הפרש כתר מעטרה - הא' לכתרים והי' עטרה לצדיק
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 97 · דף קלד ע"א
לשון הזוהר
° מַאי אִית בֵּין כֶּתֶר לַעֲטֶרֶת, אֶלָּא כֶתֶר אִיהוּ מִסִּטְרָא דְא', דְּאִיהוּ בְדִיּוֹקְנָא דְאָת יוּ״ד, דְּסָלִיק כ', וְדָא א' מִן אהי״ה, דְּאִיהוּ כֶּתֶר דַּאֲרִיךְ אַנְפִּין, א' מִן אדנ״י כֶּתֶר דִּזְעִיר אַנְפִּין, ° י' מִן יהו״ה אִיהִי עֲטָרָה עַל סֵפֶר תּוֹרָה דְאִיהוּ ו', וְאִית י' לְתַתָּא וְאִיהִי י' מִן אדנ״י, דְּאִיהִי עֲטָרָה בְרֵישָׁא דְכָל צַדִּיק, ° לֵית סְפִירָה דְלָא אִית לָהּ עֲטָרָה עַל רֵישָׁא וְכֶתֶר, וַעֲטָרָה דְאִיהִי י' אִיהִי עֲטָרָה דִבְרִית מִילָה, דְסָלִיק לְמֵאָה, עֶשֶׂר זִמְנִין עֶשֶׂר מֵאָה, ° וְאִיהוּ עַ"ל דְּכָּל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, וְכַמָּה עַ"ל אִינוּן דְּסָלְקִין עַל כָּל בִּרְכָאָן וּפִקּוּדִין. וְכָל סְפִירָן סָלְקִין כָּל חַד וְחַד לְמֵאָה בְּאָת י', וּבְאָת א' סָלְקִין לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וְאִית לְעִילָא מִנַּיְיהוּ הַהוּא דְאִתְקְרֵי עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, דְּסָלִיק עַל כָּל עִלָּאִין, וְלֵית מָאן דְּסָלִיק עֲלֵיהּ, וְכַמָּה אַתְוָון אִית בְּאוֹרַיְיתָא מְעוּטָּרִים וּמְכוּתָּרִים, וּמֵאִלֵּין עִלָּאִין נָחֲתִין בִּרְכָאָן וּמַבּוּעִין לְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה דְּאִינוּן י״א, עַל כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, וְאִינוּן י'א'י'א מִן (דברים ו, ד) יְ הוָֹה אֱ לֹהֵינוּ יְ הוָֹה אֶ חָד, בְּא' אִתְקְרֵי אֵ״ל עֶלְיוֹן, בְּי' יהו״ה, וְכֵן בְּא' אִתְקְרֵי אלהינ״ו אהי״ה אלהי״ם אדנ״י וְהָא אוּקְמוּהָ.
תרגום
מַה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין כֶּתֶר לַעֲטָרָה? אֶלָּא כֶּתֶר הוּא מִצַּד א', שֶׁהוּא בִּדְמוּת אוֹת יוּ״ד הָעוֹלָה כ', וְזוֹ א' מֵאהי״ה שֶׁהוּא כֶּתֶר דַּאֲרִיךְ אַנְפִּין, א' מֵאדנ״י - כֶּתֶר דִּזְעֵיר אַנְפִּין, י' מִיהו״ה - הִיא עֲטָרָה עַל סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהוּא ו', וְיֵשׁ י' לְמַטָּה וְהִיא י' מֵאדנ״י, שֶׁהִיא עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק. אֵין סְפִירָה שֶׁאֵין לָהּ עֲטָרָה עַל רֹאשׁ וְכֶתֶר, וְהָעֲטָרָה שֶׁהִיא י' הִיא עֲטָרַת בְּרִית מִילָה, שֶׁעוֹלָה לְמֵאָה - עֶשֶׂר פְּעָמִים עֶשֶׂר מֵאָה - וְהִיא מֵעַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, וְכַמָּה 'מֵעַל' יֵשׁ הָעוֹלִים עַל כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַמִּצְווֹת. וְכָל הַסְּפִירוֹת עוֹלוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת לְמֵאָה בְּאוֹת י', וּבְאוֹת א' עוֹלוֹת לַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וְיֵשׁ לְמַעְלָה מֵהֶן אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, הָעוֹלֶה עַל כָּל הָעֶלְיוֹנִים, וְאֵין מִי שֶׁעוֹלֶה עָלָיו. וְכַמָּה אוֹתִיּוֹת יֵשׁ בַּתּוֹרָה מְעֻטָּרוֹת וּמְכֻתָּרוֹת, וּמֵאֵלֶּה הָעֶלְיוֹנִים יוֹרְדוֹת בְּרָכוֹת וּמַבּוּעִים לְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה שֶׁהֵן אַחַת עֶשְׂרֵה, עַל כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, וְהֵן י'א'י'א מִן (דברים ו ד) '׳יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה׳ אֶחָד', בְּא' נִקְרָא אֵ״ל עֶלְיוֹן, בְּי' - יהו״ה, וְכֵן בְּא' נִקְרָא אֱלֹהֵינוּ אהי״ה אלהי״ם אדנ״י, וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° מאי אית בין כתר לעטרת, אלא כתר איהו מסטרא דא', דאיהו בדיוקנא דאת יו״ד, דסליק כ', ודא א' מן אהי״ה, דאיהו כתר דאריך אנפין, א' מן אדנ״י כתר דזעיר אנפין, ° י' מן יהו״ה איהי עטרה על ספר תורה דאיהו ו', ואית י' לתתא ואיהי י' מן אדנ״י, דאיהי עטרה ברישא דכל צדיק, ° לית ספירה דלא אית לה עטרה על רישא וכתר, ועטרה דאיהי י' איהי עטרה דברית מילה, דסליק למאה, עשר זמנין עשר מאה, ° ואיהו ע"ל דכל פקודא ופקודא, וכמה ע"ל אינון דסלקין על כל ברכאן ופקודין. וכל ספירן סלקין כל חד וחד למאה באת י', ובאת א' סלקין לעשרת אלפים, ואית לעילא מנייהו ההוא דאתקרי עלת על כל העלות, דסליק על כל עלאין, ולית מאן דסליק עליה, וכמה אתוון אית באורייתא מעוטרים ומכותרים, ומאלין עלאין נחתין ברכאן ומבועין לכל ספירה וספירה דאינון י״א, על כל ספירה וספירה, ואינון י'א'י'א מן (דברים ו, ד) י הוה א להינו י הוה א חד, בא' אתקרי א״ל עליון, בי' יהו״ה, וכן בא' אתקרי אלהינ״ו אהי״ה אלהי״ם אדנ״י והא אוקמוה.
התרגום: מה ההפרש בין כתר לעטרה? אלא כתר הוא מצד א', שהוא בדמות אות יו״ד העולה כ', וזו א' מאהי״ה שהוא כתר דאריך אנפין, א' מאדנ״י - כתר דזעיר אנפין, י' מיהו״ה - היא עטרה על ספר תורה שהוא ו', ויש י' למטה והיא י' מאדנ״י, שהיא עטרה בראש כל צדיק. אין ספירה שאין לה עטרה על ראש וכתר, והעטרה שהיא י' היא עטרת ברית מילה, שעולה למאה - עשר פעמים עשר מאה - והיא מעל כל מצוה ומצוה, וכמה 'מעל' יש העולים על כל הברכות והמצוות. וכל הספירות עולות כל אחת ואחת למאה באות י', ובאות א' עולות לעשרת אלפים, ויש למעלה מהן אותו שנקרא עלת כל העלות, העולה על כל העליונים, ואין מי שעולה עליו. וכמה אותיות יש בתורה מעטרות ומכתרות, ומאלה העליונים יורדות ברכות ומבועים לכל ספירה וספירה שהן אחת עשרה, על כל ספירה וספירה, והן י'א'י'א מן (דברים ו ד) '׳יהוה אלהינו יהוה׳ אחד', בא' נקרא א״ל עליון, בי' - יהו״ה, וכן בא' נקרא אלהינו אהי״ה אלהי״ם אדנ״י, והרי בארוה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מאי אית כו' מסט' דאלף כו'. רוצה לומר דכתר ועטרה הוא ב' ענינים, כתר הוא א' דהוא יו"ד מלא, ועטרה הוא יו"ד פשוט, ולכן כתר הוא כ', וכן הוא אהי"ה - כ' עם האלף עצמו כנ"ל, וכל עטרה הוא בצורת יוד פשוט כמו עטרת הברית כמו שמפרש והולך.…