ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 7: תיקון ה - בראשית נקדה בהיכלו, סוד הנקדות והטעמים מקמץ עד רפה › פיסקה 3 (טו ע"א)

קו המדה וא"ו - קמץ סתום ומפתחו פתח

תיקוני זוהר · תיקון ה - בראשית נקדה בהיכלו, סוד הנקדות והטעמים מקמץ עד רפה · מאמר 7 · פיסקה 3 · דף טו ע"א

לשון הזוהר

וְדָא אִיהוּ רָזָא דְקַו הַמִּדָּה דְאִיהוּ ו', מֵהַהִיא מִדָּה דְאִיהִי י', ° וּלְבָתַר דְּאִיהִי נָטְלָא שְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְעֲבִידַת אִיהִי מִדָּה מִתַּתָּא לְעִילָא. ° כְּמָה דִנְקוּדָה י' אִיהִי מִדָּה לְעֶשֶׂר יְרִיעָן, אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת דָּא ו', כַּךְ אִיהִי אַמָּה מִסִּטְרָא דְאוֹת ו', כְּלִילָא מֵי' אַמּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ׳ (שמות כו, טז), וְדָא י', ° וְאַמָּה ה' עִלָּאָה, ° וַחֲצִי הָאַמָּה ה' תַּתָּאָה, וְאַמַּאי אִתְקְרֵי ה' תַּתָּאָה חֲצִי הָאַמָּה, בְּגִין דְּאִתְקְרֵי מַצָּה פְּרוּסָה לֶחֶם עוֹנִי. ° וְהַאי נְקוּדָה כַּד סָלְקָא ° לְגַבֵּי א' ° דְאִיהוּ אַוִּירָא סָתִים, ° אִתְקְרֵי קָמֵ״ץ, ° קוֹמֶץ סָתִים, בְּגִין ° וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִשָּׁם ° מְלֹא קֻמְצוֹ (ויקרא ב, ב), וְאִיהִי מַחֲשָׁבָה סְתִימָא, ° ם סְתִימָא, מַפְתְּחָא דִילָהּ מַאי נִיהוּ ° פַּתַ״ח, ° וְדָא ו', ° וְאִיהוּ נָטוּי כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] (נ״א), כַּד אִתְפַּרִישׁ מִנְּקוּדָה אִיהוּ רָקִיעַ ° פָּתוּחַ וַדַּאי. ° נָטוּי ׳עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה׳ ° דְאִיהִי נִיצוֹצָא דְקָמֵ״ץ, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א, כב), מָאן חַיָּה דָּא מַלְכוּת, דְּאִיהִי נִיצוֹץ לְתַתָּא מִן רָקִיעַ, כְּגַוְונָא דָא א (נ״א [ ציור ]) ° מָאן רָקִיעַ דָּא צַדִּיק, ° וְהַאי אִיהִי חַיָּה אֲשֶׁר תַּחַת אלה״י יִשְׂרָאֵל, ° רָאשֵׁי הַחַיָּה דִלְתַתָּא ° נֶצַח וְהוֹד.

תרגום

וְזֶהוּ סוֹד קַו הַמִּדָּה שֶׁהוּא וָא"ו, מֵאוֹתָהּ הַמִּדָּה שֶׁהִיא יוּ"ד, וְאַחַר שֶׁהִיא נוֹטֶלֶת אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, נַעֲשֵׂית הִיא מִדָּה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁהַנְּקֻדָּה יוּ"ד הִיא מִדָּה לְעֶשֶׂר יְרִיעוֹת, אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת הוּא וָא"ו, כָּךְ הִיא אַמָּה מִצַּד אוֹת וָא"ו, כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקֶּרֶשׁ׳ (שמות כו, טז) - וְזוֹ יוּ"ד, וְאַמָּה - הֵ"א עֶלְיוֹנָה, וַחֲצִי הָאַמָּה - הֵ"א תַּחְתּוֹנָה. וּמַדּוּעַ נִקְרֵאת הֵ"א תַּחְתּוֹנָה חֲצִי הָאַמָּה? מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרֵאת ׳מַצָּה׳ - פְּרוּסָה, ׳לֶחֶם עֹנִי׳. וּנְקֻדָּה זוֹ כְּשֶׁעוֹלָה אֶל הָאָלֶ"ף, שֶׁהִיא אֲוִירָא סָתוּם, נִקְרֵאת קָמָץ - קֹמֶץ סָתוּם, מִשּׁוּם וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ (ויקרא ב, ב). וְהִיא מַחֲשָׁבָה סְתוּמָה, מ"ם סְתוּמָה. מַפְתֵּחַ שֶׁלָּהּ מַהוּ? פַּתָּח, וְזוֹ וָא"ו, וְהִיא נְטוּיָה כְּצוּרָה זוֹ. כְּשֶׁנִּפְרֶדֶת מִן הַנְּקֻדָּה, הִיא רָקִיעַ פָּתוּחַ וַדַּאי. נָטוּי ׳עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה׳, שֶׁהִיא נִיצוֹץ הַקָּמָץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א, כב). מַהִי הַחַיָּה? זוֹ מַלְכוּת, שֶׁהִיא נִיצוֹץ לְמַטָּה מִן הָרָקִיעַ, כְּצוּרָה זוֹ אָלֶ"ף. מַהוּ הָרָקִיעַ? זֶה צַדִּיק, וְזוֹ הִיא הַחַיָּה אֲשֶׁר תַּחַת אלה"י יִשְׂרָאֵל, רָאשֵׁי הַחַיָּה שֶׁלְּמַטָּה - נֶצַח וְהוֹד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ודא איהו רזא דקו המדה דאיהו ו', מההיא מדה דאיהי י', ° ולבתר דאיהי נטלא שמא קדישא, אתעבידת איהי מדה מתתא לעילא. ° כמה דנקודה י' איהי מדה לעשר יריען, ארך היריעה האחת דא ו', כך איהי אמה מסטרא דאות ו', כלילא מי' אמות, הדא הוא דכתיב ׳עשר אמות ארך הקרש׳ (שמות כו, טז), ודא י', ° ואמה ה' עלאה, ° וחצי האמה ה' תתאה, ואמאי אתקרי ה' תתאה חצי האמה, בגין דאתקרי מצה פרוסה לחם עוני. ° והאי נקודה כד סלקא ° לגבי א' ° דאיהו אוירא סתים, ° אתקרי קמ״ץ, ° קומץ סתים, בגין ° וקמץ הכהן משם ° מלא קמצו (ויקרא ב, ב), ואיהי מחשבה סתימא, ° ם סתימא, מפתחא דילה מאי ניהו ° פת״ח, ° ודא ו', ° ואיהו נטוי כגוונא דא [ ציור ] (נ״א), כד אתפריש מנקודה איהו רקיע ° פתוח ודאי. ° נטוי ׳על ראשי החיה׳ ° דאיהי ניצוצא דקמ״ץ, ° הדא הוא דכתיב ׳ודמות על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א, כב), מאן חיה דא מלכות, דאיהי ניצוץ לתתא מן רקיע, כגוונא דא א (נ״א [ ציור ]) ° מאן רקיע דא צדיק, ° והאי איהי חיה אשר תחת אלה״י ישראל, ° ראשי החיה דלתתא ° נצח והוד.

התרגום: וזהו סוד קו המדה שהוא וא"ו, מאותה המדה שהיא יו"ד, ואחר שהיא נוטלת את השם הקדוש, נעשית היא מדה מלמטה למעלה. כמו שהנקדה יו"ד היא מדה לעשר יריעות, ארך היריעה האחת הוא וא"ו, כך היא אמה מצד אות וא"ו, כלולה מעשר אמות. הדא הוא דכתיב, ׳עשר אמות ארך הקרש׳ (שמות כו, טז) - וזו יו"ד, ואמה - ה"א עליונה, וחצי האמה - ה"א תחתונה. ומדוע נקראת ה"א תחתונה חצי האמה? משום שנקראת ׳מצה׳ - פרוסה, ׳לחם עני׳. ונקדה זו כשעולה אל האל"ף, שהיא אוירא סתום, נקראת קמץ - קמץ סתום, משום וקמץ הכהן משם מלא קמצו (ויקרא ב, ב). והיא מחשבה סתומה, מ"ם סתומה. מפתח שלה מהו? פתח, וזו וא"ו, והיא נטויה כצורה זו. כשנפרדת מן הנקדה, היא רקיע פתוח ודאי. נטוי ׳על ראשי החיה׳, שהיא ניצוץ הקמץ, הדא הוא דכתיב ׳ודמות על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א, כב). מהי החיה? זו מלכות, שהיא ניצוץ למטה מן הרקיע, כצורה זו אל"ף. מהו הרקיע? זה צדיק, וזו היא החיה אשר תחת אלה"י ישראל, ראשי החיה שלמטה - נצח והוד.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ולבתר דאיהי כו'. דאיהי ה' תתאה ובה נהרא ה' עילאה במדה דילה י', ו' אתפשט לגבה וביה אתכלילת מכל השם הוי"ה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: