ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 95 (קלג ע"ב)

ע"ב ענפי האילן ומ"ב משרתיו - ושבעת הרקיעים בשמות מ"ב

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 95 · דף קלג ע"ב

לשון הזוהר

° יְדִין אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין דְּגוּפָא, רַגְלִין שְׁלִיחָן דְּגוּפָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט׳ (תהלים קד, ד), דְּגוּפָא וּתְּרֵין דְּרוֹעִין אִינוּן ע״ב עַנְפִין דְּוַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט, וְאִלֵּין אִינוּן עַנְפֵי דְאִילָנָא, שָׁרְשָׁא דְאִילָנָא אִינוּן שְׁלִיחִין, וְאִינוּן שַׁבְעִין וּתְרֵין ° שְׁלִיחִין עִלָּאִין לָקֳבֵל שַׁבְעִין וּתְרֵין תֵּיבִין, דְּאִינוּן מִן וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ עַד וְשַׂמְתֶּם, וְשִׁבְעִים וּתְרֵין אָחֳרָנִין אִינוּן דְּפָרָשַׁת צִיצִית, רֵישָׁא דְאִילָנָא, מְשַׁמְּשִׁין דִּילֵיהּ דְּאִינוּן שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, אִינוּן מ״ב תֵּיבִין מִן וְאָהַבְתָּ עַד וְהָיָה, גּוּפָא (נ״א נופא) דְאִילָנָא מְמַנָּן וּשְׁלִיחָאן דִּילֵיהּ, חַמְשִׁין תֵּיבִין דְּאִינוּן מִן וְשַׂמְתֶּם אֶת עַד וַיֹּאמֶר. שִׁבְעָה שְׁמָהָן דְּרֵישָׁא דְסָלְקִין לְמ״ב, אִינוּן אְבָגְיֶתֵץ וכו', ° רְקִיעָא קַדְמָאָה אְבָגֱיתץ, וּנְקוּדָה דִילֵיהּ יְהָוֱה, דְּנָפְקִין מֵאִלֵּין רָאשֵׁי תֵּיבִין בְּ'רֵאשִׁית בָּ'רָא אֱ'להי״ם, וְאִית תַּמָּן תְּמַנְיָא מַבּוּעִין, דְּנָפְקִין מִצִּנּוֹרָא חֲדָא, דְאִיהוּ רָקִיעַ, וְאִינוּן תְּמַנְיָא נִצּוֹצִין, וְרָקִיעַ תִּנְיָינָא קַרֱעְשטן, וּנְקוּדָה דִלְהוֹן וַ'יֹּאמֶר אֱ'להי״ם יְ'הִי רָקִיעַ וְדָא יַהֱוְ״ה, תְּלִיתָאָה נַגֱדִיכש נְקוּדָה דִילֵיהּ וַ'יּאמֶר אֱ'להי״ם יִ'קָּווּ הַמַּיִם, וְדָא יַהֱוִ״ה, רְבִיעָאָה בַטֱרְצתג, נְקוּדָה דִילֵיהּ וַ'יֹּאמֶר אֱ'להי״ם יְ'הִי מְאֹרֹת, וְדָא יַהֱוְ״ה, חֲמִשָּׁאָה חַקֱבִטנע, וּנְקוּדָה דִילֵיהּ וַ'יֹּאמֶר אֱ'להי״ם יִ'שְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְדָא יַהֱוִ״ה, שְׁתִיתָאָה יַגֱלֹפזק, נְקוּדָה דִילֵיהּ וַ'יֹּאמֶר אֱ'להי״ם תּוֹ'צֵא הָאָרֶץ, וְדָא יַהֱוֹה, שַׁקֱוִצית, ° דָא נְקוּדָה שְׁבִיעָאָה וְדָא נְקוּדָה כָּלִיל בְּיוֹמָא שְׁתִיתָאָה, וַ'יֹּאמֶר אֱ'להי״ם הִ'נֵּה נָתַתִּי, וְדָא יַהֱוִ״ה.

תרגום

הַיָּדַיִם הֵן מְשָׁרְתוֹת הַגּוּף, הָרַגְלַיִם שְׁלִיחוֹת הַגּוּף, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר (תהלים קד ד) 'עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט'; שֶׁהַגּוּף וּשְׁתֵּי הַזְּרוֹעוֹת הֵם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עֲנָפִים שֶׁל 'וַיִּסַּע' 'וַיָּבֹא' 'וַיֵּט', וְאֵלֶּה הֵם עַנְפֵי הָאִילָן, שֹׁרֶשׁ הָאִילָן הֵם שְׁלוּחִים, וְהֵם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שְׁלוּחִים עֶלְיוֹנִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם תֵּבוֹת שֶׁהֵן מִ'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' עַד 'וְשַׂמְתֶּם', וְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת הֵן שֶׁל פָּרָשַׁת צִיצִית - רֹאשׁ הָאִילָן, מְשָׁרְתָיו שֶׁהֵם שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים, הֵם מ״ב תֵּבוֹת מִ'וְאָהַבְתָּ' עַד 'וְהָיָה'. גּוּף הָאִילָן - מְמֻנִּים וּשְׁלוּחָיו, חֲמִשִּׁים תֵּבוֹת שֶׁהֵן מִ'וְשַׂמְתֶּם אֶת' עַד 'וַיֹּאמֶר'. שִׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁל הָרֹאשׁ הָעוֹלִים לְמ״ב, הֵם אבגית״ץ וְכוּ'. הָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן אבגית״ץ, וּנְקֻדָּתוֹ יְהָוֶה, שֶׁיּוֹצְאִים מֵאֵלֶּה רָאשֵׁי תֵּבוֹת 'בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים', וְיֵשׁ שָׁם שְׁמוֹנָה מַבּוּעִים הַיּוֹצְאִים מִצִּנּוֹר אֶחָד שֶׁהוּא רָקִיעַ, וְהֵם שְׁמוֹנָה נִיצוֹצוֹת. וְרָקִיעַ שֵׁנִי קרעשטן, וּנְקֻדָּתָם '׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי׳ רָקִיעַ', וְזֶה יַהֲוֶה, הַשְּׁלִישִׁי נגדיכש, נְקֻדָּתוֹ '׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם׳', וְזֶה יַהֲוִה, הָרְבִיעִי בטרצתג, נְקֻדָּתוֹ '׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי׳ מְאֹרֹת', וְזֶה יַהֲוֶה, הַחֲמִישִׁי חקבטנע, וּנְקֻדָּתוֹ 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם', וְזֶה יַהֲוִה, הַשִּׁשִּׁי יגלפזק, נְקֻדָּתוֹ 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ', וְזֶה יַהֲוֹה, שקוצית - זוֹ הַנְּקֻדָּה הַשְּׁבִיעִית, וּנְקֻדָּה זוֹ כְּלוּלָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי', וְזֶה יַהֲוִה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° ידין אינון משמשין דגופא, רגלין שליחן דגופא, ועלייהו אתמר ׳עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט׳ (תהלים קד, ד), דגופא ותרין דרועין אינון ע״ב ענפין דויסע ויבא ויט, ואלין אינון ענפי דאילנא, שרשא דאילנא אינון שליחין, ואינון שבעין ותרין ° שליחין עלאין לקבל שבעין ותרין תיבין, דאינון מן והיה אם שמע עד ושמתם, ושבעים ותרין אחרנין אינון דפרשת ציצית, רישא דאילנא, משמשין דיליה דאינון שופטים ושוטרים, אינון מ״ב תיבין מן ואהבת עד והיה, גופא (נ״א נופא) דאילנא ממנן ושליחאן דיליה, חמשין תיבין דאינון מן ושמתם את עד ויאמר. שבעה שמהן דרישא דסלקין למ״ב, אינון אבגיתץ וכו', ° רקיעא קדמאה אבגיתץ, ונקודה דיליה יהוה, דנפקין מאלין ראשי תיבין ב'ראשית ב'רא א'להי״ם, ואית תמן תמניא מבועין, דנפקין מצנורא חדא, דאיהו רקיע, ואינון תמניא נצוצין, ורקיע תניינא קרעשטן, ונקודה דלהון ו'יאמר א'להי״ם י'הי רקיע ודא יהו״ה, תליתאה נגדיכש נקודה דיליה ו'יאמר א'להי״ם י'קוו המים, ודא יהו״ה, רביעאה בטרצתג, נקודה דיליה ו'יאמר א'להי״ם י'הי מארת, ודא יהו״ה, חמשאה חקבטנע, ונקודה דיליה ו'יאמר א'להי״ם י'שרצו המים, ודא יהו״ה, שתיתאה יגלפזק, נקודה דיליה ו'יאמר א'להי״ם תו'צא הארץ, ודא יהוה, שקוצית, ° דא נקודה שביעאה ודא נקודה כליל ביומא שתיתאה, ו'יאמר א'להי״ם ה'נה נתתי, ודא יהו״ה.

התרגום: הידים הן משרתות הגוף, הרגלים שליחות הגוף, ועליהן נאמר (תהלים קד ד) 'עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט'; שהגוף ושתי הזרועות הם שבעים ושנים ענפים של 'ויסע' 'ויבא' 'ויט', ואלה הם ענפי האילן, שרש האילן הם שלוחים, והם שבעים ושנים שלוחים עליונים כנגד שבעים ושתים תבות שהן מ'והיה אם שמע' עד 'ושמתם', ושבעים ושתים אחרות הן של פרשת ציצית - ראש האילן, משרתיו שהם שופטים ושוטרים, הם מ״ב תבות מ'ואהבת' עד 'והיה'. גוף האילן - ממנים ושלוחיו, חמשים תבות שהן מ'ושמתם את' עד 'ויאמר'. שבעה שמות של הראש העולים למ״ב, הם אבגית״ץ וכו'. הרקיע הראשון אבגית״ץ, ונקדתו יהוה, שיוצאים מאלה ראשי תבות 'בראשית ברא אלהים', ויש שם שמונה מבועים היוצאים מצנור אחד שהוא רקיע, והם שמונה ניצוצות. ורקיע שני קרעשטן, ונקדתם '׳ויאמר אלהים יהי׳ רקיע', וזה יהוה, השלישי נגדיכש, נקדתו '׳ויאמר אלהים יקוו המים׳', וזה יהוה, הרביעי בטרצתג, נקדתו '׳ויאמר אלהים יהי׳ מארת', וזה יהוה, החמישי חקבטנע, ונקדתו 'ויאמר אלהים ישרצו המים', וזה יהוה, הששי יגלפזק, נקדתו 'ויאמר אלהים תוצא הארץ', וזה יהוה, שקוצית - זו הנקדה השביעית, ונקדה זו כלולה ביום הששי, 'ויאמר אלהים הנה נתתי', וזה יהוה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ידין אינון כו' עושה כו'. מלאכיו הן שלוחין, משרתיו משמשין, ואמר שם המקרה במים עליותיו שהם ג"ר מים, ג' אמצעיות אש, ג' אחרונות רוח, יסד ארץ על מכוניה - מלכות, עפר, מאנא דכולא:

אור יקר: אינון מ״ב, והענין שתתקשר החכמה בבינה בסוד הדעת האמצעי שהוא מהכתר כדפי׳, ומקיבוצם יעשה סוד מ״ב, ועם היות שיש מ״ב למטה, ונודע שמציאותו מתחלק לשבעה ספירות שהם ששה פעמים שבעה מ״ב, ואין מבחינה זו ראיה אל שלשה אבות כלל, לזה אמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו