ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 99 (קלד ע"ב)

השמות צנורות במדה ובמשקל - והנביעה העליונה שאין לה שעור

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 99 · דף קלד ע"ב

לשון הזוהר

[קלד:] וּשְׁמָהָן (דף קלד ע״ב) אִלֵּין אִינוּן צִנּוֹרִין, וּשְׁמָהָן דַּעֲלַיְיהוּ (נ"א מָבוּעִין דְּנָחֲתִין לְצִנּוֹרִין, וְכָל צִנּוֹרִין אִינוּן כְּאֵבָרִין דְּשִׁעוּר קוֹמָה, דְאָזְלִין בְּשִׁעוּר ° וּבַמִּדָּה וּבְתִקְלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה׳ (איוב כח, כה), וְהָא אוּקְמוּהָ כָּל חַד אִיהוּ מְקַבֵּל כְּפִי שִׁעוּרֵיהּ, וּכְפִי מִדָּה דִילֵיהּ, וְאִית נְבִיעוּ לְעִילָא דְלֵית לֵיהּ מִדָּה וְשִׁעוּר וּמִשְׁקָל, וְהָא אוּקְמוּהָ, ׳לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה׳ (ויקרא יט, לה), בַּמִּדָּה בְּחָמֵשׁ תִּקּוּנִין דְּה' עִלָּאָה, בַּמִּשְׁקָל דָּא ו', בַּמְּשׂוּרָה דָא ה', מִשְׁפָּט דְּכֹלָּא דָא י', הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּגְבַּהּ יהו״ה׳ (ישעיה ה, טז) צְבָאוֹ״ת בַּמִּשְׁפָּט, דְּאִיהוּ ׳גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר׳.) ° נְבִיעִין דְּנָחֲתִין לְצִנּוֹרִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה׳ (איוב כח, כה), וְהָא אוּקְמוּהָ כָּל חַד אִיהוּ מְקַבֵּל כְּפִי שִׁעוּרֵיהּ, וּכְפִי מִדָּה דִילֵיהּ, וְאִית נְבִיעוּ לְעִילָא דְלֵית לֵיהּ מִדָּה וְשִׁעוּר וּמִשְׁקָל, וְכָל צִנּוֹרִין אִינוּן אֵבָרִין דְּשִׁעוּר קוֹמָה, דְאָזְלִין בְּשִׁעוּר וּבַמִּדָּה וּבְתִקְלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה׳ (ויקרא יט, לה), וְהָא אוּקְמוּהָ, בַּמִּדָּה בְּחָמֵשׁ תִּקּוּנִין דְּה' עִלָּאָה, בַּמִּשְׁקָל דָּא ו', בַּמְּשׂוּרָה דָא ה', מִשְׁפָּט דְּכֹלָּא דָא י', הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיִּגְבַּהּ יהו״ה׳ (ישעיה ה, טז) צְבָאוֹ״ת בַּמִּשְׁפָּט, דְּאִיהוּ ׳גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר׳.

תרגום

וְהַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה הֵם צִנּוֹרוֹת, וְהַשֵּׁמוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם (נ"א מַבּוּעִים הַיּוֹרְדִים לַצִּנּוֹרוֹת) - וְכָל הַצִּנּוֹרוֹת הֵם כְּאֵבָרִים שֶׁל שִׁעוּר קוֹמָה, הַהוֹלְכִים בְּשִׁעוּר וּבְמִדָּה וּבְמִשְׁקָל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איוב כח כה) 'וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה', וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ: כָּל אֶחָד מְקַבֵּל לְפִי שִׁעוּרוֹ וּלְפִי מִדָּתוֹ, וְיֵשׁ נְבִיעָה לְמַעְלָה שֶׁאֵין לָהּ מִדָּה וְשִׁעוּר וּמִשְׁקָל, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ עַל (ויקרא יט לה) 'לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה': 'בַּמִּדָּה' - בַּחֲמִשָּׁה תִּקּוּנֵי ה' עֶלְיוֹנָה, 'בַּמִּשְׁקָל' - זוֹ ו', 'בַּמְּשׂוּרָה' - זוֹ ה', מִשְׁפַּט הַכֹּל - זוֹ י', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ה טז) 'וַיִּגְבַּהּ יהו''ה צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט', שֶׁהוּא 'גָּבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר'.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קלד:] ושמהן (דף קלד ע״ב) אלין אינון צנורין, ושמהן דעלייהו (נ"א מבועין דנחתין לצנורין, וכל צנורין אינון כאברין דשעור קומה, דאזלין בשעור ° ובמדה ובתקלא, הדא הוא דכתיב ׳ומים תכן במדה׳ (איוב כח, כה), והא אוקמוה כל חד איהו מקבל כפי שעוריה, וכפי מדה דיליה, ואית נביעו לעילא דלית ליה מדה ושעור ומשקל, והא אוקמוה, ׳לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׳ (ויקרא יט, לה), במדה בחמש תקונין דה' עלאה, במשקל דא ו', במשורה דא ה', משפט דכלא דא י', הדא הוא דכתיב ׳ויגבה יהו״ה׳ (ישעיה ה, טז) צבאו״ת במשפט, דאיהו ׳גבה מעל גבה שמר׳.) ° נביעין דנחתין לצנורין, הדא הוא דכתיב ׳ומים תכן במדה׳ (איוב כח, כה), והא אוקמוה כל חד איהו מקבל כפי שעוריה, וכפי מדה דיליה, ואית נביעו לעילא דלית ליה מדה ושעור ומשקל, וכל צנורין אינון אברין דשעור קומה, דאזלין בשעור ובמדה ובתקלא, הדא הוא דכתיב ׳לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׳ (ויקרא יט, לה), והא אוקמוה, במדה בחמש תקונין דה' עלאה, במשקל דא ו', במשורה דא ה', משפט דכלא דא י', הדא הוא דכתיב ׳ויגבה יהו״ה׳ (ישעיה ה, טז) צבאו״ת במשפט, דאיהו ׳גבה מעל גבה שמר׳.

התרגום: והשמות האלה הם צנורות, והשמות שעליהם (נ"א מבועים היורדים לצנורות) - וכל הצנורות הם כאברים של שעור קומה, ההולכים בשעור ובמדה ובמשקל, זהו שכתוב (איוב כח כה) 'ומים תכן במדה', והרי בארוה: כל אחד מקבל לפי שעורו ולפי מדתו, ויש נביעה למעלה שאין לה מדה ושעור ומשקל, והרי בארוה על (ויקרא יט לה) 'לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה': 'במדה' - בחמשה תקוני ה' עליונה, 'במשקל' - זו ו', 'במשורה' - זו ה', משפט הכל - זו י', זהו שכתוב (ישעיה ה טז) 'ויגבה יהו'ה צבאות במשפט', שהוא 'גבה מעל גבה שמר'.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ובמדה ובתקלא הה"ד כו' כל חד כו' רוצה לומר, דמפסוק זה מוכח דכל חד מקבל כו', וזה שאומר והא אוקמוהו כל חד כו', ומיניה מוכח דגם האברים שהם הצינורות ג"כ לפי מדה, ואמר ואית נביעו לעילא דל"ל כו' הוא נביעו דכתרא עלאה מקור דלית ליה…

לכל המפרשים על פיסקה זו