שער בת המלך עד הלב במדה - וסוד ארבעים סאה שבמקוה
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 93 · דף קלג ע"ב
לשון הזוהר
[קלג:] ° שִׁעוּרָא דִרְצוּעִין דִּתְּפִלִּין אִינוּן עַד לִבָּא, וְהָכִי שִׁעֲרוּ לוֹן מָארֵי מַתְנִיתִין, וְהָכִי שִׁעוּרָא דְשַׂעֲרָא דִבְרַתָּא דְמַלְכָּא עַד לִבָּא, ° וְכָל עַנְפָא וְעַנְפָא דְאִילָנָא דִילָהּ, דְּאִינוּן קְנֵי מְנוֹרָה, כֻּלְּהוּ צְרִיכִין בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל וּבַמִּדָּה חֲדָא, דְּלָא יְהֵא דְרוֹעָא חֲדָא אֲרִיךְ מֵחַבְרֵיהּ, וְלָא שׁוֹקָא חֲדָא אֲרִיךְ מֵחַבְרֵיהּ, אֶלָּא כֻלְּהוּ בַּמִּדָּה בַמִּשְׁקָל דָּא בְדָא, (דף קלג ע״ב) וְהָכִי עַיְינִין דִּילֵיהּ שְׁקִילִין דָּא לְדָא, וְהָכִי אוּדְנִין, וְהָכִי נוּקְבָא דְחוֹטָמָא דִילָהּ, וְהָכִי אַנְפִּין דִּילָהּ, וְהָכִי שִׂפְוָון דִּילָהּ, דְּלָא יְהֵא חַד אֲרִיךְ וְחַד קְצִיר, אֶלָּא כֻּלְּהוּ בְשִׁקּוּלָא חֲדָא. ° מַבּוּעָא דְמַיָּא הָכִי צָרִיךְ לְאַשְׁקָאָה לְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּאִיהוּ עַנְפָא דְאִילָנָא, בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל, וְסִימָנָא ׳מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם׳ (ישעיה מ, מ), ׳וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה׳, מִי וַדַּאי, מִדָּה דִנְבִיעוּ כְּגַוְונָא דָא ם מְרוּבָּעַת, יוד נְקוּדָה בְעִגּוּלָא. וְרָזָא דְמִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה כְּגַוְונָא דָא תֵּשַׁע נְקוּדִין לְכָל סְטַר, וּבַנְּקוּדָה דְמִלְּגָאו בָּהּ אִשְׁתַּלִּימוּ לְעֶשֶׂר כָּל תִּשְׁעָה, עַד דְּאִתְעֲבִידוּ אַרְבְּעִין, וְאִלֵּין אִינוּן אַרְבְּעִים סְאָה, וְאִינוּן ם' עִלָּאָה, מ' תַּתָּאָה, דָּא בְּרִבּוּעָא וְדָא בְּעִגּוּלָא, י' נְבִיעוּ דְתַרְוַיְהוּ, וְרָזָא דָא מַיִם חַיִּים.
תרגום
שִׁעוּר רְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין עַד הַלֵּב, וְכָךְ שִׁעֲרוּ אוֹתָן בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וְכָךְ שִׁעוּר שֵׂעָר בַּת הַמֶּלֶךְ עַד הַלֵּב, וְכָל עָנָף וְעָנָף שֶׁל אִילָנָהּ, שֶׁהֵם קְנֵי הַמְּנוֹרָה, כֻּלָּם צְרִיכִים בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל וּבְמִדָּה אַחַת, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה זְרוֹעַ אַחַת אֲרֻכָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ, וְלֹא שׁוֹק אַחַת אֲרֻכָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ, אֶלָּא כֻּלָּן בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל זוֹ כְּזוֹ, וְכָךְ עֵינֶיהָ שְׁקוּלוֹת זוֹ לָזוֹ, וְכָךְ הָאָזְנַיִם, וְכָךְ נְקַב אַפָּהּ, וְכָךְ פָּנֶיהָ, וְכָךְ שְׂפָתֶיהָ, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אַחַת אֲרֻכָּה וְאַחַת קְצָרָה, אֶלָּא כֻּלָּן בְּשִׁקּוּל אֶחָד. מַבּוּעַ הַמַּיִם כָּךְ צָרִיךְ לְהַשְׁקוֹת לְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר שֶׁהוּא עָנָף הָאִילָן, בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל, וְסִימָן (ישעיה מ יב) 'מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם', (איוב כח כה) 'וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה' - 'מִי' וַדַּאי, מִדַּת הַנְּבִיעָה כָּעֵין זֶה: ם' מְרֻבַּעַת, יו״ד נְקֻדָּה בָּעִגּוּל. וְסוֹד הַמִּקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה כָּעֵין זֶה: תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת לְכָל צַד, וּבַנְּקֻדָּה שֶׁבִּפְנִים הֻשְׁלְמוּ לְעֶשֶׂר כָּל תִּשְׁעָה, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ אַרְבָּעִים, וְאֵלֶּה הֵם אַרְבָּעִים סְאָה, וְהֵן ם' עֶלְיוֹנָה, מ' תַּחְתּוֹנָה, זוֹ בְּרִבּוּעַ וְזוֹ בְּעִגּוּל, י' נְבִיעַת שְׁתֵּיהֶן, וְסוֹד זֶה 'מַיִם חַיִּים'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קלג:] ° שעורא דרצועין דתפלין אינון עד לבא, והכי שערו לון מארי מתניתין, והכי שעורא דשערא דברתא דמלכא עד לבא, ° וכל ענפא וענפא דאילנא דילה, דאינון קני מנורה, כלהו צריכין במדה ובמשקל ובמדה חדא, דלא יהא דרועא חדא אריך מחבריה, ולא שוקא חדא אריך מחבריה, אלא כלהו במדה במשקל דא בדא, (דף קלג ע״ב) והכי עיינין דיליה שקילין דא לדא, והכי אודנין, והכי נוקבא דחוטמא דילה, והכי אנפין דילה, והכי שפוון דילה, דלא יהא חד אריך וחד קציר, אלא כלהו בשקולא חדא. ° מבועא דמיא הכי צריך לאשקאה לכל אבר ואבר דאיהו ענפא דאילנא, במדה ובמשקל, וסימנא ׳מי מדד בשעלו מים׳ (ישעיה מ, מ), ׳ומים תכן במדה׳, מי ודאי, מדה דנביעו כגוונא דא ם מרובעת, יוד נקודה בעגולא. ורזא דמקוה ארבעים סאה כגוונא דא תשע נקודין לכל סטר, ובנקודה דמלגאו בה אשתלימו לעשר כל תשעה, עד דאתעבידו ארבעין, ואלין אינון ארבעים סאה, ואינון ם' עלאה, מ' תתאה, דא ברבועא ודא בעגולא, י' נביעו דתרויהו, ורזא דא מים חיים.
התרגום: שעור רצועות התפלין עד הלב, וכך שערו אותן בעלי המשנה, וכך שעור שער בת המלך עד הלב, וכל ענף וענף של אילנה, שהם קני המנורה, כלם צריכים במדה ובמשקל ובמדה אחת, שלא תהיה זרוע אחת ארכה מחברתה, ולא שוק אחת ארכה מחברתה, אלא כלן במדה ובמשקל זו כזו, וכך עיניה שקולות זו לזו, וכך האזנים, וכך נקב אפה, וכך פניה, וכך שפתיה, שלא תהיה אחת ארכה ואחת קצרה, אלא כלן בשקול אחד. מבוע המים כך צריך להשקות לכל אבר ואבר שהוא ענף האילן, במדה ובמשקל, וסימן (ישעיה מ יב) 'מי מדד בשעלו מים', (איוב כח כה) 'ומים תכן במדה' - 'מי' ודאי, מדת הנביעה כעין זה: ם' מרבעת, יו״ד נקדה בעגול. וסוד המקוה ארבעים סאה כעין זה: תשע נקדות לכל צד, ובנקדה שבפנים השלמו לעשר כל תשעה, עד שנעשו ארבעים, ואלה הם ארבעים סאה, והן ם' עליונה, מ' תחתונה, זו ברבוע וזו בעגול, י' נביעת שתיהן, וסוד זה 'מים חיים'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: שעורא דרצועין דתפלין כו'. רוצה לומר שהן שיעור השערות דילה וכמו שמפרש והולך והכי שעורא כו', והענין שעור הרצועות עד הלב דמשם מתחיל בחינת נוק' דיליה, תפילין של יד, ועד כאן הוא בחינת תפילין של ראש, בחינת דכורא, קשר של ראש שהראה…