ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 87 (קלב ע"ב)

׳וראית את אחרי׳ - הסתכלות הקוים והגונים בשכינה בלבד

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 87 · דף קלב ע"ב

לשון הזוהר

[קלב:] כָּל שִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין וְעוֹבָדִין, אִינוּן אִתְחַזְיָין בִּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְּאִיהִי דְמוּת אָדָם, ° וַעֲלָהּ אִתְּמַר ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא), כֹּלָּא אִתְחֲזִי בָּהּ לְתַתָּאָה, וְלֵית בַּר נַשׁ יָכִיל לְמִנְדַּע וּלְאִסְתַּכָּלָא בְּשִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין וְגַוָּונִין דִּלְעִילָא אֶלָּא בָּהּ, ° וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳וְרָאִיתָ אֶת אֲחוֹרָי׳ (שמות לג, כג), אֲבָל לְעִילָא מִינָהּ ׳וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ׳ (שם), דְלֵית בִּרְיָה דִיְכִילָא לְאִסְתַּכָּלָא תַּמָּן, בִּתְקִיפוּ דְצִחְצוּחִים, וּנְהוֹרָא דְגַוָּונִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (דף קלב ע״ב) ׳כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי׳ (שם כ), וְכִי בְאַנְפּוֹי דְּמֹשֶׁה לָא הֲווֹ יָכְלִין לְאִסְתַּכְּלָא, כָּל שֶׁכֵּן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ כְלִיל כָּל שִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין וְגַוָּונִין, וּבֵיהּ נָהֲרִין כֻּלְּהוּ, וְאִיהוּ כְּלִיל בְּכֻלְּהוּ (כלל דכלהו). וּבְגִין דָּא אִתְקְרֵי ש, כְּלִיל תְּלַת עַנְפִין דְּאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, וְדָא אִיהוּ רָזָא ׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבוֹתַי׳ (בראשית מז, ל), וּבְגִין דָּא מַלְכוּת אִיהִי בַּ״ת יְחִידָה, שַׁבָּ״ת, דְּבָהּ אִתְגַּלְיָין כָּל גַּוָּונִין וְשִׁרְטוּטִין וְצִיּוּרִין לִבְנֵי נָשָׁא, וּבָהּ יָכְלִין לְמִנְדַּע כָּל מַה דִּלְעִילָא, וְלָא בַאֲתַר אָחֳרָא, דְּאִיהִי כְּגַוְונָא דְאַסְפַּקְלַרְיָאָה, דְאִשְׁתְּמוֹדָע בָּהּ פַּרְצוּפִין דְּאַנְפִּין.

תרגום

כָּל הַקַּוִּים וְהַצִּיּוּרִים וְהַמַּעֲשִׂים נִרְאִים בַּשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא דְּמוּת אָדָם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (הושע יב יא) 'וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה'; הַכֹּל נִרְאֶה בָּהּ לְמַטָּה, וְאֵין אָדָם יָכוֹל לָדַעַת וּלְהִסְתַּכֵּל בַּקַּוִּים וְהַצִּיּוּרִים וְהַגְּוָנִים שֶׁלְּמַעְלָה אֶלָּא בָּהּ, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר (שמות לג כג) 'וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי', אֲבָל לְמַעְלָה מִמֶּנָּה 'וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ' (שם), שֶׁאֵין בְּרִיָּה יְכוֹלָה לְהִסְתַּכֵּל שָׁם, בְּתֹקֶף הַצַּחְצוּחִים וְאוֹר הַגְּוָנִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שם כ) 'כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי'; וְכִי בִּפְנֵי מֹשֶׁה לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּכֵּל, כָּל שֶׁכֵּן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַקַּוִּים וְהַצִּיּוּרִים וְהַגְּוָנִים, וּבוֹ מְאִירִים כֻּלָּם, וְהוּא כָּלוּל בְּכֻלָּם. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא ש', כּוֹלֵל שְׁלֹשָׁה עֲנָפִים שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, וְזֶהוּ סוֹד '׳וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי׳' (בראשית מז ל), וּמִשּׁוּם כָּךְ מַלְכוּת הִיא בַּ״ת יְחִידָה, שַׁבָּ״ת, שֶׁבָּהּ מִתְגַּלִּים כָּל הַגְּוָנִים וְהַקַּוִּים וְהַצִּיּוּרִים לִבְנֵי אָדָם, וּבָהּ יְכוֹלִים לָדַעַת כָּל מַה שֶּׁלְּמַעְלָה, וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁהִיא כְּעֵין אַסְפַּקְלַרְיָה שֶׁבָּהּ נוֹדָעִים פַּרְצוּפֵי הַפָּנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קלב:] כל שרטוטין וציורין ועובדין, אינון אתחזיין בשכינתא תתאה, דאיהי דמות אדם, ° ועלה אתמר ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא), כלא אתחזי בה לתתאה, ולית בר נש יכיל למנדע ולאסתכלא בשרטוטין וציורין וגוונין דלעילא אלא בה, ° ובגינה אתמר ׳וראית את אחורי׳ (שמות לג, כג), אבל לעילא מינה ׳ופני לא יראו׳ (שם), דלית בריה דיכילא לאסתכלא תמן, בתקיפו דצחצוחים, ונהורא דגוונין, דעלייהו אתמר (דף קלב ע״ב) ׳כי לא יראני האדם וחי׳ (שם כ), וכי באנפוי דמשה לא הוו יכלין לאסתכלא, כל שכן בעמודא דאמצעיתא, דאיהו כליל כל שרטוטין וציורין וגוונין, וביה נהרין כלהו, ואיהו כליל בכלהו (כלל דכלהו). ובגין דא אתקרי ש, כליל תלת ענפין דאינון תלת אבהן, ודא איהו רזא ׳ושכבתי עם אבותי׳ (בראשית מז, ל), ובגין דא מלכות איהי ב״ת יחידה, שב״ת, דבה אתגליין כל גוונין ושרטוטין וציורין לבני נשא, ובה יכלין למנדע כל מה דלעילא, ולא באתר אחרא, דאיהי כגוונא דאספקלריאה, דאשתמודע בה פרצופין דאנפין.

התרגום: כל הקוים והציורים והמעשים נראים בשכינה התחתונה, שהיא דמות אדם, ועליה נאמר (הושע יב יא) 'וביד הנביאים אדמה'; הכל נראה בה למטה, ואין אדם יכול לדעת ולהסתכל בקוים והציורים והגונים שלמעלה אלא בה, ובגללה נאמר (שמות לג כג) 'וראית את אחרי', אבל למעלה ממנה 'ופני לא יראו' (שם), שאין בריה יכולה להסתכל שם, בתקף הצחצוחים ואור הגונים, שעליהם נאמר (שם כ) 'כי לא יראני האדם וחי'; וכי בפני משה לא היו יכולים להסתכל, כל שכן בעמודא דאמצעיתא, שהוא כולל כל הקוים והציורים והגונים, ובו מאירים כלם, והוא כלול בכלם. ומשום כך נקרא ש', כולל שלשה ענפים שהם שלשת האבות, וזהו סוד '׳ושכבתי עם אבתי׳' (בראשית מז ל), ומשום כך מלכות היא ב״ת יחידה, שב״ת, שבה מתגלים כל הגונים והקוים והציורים לבני אדם, ובה יכולים לדעת כל מה שלמעלה, ולא במקום אחר, שהיא כעין אספקלריה שבה נודעים פרצופי הפנים.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: א"ל מאן אדם כו'. דסובר על בי"ע ממש, והוקשה לו דאם כן האיך קאמר דרכיב בחיוון והא חיוון הן בכרסייא, והשיב לו דאדם דבי"ע בכח"ב, וחיוון אינון ג"כ כמשמעו, אלא חג"ת מסטרין נה"י כמו שמפרש והולך, ובריאה היא עצם הדבר, לכן כתיב בורא…

לכל המפרשים על פיסקה זו