מנין אותיות השם כמקור תליתו - ושם שתים עשרה מכתר עליון
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 96 · דף מ ע"א
לשון הזוהר
[מ.] (ס״א מצאתי) וְתָא חֲזִי כָּל שְׁמָא דְאִיהִי מִן תְּרֵין אַתְוָון כְּגוֹן כִּי בְּיָ״הּ יהו'' ׳ה צוּר עוֹלָמִים׳ (ישעיה כו, ד) תַּלְיָא מִן חָכְמָה, וּמִן תְּלַת אַתְוָון תַּלְיָין מִן בִּינָה, וּמִן אַרְבַּע תַּלְיָן מִן שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וּמִן חָמֵשׁ תַּלְיָין בְּחָמֵשׁ סְפִירָן, וּמִן שִׁית תַּלְיָין מִן צַדִּיק, וּמִן שֶׁבַע וְתִשְׁעָה בֵּיהּ, מִן עֶשֶׂר בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִיהִי עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, ° וּבָהּ מְעַשְּׂרִין, וּבְגִין דְּאִיהִי כְלִילָא מֵעֶשֶׂר, אִתְּמַר בָּהּ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה (כאן חסר). [ ע"כ הקטע מסוף תיקון תשעה עשר. ג. פ. ] המשך דף קלג ע"ב, דף קלד. תָּא חֲזִי אִית שְׁמָהָן דְּאורַיְיתָא דְנָפְקִין מֵרֵישֵׁי תֵּיבִין דְּכָל פְּסוּקָא וּפְסוּקָא דְאוֹרַיְיתָא, וְאִית שְׁמָהָן דְּנָפְקִין מִסּוֹף תֵּיבִין, וְאִית דְּנָפְקִין מֵאֶמְצָעִיתָא, וְרָזָא דְמִלָּה (נ״א דכלא) ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין׳ (ישעיה מד, ו) (דף קלד ע״א) אלהי״ם, ° וְאִית שְׁמָהָן דְּנָפְקִין מִתְּרֵין אַתְוָון כָּל חַד וְחַד, וְאִית מִתְּלַת תְּלַת, וְאִית מֵאַרְבַּע, וְאִית מֵחָמֵשׁ, עַד עֲשָׂרָה, אִינוּן מֵעֲשַׂר סְפִירָאן תַּלְיָין, ° מִתְּרֵין עֲשַׂר אִינוּן תַּלְיָין מִכֶּתֶר עִלָּאָה, כְּגוֹן יואאחצ״צבירון, בְּהַאי שְׁמָא תַּמָּן אָח, תַּמָּן צִיץ, תַּמָּן אַבִּיר, תַּמָּן רוֹן, דָּא שְׁמָא דְתַלְיָא מִכִּתְרָא עִלָּאָה, כָּל שְׁמָא דְאִיהוּ מִתְּרֵין עֲשַׂר אַתְוָון, אִיהוּ בְּרָזָא דְאַלֶּ״ף, דְּאִיהוּ פֶּלֶ״א, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת׳ (תהלים קלט, יד) נִפְלֵאתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ, וּתְרֵין עֲשַׂר שְׁמָהָן אִנּוּן אא"חצצ"ביה"הרו״ן, (ס״א יואחציצבירו״ן), (ס״א אהצצביהרירו״ן), (נ״א אהה נצב הרירו״ן), כָּל חַד מִתְּרֵין עֲשַׂר אַתְוָון, וְאִינוּן מְמַנָּן עַל תְּרֵין עֲשַׂר צִנּוֹרִין, דְּנָפְקִין מִמְּקוֹר עִלָּאָה דְלֵית לֵיהּ סוֹף, וְאִינוּן מִסִּטְרָא דַאֲרִיךְ אַנְפִּין דְּאִיהוּ וָא״ו, וְאִינוּן הֵ״א הֵ״א, יוּ״ד אִיהוּ כ' כֶּתֶר בְּרֵישָׁא דְא' (נ״א דא) דְּאִיהוּ אֶרֶךְ אַפַּיִם, דְּאִיהוּ וָא״ו, א' אִיהִי אוֹרַיְיתָא, דְאִיהִי אִתְיְיהִיבַת בִּתְרֵין לוּחִין דְּאִינוּן ו' ו', וְאִית כִּתְרָא דִזְעִיר אַנְפִּין דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כַּתַּר לִי זְעִיר וַאֲחַוְּךָּ׳ (איוב לו, ב), וְכַמָּה כִּתְרִין אִינוּן, כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהוּנָה וְכֶתֶר מַלְכוּת.
תרגום
וּבֹא רְאֵה: כָּל שֵׁם שֶׁהוּא מִשְּׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן 'כִּי בְּיָהּ יהו''ה צוּר עוֹלָמִים' (ישעיה כו ד), תָּלוּי מִן חָכְמָה, וּמִשָּׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת תְּלוּיוֹת מִן בִּינָה, וּמֵאַרְבַּע תְּלוּיוֹת מִן שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה, וּמֵחָמֵשׁ תְּלוּיוֹת בַּחֲמֵשׁ סְפִירוֹת, וּמִשֵּׁשׁ תְּלוּיוֹת מִן צַדִּיק, וּמִשֶּׁבַע וָתֵשַׁע בּוֹ, מֵעֶשֶׂר - בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא עֲשִׂירִית הָאֵיפָה סֹלֶת, וּבָהּ מְעַשְּׂרִים, וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא כְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר, נֶאֱמַר בָּהּ אֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בְּפָחוֹת מֵעֲשָׂרָה (כָּאן חָסֵר). בֹּא רְאֵה: יֵשׁ שֵׁמוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל כָּל פָּסוּק וּפָסוּק שֶׁל הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ שֵׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מִסּוֹף הַתֵּבוֹת, וְיֵשׁ הַיּוֹצְאִים מֵאֶמְצַע, וְסוֹד הַדָּבָר (נ"א שֶׁל הַכֹּל) (ישעיה מד ו) 'אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אלהי''ם'. וְיֵשׁ שֵׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מִשְּׁתֵּי אוֹתִיּוֹת כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְיֵשׁ מִשָּׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ, וְיֵשׁ מֵאַרְבַּע, וְיֵשׁ מֵחָמֵשׁ, עַד עֶשֶׂר - הֵם מֵעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת תְּלוּיִים, מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה הֵן תְּלוּיוֹת מִכֶּתֶר עֶלְיוֹן, כְּגוֹן יואאחצ״צבירון - בְּשֵׁם זֶה יֵשׁ 'אָח', יֵשׁ 'צִיץ', יֵשׁ 'אַבִּיר', יֵשׁ 'רוֹן' - זֶה שֵׁם הַתָּלוּי מִכֶּתֶר עֶלְיוֹן. כָּל שֵׁם שֶׁהוּא מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, הוּא בְּסוֹד אָלֶ״ף שֶׁהוּא פֶּלֶ״א, וְעָלָיו נֶאֱמַר (תהלים קלט יד) 'אוֹדְךָ עַל כִּי נוֹרָאוֹת נִפְלֵיתִי נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ', וּשְׁנֵים עָשָׂר הַשֵּׁמוֹת הֵם אא"חצצ"ביה"הרו״ן (וּבְנֻסָּחִים אֲחֵרִים), כָּל אֶחָד מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה אוֹתִיּוֹת, וְהֵם מְמֻנִּים עַל שְׁנֵים עָשָׂר צִנּוֹרוֹת הַיּוֹצְאִים מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף, וְהֵם מִצַּד אֲרִיךְ אַנְפִּין שֶׁהוּא וָא״ו, וְהֵם הֵ״א הֵ״א, יוּ״ד הוּא כ' כֶּתֶר בְּרֹאשׁ א' (נ"א דָא) שֶׁהוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁהוּא וָא״ו, א' הִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בִּשְׁנֵי לוּחוֹת שֶׁהֵם ו' ו', וְיֵשׁ כֶּתֶר שֶׁל זְעֵיר אַנְפִּין שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (איוב לו ב) '׳כַּתַּר לִי זְעֵיר וַאֲחַוְּךָּ׳', וְכַמָּה כְּתָרִים יֵשׁ: כֶּתֶר תּוֹרָה וְכֶתֶר כְּהֻנָּה וְכֶתֶר מַלְכוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [מ.] (ס״א מצאתי) ותא חזי כל שמא דאיהי מן תרין אתוון כגון כי בי״ה יהו' ׳ה צור עולמים׳ (ישעיה כו, ד) תליא מן חכמה, ומן תלת אתוון תליין מן בינה, ומן ארבע תלין מן שכינתא תתאה, ומן חמש תליין בחמש ספירן, ומן שית תליין מן צדיק, ומן שבע ותשעה ביה, מן עשר בשכינתא תתאה, דאיהי עשירית האיפה סלת, ° ובה מעשרין, ובגין דאיהי כלילא מעשר, אתמר בה אין שכינה שורה בפחות מעשרה (כאן חסר). [ ע"כ הקטע מסוף תיקון תשעה עשר. ג. פ. ] המשך דף קלג ע"ב, דף קלד. תא חזי אית שמהן דאורייתא דנפקין מרישי תיבין דכל פסוקא ופסוקא דאורייתא, ואית שמהן דנפקין מסוף תיבין, ואית דנפקין מאמצעיתא, ורזא דמלה (נ״א דכלא) ׳אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין׳ (ישעיה מד, ו) (דף קלד ע״א) אלהי״ם, ° ואית שמהן דנפקין מתרין אתוון כל חד וחד, ואית מתלת תלת, ואית מארבע, ואית מחמש, עד עשרה, אינון מעשר ספיראן תליין, ° מתרין עשר אינון תליין מכתר עלאה, כגון יואאחצ״צבירון, בהאי שמא תמן אח, תמן ציץ, תמן אביר, תמן רון, דא שמא דתליא מכתרא עלאה, כל שמא דאיהו מתרין עשר אתוון, איהו ברזא דאל״ף, דאיהו פל״א, ועליה אתמר ׳אודך על כי נוראות׳ (תהלים קלט, יד) נפלאתי נפלאים מעשיך, ותרין עשר שמהן אנון אא"חצצ"ביה"הרו״ן, (ס״א יואחציצבירו״ן), (ס״א אהצצביהרירו״ן), (נ״א אהה נצב הרירו״ן), כל חד מתרין עשר אתוון, ואינון ממנן על תרין עשר צנורין, דנפקין ממקור עלאה דלית ליה סוף, ואינון מסטרא דאריך אנפין דאיהו וא״ו, ואינון ה״א ה״א, יו״ד איהו כ' כתר ברישא דא' (נ״א דא) דאיהו ארך אפים, דאיהו וא״ו, א' איהי אורייתא, דאיהי אתייהיבת בתרין לוחין דאינון ו' ו', ואית כתרא דזעיר אנפין דאתמר ביה ׳כתר לי זעיר ואחוך׳ (איוב לו, ב), וכמה כתרין אינון, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות.
התרגום: ובא ראה: כל שם שהוא משתי אותיות, כגון 'כי ביה יהו'ה צור עולמים' (ישעיה כו ד), תלוי מן חכמה, ומשלש אותיות תלויות מן בינה, ומארבע תלויות מן שכינה תחתונה, ומחמש תלויות בחמש ספירות, ומשש תלויות מן צדיק, ומשבע ותשע בו, מעשר - בשכינה התחתונה, שהיא עשירית האיפה סלת, ובה מעשרים, ומשום שהיא כלולה מעשר, נאמר בה אין שכינה שורה בפחות מעשרה (כאן חסר). בא ראה: יש שמות של התורה היוצאים מראשי תבות של כל פסוק ופסוק של התורה, ויש שמות היוצאים מסוף התבות, ויש היוצאים מאמצע, וסוד הדבר (נ"א של הכל) (ישעיה מד ו) 'אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהי'ם'. ויש שמות היוצאים משתי אותיות כל אחד ואחד, ויש משלש שלש, ויש מארבע, ויש מחמש, עד עשר - הם מעשר הספירות תלויים, משתים עשרה הן תלויות מכתר עליון, כגון יואאחצ״צבירון - בשם זה יש 'אח', יש 'ציץ', יש 'אביר', יש 'רון' - זה שם התלוי מכתר עליון. כל שם שהוא משתים עשרה אותיות, הוא בסוד אל״ף שהוא פל״א, ועליו נאמר (תהלים קלט יד) 'אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך', ושנים עשר השמות הם אא"חצצ"ביה"הרו״ן (ובנסחים אחרים), כל אחד משתים עשרה אותיות, והם ממנים על שנים עשר צנורות היוצאים ממקור עליון שאין לו סוף, והם מצד אריך אנפין שהוא וא״ו, והם ה״א ה״א, יו״ד הוא כ' כתר בראש א' (נ"א דא) שהוא ארך אפים שהוא וא״ו, א' היא התורה שנתנה בשני לוחות שהם ו' ו', ויש כתר של זעיר אנפין שנאמר בו (איוב לו ב) '׳כתר לי זעיר ואחוך׳', וכמה כתרים יש: כתר תורה וכתר כהנה וכתר מלכות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ובה מעשרין. והענין, כי היא עשירית מכל ספירה וספירה וצריך ליתנה לכהן, איש החסד, ברתיה דאברהם כהנא וכן נמסרה לכהן כה תברכו כו' ועיין בזוהר סוף פרשת נשא:
אור יקר: ואינון אתוון דנפקין אתמסרו, שהגיעו מבחינה אל בחינה עד היכל שני היכל עצם השמים ששם יופיא״ל המלאך, היכל ההוד מדת משה כאומרו ונתת מהודך עליו, ולהיות סוד חקיקת הלוחות למטה בסוד העשיה בהר הגשמי, והיה חקיקת האותיות הרוחניות על ידי…