).
תרגום
וְיֵשׁ חַיָּה עֶלְיוֹנָה כְּצוּרָה זוֹ, וְזוֹ יוּ"ד עֶלְיוֹנָה שֶׁהִיא עַל הָרָקִיעַ, וְהִיא מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה, וְזֶהוּ אדנ"י, עֲטֶרֶת עֶלְיוֹנָה, כֶּתֶר בָּרֹאשׁ (וְהִיא עֲטָרָה בְּרֹאשׁ אַבָּא וְאִמָּא, וְהִיא כֶּתֶר עֶלְיוֹן וַדַּאי, וְרָאשֶׁיהָ לְמַעְלָה הֵם אַבָּא וְאִמָּא). רְקִיעָהּ - וָא"ו עֶלְיוֹנָה, וְזוֹ הִיא עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, רָאשֶׁיהָ - שְׁנֵי הַזְּרוֹעוֹת. הִיא יוּ"ד בְּכָל מָקוֹם: קוֹצָהּ לְמַעְלָה, גּוּפָהּ בָּאֶמְצַע, וְסוֹפָהּ לְמַטָּה - כְּלַל אוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ. רֹאשָׁהּ לְמַעְלָה בְּסוֹד הַטְּעָמִים, וְגוּפָהּ בָּאֶמְצַע בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת - גּוּף לִשְׁנֵיהֶם, וְקוֹצָהּ לְמַטָּה בְּסוֹד הַנְּקֻדּוֹת. וּלְמַטָּה, נְקֻדָּה זוֹ - מַיִם נְקֵבִים, וּלְמַעְלָה - מַיִם זְכָרִים, רָקִיעַ בָּאֶמְצַע כְּצוּרָה זוֹ אָלֶ"ף. עָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם׳ (בראשית א, ו).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [טו:] ° ואית חיה עלאה (טו ע״ב) כגוונא דא [ ציור ] ודא ° י' עלאה דאיהי על הרקיע, ואיהי ° מחשבה עלאה, והאי איהו אדנ"י, עטרת עלאה, ° כתר ברישא (כן מצינו נכתב בצידו בגוף כתב יד קדשו ° ואיהי עטרה בראש אבא ואימא, ואיהי כתר עלאה ודאי, ורישין דילה לעילא אינון אבא ואימא,) רקיע דילה ° ו' עלאה, והאי איהי ° עטרת ° תפארת, ראשין דילה ° תרין דרועין. ° איהי י' בכל אתר, ° קוצא דילה לעילא, וגיו דילה ° באמצעיתא, וסופא דילה ° לתתא, ° כללא דאתוון דשמא מפרש. ° רישא דילה לעילא ברזא דטעמי, וגיו דילה באמצעיתא ברזא (נ״א כללא) דאתוון, גופא לתרוייהו, וקוצא דילה לתתא ברזא דנקודי, ° ולתתא איהי האי נקודה מים נוקבין, ° ולעילא מים דכורין, רקיע באמצעיתא כגוונא דא א, עלה אתמר ׳ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ו).
התרגום: ויש חיה עליונה כצורה זו, וזו יו"ד עליונה שהיא על הרקיע, והיא מחשבה עליונה, וזהו אדנ"י, עטרת עליונה, כתר בראש (והיא עטרה בראש אבא ואמא, והיא כתר עליון ודאי, וראשיה למעלה הם אבא ואמא). רקיעה - וא"ו עליונה, וזו היא עטרת תפארת, ראשיה - שני הזרועות. היא יו"ד בכל מקום: קוצה למעלה, גופה באמצע, וסופה למטה - כלל אותיות השם המפרש. ראשה למעלה בסוד הטעמים, וגופה באמצע בסוד האותיות - גוף לשניהם, וקוצה למטה בסוד הנקדות. ולמטה, נקדה זו - מים נקבים, ולמעלה - מים זכרים, רקיע באמצע כצורה זו אל"ף. עליה נאמר ׳ויהי מבדיל בין מים למים׳ (בראשית א, ו).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: כתר ברישא רקיע דילה כו'. רוצה לומר שהיא כתר על ת"ת שהוא גם כן נקרא רקיע כנ"ל:
אור יקר: אתוון דשמא מפרש, לתקנו שיהיה צודק ממש כענין העין, שלא יקשה לנו שאין בעין אלא שפעה, לזה אמר בשבעה גלדי עינא ותלת גווני עינא וכו׳, קרצה כי שלשה גווני עינא הם בסוד יו״ד ראשונה של שם שהיא שלשה אותיות והם י חכמה, ד בינה, ו דעת, והם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: