יאהדונה"י רחמים ואידהנוי"ה דין - וזכות נסיונות האבות מגנה בגלות
תיקוני זוהר · תיקון ב ממהדורא תנינא - עקדת יצחק הרמוזה בבראשית וגבורת הרחמים על הדין · מאמר 67 · פיסקה 2 · דף קלז ע"ב
לשון הזוהר
וּבִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יהו״ה רַחֲמֵי, אדנ״י דִּינָא, כַּד שַׁלִּיט יהו״ה עַל אדנ״י יאהדונה״י רַחֲמֵי אִיהוּ, וְכַד שַׁלִּיט אדנ״י עַל יהו״ה אידהנוי״ה דִינָא אִיהוּ, ° וְרָזָא דְמִלָּה (שם מ, י) אדנ״י אלהי״ם בְּחָזָק יָבֹא, בִּתְקִיפוּ דְּדִינָא, וּבְדָא עֲקֵדָה דְיִצְחָק דְּאִתְעַקַּד קַמֵּי אֲבוֹי, וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה בְּגִין ° דִּיְשֵׁזִיב מָשִׁיחַ וְיִשְׂרָאֵל דְּלָא יְמוּתוּן, וְלָא עוֹד אֶלָּא דַאֲפִילוּ אִי יִשְׂרָאֵל לֶהֱווּ עָבְרִין בְּגָלוּתָא, עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, ° זְכוּת אֲבָהָן יָגֵן עֲלֵיהוֹן מִשְּׂרֵפָה הֶרֶג וְחֶנֶק, ° בְּגִין דְּאַבְרָהָם נִתְנַסָּה בְּנוּרָא, וְיִצְחָק בְּסַכִּינָא, וְיַעֲקֹב בְּגָלוּתָא, זְכוּת אֲבָהָן יְהֵא מֵגִין עֲלֵיהוֹן. וְעוֹד נִסְיוֹנָא דִתְלַת אֲבָהָן מְעִידִין, ° דְּלָא עָבַר אָדָם דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל עַל תְּלַת פִּקּוּדִין אִלֵּין, דְּמַנִּי לוֹן (ליה) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיְצַו יהו״ה אלהי״ם עַל הָאָדָם׳ (בראשית ב, טז), וַיְצַו דָּא עֲבוֹדָה זָרָה, לֵאמֹר דָּא גִּלּוּי עֲרָיוֹת, עַל הָאָדָם דָּא שְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּנִשְׁמָתָא דְאָדָם עָאלַת בְּגִלְגּוּלָא דְאַבְרָהָם, וְאִם אִיהוּ עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, כַּד עָאל בְּנוּרָא הֲוָה אִתּוֹקַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ׳ (דברים ז, כה).
תרגום
וּבְשֵׁם הקב"ה: יהו״ה - רַחֲמִים, אדנ״י - דִּין. כְּשֶׁשּׁוֹלֵט יהו״ה עַל אדנ״י, יאהדונה״י - רַחֲמִים הוּא, וּכְשֶׁשּׁוֹלֵט אדנ״י עַל יהו״ה, אידהנוי״ה - דִּין הוּא. וְסוֹד הַדָּבָר (שם מ י) ׳אדנ״י אלהי״ם בְּחָזָק יָבֹא׳ - בְּתֹקֶף הַדִּין. וּבָזֶה עֲקֵדַת יִצְחָק, שֶׁנֶּעֱקַד לִפְנֵי אָבִיו וּמָסַר עַצְמוֹ לַמָּוֶת, כְּדֵי שֶׁיַּצִּיל אֶת הַמָּשִׁיחַ וְאֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָמוּתוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲפִלּוּ אִם יִשְׂרָאֵל יַעַבְרוּ בַּגָּלוּת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וַעֲבוֹדָה זָרָה, זְכוּת הָאָבוֹת תָּגֵן עֲלֵיהֶם מִשְּׂרֵפָה, הֲרִיגָה וְחֶנֶק, מִשּׁוּם שֶׁאַבְרָהָם נִתְנַסָּה בָּאֵשׁ, וְיִצְחָק בַּסַּכִּין, וְיַעֲקֹב בַּגָּלוּת - זְכוּת הָאָבוֹת תְּהֵא מְגִנָּה עֲלֵיהֶם. וְעוֹד, נִסְיוֹן שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת מְעִידִים שֶׁלֹּא עָבַר אָדָם, שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, עַל שָׁלֹשׁ מִצְווֹת אֵלּוּ שֶׁצִּוָּה אוֹתָם הקב"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב טז) ׳וַיְצַו יהו״ה אלהי״ם עַל הָאָדָם׳ - ׳וַיְצַו׳ זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, ׳לֵאמֹר׳ זֶה גִּלּוּי עֲרָיוֹת, ׳עַל הָאָדָם׳ זוֹ שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנִּשְׁמַת אָדָם נִכְנְסָה בְּגִלְגּוּל אַבְרָהָם, וְאִלּוּ הוּא עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה - כְּשֶׁנִּכְנַס בָּאֵשׁ הָיָה נִשְׂרָף, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ז כה) ׳פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובשמא דקודשא בריך הוא, יהו״ה רחמי, אדנ״י דינא, כד שליט יהו״ה על אדנ״י יאהדונה״י רחמי איהו, וכד שליט אדנ״י על יהו״ה אידהנוי״ה דינא איהו, ° ורזא דמלה (שם מ, י) אדנ״י אלהי״ם בחזק יבא, בתקיפו דדינא, ובדא עקדה דיצחק דאתעקד קמי אבוי, ומסר גרמיה למיתה בגין ° דישזיב משיח וישראל דלא ימותון, ולא עוד אלא דאפילו אי ישראל להוו עברין בגלותא, על שפיכות דמים וגלוי עריות ועבודה זרה, ° זכות אבהן יגן עליהון משרפה הרג וחנק, ° בגין דאברהם נתנסה בנורא, ויצחק בסכינא, ויעקב בגלותא, זכות אבהן יהא מגין עליהון. ועוד נסיונא דתלת אבהן מעידין, ° דלא עבר אדם דאיהו ישראל על תלת פקודין אלין, דמני לון (ליה) קודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב ׳ויצו יהו״ה אלהי״ם על האדם׳ (בראשית ב, טז), ויצו דא עבודה זרה, לאמר דא גלוי עריות, על האדם דא שפיכות דמים, דנשמתא דאדם עאלת בגלגולא דאברהם, ואם איהו עבד עבודה זרה, כד עאל בנורא הוה אתוקד, הדא הוא דכתיב ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳ (דברים ז, כה).
התרגום: ובשם הקב"ה: יהו״ה - רחמים, אדנ״י - דין. כששולט יהו״ה על אדנ״י, יאהדונה״י - רחמים הוא, וכששולט אדנ״י על יהו״ה, אידהנוי״ה - דין הוא. וסוד הדבר (שם מ י) ׳אדנ״י אלהי״ם בחזק יבא׳ - בתקף הדין. ובזה עקדת יצחק, שנעקד לפני אביו ומסר עצמו למות, כדי שיציל את המשיח ואת ישראל שלא ימותו. ולא עוד, אלא שאפלו אם ישראל יעברו בגלות על שפיכות דמים וגלוי עריות ועבודה זרה, זכות האבות תגן עליהם משרפה, הריגה וחנק, משום שאברהם נתנסה באש, ויצחק בסכין, ויעקב בגלות - זכות האבות תהא מגנה עליהם. ועוד, נסיון שלשת האבות מעידים שלא עבר אדם, שהוא ישראל, על שלש מצוות אלו שצוה אותם הקב"ה, זהו שכתוב (בראשית ב טז) ׳ויצו יהו״ה אלהי״ם על האדם׳ - ׳ויצו׳ זו עבודה זרה, ׳לאמר׳ זה גלוי עריות, ׳על האדם׳ זו שפיכות דמים, שנשמת אדם נכנסה בגלגול אברהם, ואלו הוא עבד עבודה זרה - כשנכנס באש היה נשרף, זהו שכתוב (דברים ז כה) ׳פסילי אלהיהם תשרפון באש׳.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ורזא דמלה ה"א בחזק כו'. נאמר בחזק - במדת הדין, וכן זרועו כו', ונאמר אדנ"י קודם:
אור יקר: יאהדונה״י אידהנוי״ה הכל תלוי כפי מה שיהיה חלק הגובר, אם יגבר הנהגת הרחמים.