ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 90 (קלג ע"א)

הגוף סוס והנפש רוכבו - וסוד צדיק וטוב לו צדיק ורע לו

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 90 · דף קלג ע"א

לשון הזוהר

[קלג.] לְזִמְנִין תִּשְׁכַּח סוּסְיָא דְאִתְגָּאֶה וְאַפִּיל לְרוֹכְבוֹ תְּחוֹתֵיהּ, דָּא אִתְּתָא בִּישָׁא, לְזִמְנִין תִּשְׁכַּח אָדָם רָכִיב עַל סוּסְיָא, לְזִמְנִין אִישׁ, לְזִמְנִין עֶבֶד, כְּגַוְונָא דָא תִשְׁכַּח לְזִמְנִין דְּאִית גּוּף דְּאִיהוּ סוּס שַׁפִּיר בְּכָל תִּקּוּנוֹי, וְעָבִיד עוֹבָדִין בִּישִׁין, בְּגִין דְּאִית לֵיהּ הַהוּא נֶפֶשׁ דְּרָכִיב עֲלֵיהּ, דְּאִיהוּ אָדָם רַע עֶבֶד או מַמְזֵר, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, לֹא הַמֶּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (דף קלג ע״א) הוּא הָעִקָּר, וּלְזִמְנִין תִּשְׁכַּח סוּסְיָא בִּישָׁא דְאִיהוּ גוּפָא, דְאִית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא בִישָׁא, וּמָאן דְּרָכִיב עֲלֵיהּ אִיהוּ טַב, וְסָטֵי לֵיהּ לְמֶעֱבַד עוֹבָדִין טָבִין, וְדָא אִיהוּ מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וּמָאן דְּאִית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא שַׁפִּירָא וְעוֹבָדִין טָבִין, דָּא צַדִּיק וְטוֹב לוֹ. וְהָכִי אִיהוּ מָאן דְּאִיהוּ צַדִּיק וּבַת זוּגֵיהּ צַדֶּקֶת, מָאן דְּאִיהוּ דִיּוֹקְנֵיהּ בִּישָׁא וְאִיהוּ שַׁפִּיר בְּעוֹבָדוֹי, דָּא צַדִּיק וְרַע לוֹ, וְהָכִי אִיהוּ מָאן דְּאִיהוּ צַדִּיק וּבַת זוּגֵיהּ בִּישָׁא, וּמָאן דְּאִיהוּ דִיּוֹקְנָא בִישָׁא וְעוֹבָדוֹי בִּישִׁין, דָּא אִיהוּ רָשָׁע וְרַע לוֹ, וְהָכִי אִיהוּ מָאן דְּאִיהוּ רַע וְאִתְּתֵיהּ רָעָה, הָכָא אִשְׁתְּמוֹדְעִין תְּלַת גִּלְגּוּלִין, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ מָאן דְּעוֹבָדוֹי בִּישִׁין וְדִיּוֹקְנֵיהּ שַׁפִּירָא, וְאִתְּתֵיהּ צַדֶּקֶת שַׁפִּירְתָּא בְעוֹבָדָהָא.

תרגום

לִפְעָמִים תִּמְצָא סוּס שֶׁמִּתְגָּאֶה וּמַפִּיל אֶת רוֹכְבוֹ תַּחְתָּיו - זוֹ אִשָּׁה רָעָה, לִפְעָמִים תִּמְצָא אָדָם רוֹכֵב עַל הַסּוּס, לִפְעָמִים אִישׁ, לִפְעָמִים עֶבֶד. כָּעֵין זֶה תִּמְצָא לִפְעָמִים שֶׁיֵּשׁ גּוּף שֶׁהוּא סוּס יָפֶה בְּכָל תִּקּוּנָיו, וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂים רָעִים, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹתָהּ נֶפֶשׁ הָרוֹכֶבֶת עָלָיו שֶׁהִיא אָדָם רַע, עֶבֶד אוֹ מַמְזֵר, וּמִשּׁוּם כָּךְ בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: לֹא הַמִּדְרָשׁ עִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר. וְלִפְעָמִים תִּמְצָא סוּס רַע שֶׁהוּא הַגּוּף, שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּמוּת רָעָה, וּמִי שֶׁרּוֹכֵב עָלָיו טוֹב, וּמַטֶּה אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְזֶהוּ 'מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד', וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּמוּת יָפָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, זֶה צַדִּיק וְטוֹב לוֹ. וְכָךְ הוּא מִי שֶׁהוּא צַדִּיק וּבַת זוּגוֹ צַדֶּקֶת. מִי שֶׁדְּמוּתוֹ רָעָה וְהוּא יָפֶה בְּמַעֲשָׂיו, זֶה צַדִּיק וְרַע לוֹ, וְכָךְ הוּא מִי שֶׁהוּא צַדִּיק וּבַת זוּגוֹ רָעָה. וּמִי שֶׁדְּמוּתוֹ רָעָה וּמַעֲשָׂיו רָעִים, זֶה רָשָׁע וְרַע לוֹ, וְכָךְ הוּא מִי שֶׁהוּא רַע וְאִשְׁתּוֹ רָעָה. כָּאן נוֹדָעִים שְׁלֹשָׁה גִּלְגּוּלִים: רָשָׁע וְטוֹב לוֹ - מִי שֶׁמַּעֲשָׂיו רָעִים וּדְמוּתוֹ יָפָה, וְאִשְׁתּוֹ צַדֶּקֶת יָפָה בְּמַעֲשֶׂיהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קלג.] לזמנין תשכח סוסיא דאתגאה ואפיל לרוכבו תחותיה, דא אתתא בישא, לזמנין תשכח אדם רכיב על סוסיא, לזמנין איש, לזמנין עבד, כגוונא דא תשכח לזמנין דאית גוף דאיהו סוס שפיר בכל תקונוי, ועביד עובדין בישין, בגין דאית ליה ההוא נפש דרכיב עליה, דאיהו אדם רע עבד או ממזר, ובגין דא אוקמוהו מארי מתניתין, לא המדרש עקר אלא המעשה (דף קלג ע״א) הוא העקר, ולזמנין תשכח סוסיא בישא דאיהו גופא, דאית ליה דיוקנא בישא, ומאן דרכיב עליה איהו טב, וסטי ליה למעבד עובדין טבין, ודא איהו מטה כלפי חסד, ומאן דאית ליה דיוקנא שפירא ועובדין טבין, דא צדיק וטוב לו. והכי איהו מאן דאיהו צדיק ובת זוגיה צדקת, מאן דאיהו דיוקניה בישא ואיהו שפיר בעובדוי, דא צדיק ורע לו, והכי איהו מאן דאיהו צדיק ובת זוגיה בישא, ומאן דאיהו דיוקנא בישא ועובדוי בישין, דא איהו רשע ורע לו, והכי איהו מאן דאיהו רע ואתתיה רעה, הכא אשתמודעין תלת גלגולין, רשע וטוב לו מאן דעובדוי בישין ודיוקניה שפירא, ואתתיה צדקת שפירתא בעובדהא.

התרגום: לפעמים תמצא סוס שמתגאה ומפיל את רוכבו תחתיו - זו אשה רעה, לפעמים תמצא אדם רוכב על הסוס, לפעמים איש, לפעמים עבד. כעין זה תמצא לפעמים שיש גוף שהוא סוס יפה בכל תקוניו, ועושה מעשים רעים, משום שיש לו אותה נפש הרוכבת עליו שהיא אדם רע, עבד או ממזר, ומשום כך בארו בעלי המשנה: לא המדרש עקר אלא המעשה הוא העקר. ולפעמים תמצא סוס רע שהוא הגוף, שיש לו דמות רעה, ומי שרוכב עליו טוב, ומטה אותו לעשות מעשים טובים, וזהו 'מטה כלפי חסד', ומי שיש לו דמות יפה ומעשים טובים, זה צדיק וטוב לו. וכך הוא מי שהוא צדיק ובת זוגו צדקת. מי שדמותו רעה והוא יפה במעשיו, זה צדיק ורע לו, וכך הוא מי שהוא צדיק ובת זוגו רעה. ומי שדמותו רעה ומעשיו רעים, זה רשע ורע לו, וכך הוא מי שהוא רע ואשתו רעה. כאן נודעים שלשה גלגולים: רשע וטוב לו - מי שמעשיו רעים ודמותו יפה, ואשתו צדקת יפה במעשיה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים