מלאכי האיברים והנקדות - מיכא"ל מים גבריא"ל אש אוריא"ל רוח רפא"ל עפר
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 75 · דף קל ע"ב
לשון הזוהר
וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין בִּשְׁמִיעָה כְּגוֹן קְרִיאַת שְׁמַע, אוֹ פִקּוּדִין אָחֳרָנִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן אִם הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא, וְכֵן תְקִיעַת שׁוֹפָר, סוֹף סוֹף בְּאִלֵּין אֵבָרִין תַּלְיָין כָּל פִּקּוּדִין, ° אֶלָּא פִּקּוּדָא דְיִרְאָה וְאַהֲבָה אֵלּוּ תַלְיָין בְּמוֹחָא וְלִבָּא, וְכָל פִּקּוּדִין דַּעֲשִׂיָּה כְּגוֹן סוּכָּה וְלוּלָב תַּלְיָין בִּידַיִן, וּבְאִלֵּין תִּקּוּנִין (ס״א פקודין) צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא כָּל מַלְאָכַיָּא דְאִתְקְרִיאוּ עִינֵי יהו״ה אָזְנֵי יהו״ה, וְאִינוּן דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳ (תהלים קד, ד) ° (׳משרתיו אש לוהט׳), דְּתַלְיָין בְּחוֹטָמָא, וּמַלְאָכִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל׳ (קהלת י, כ) דְּתַלְיָין בְּקָלָא, וּבַעַל ׳כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר׳ (שם) דְּתַלְיָין בְּדִבּוּרָא, וּמַלְאָכִים דְּתַלְיָין בַּעֲשִׂיָּה, כְּגוֹן וִידֵי אָדָם (יחזקאל א, ד), וּמַלְאָכִין דְּאִתְקְרִיאוּ אוֹתוֹת, דְּתַלְיָין בְּצַדִּיק דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וּמֵאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ׳ (ירמיה י, ב), וּמַלְאָכִין דְּתַלְיָין בְּרַגְלִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳ (יחזקאל א, יד), ° וְנִעְנוּעָא דְכֻלְּהוּ יהו״ה, ° וְצָרִיךְ לְמִנְדַּע נְקוּדָה דִילֵיהּ, בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר נְקוּדָה דְאִתְחַיַּיב לְמַלְאָכָא דְאִיהוּ (אור) מַיִם, וּלְמַלְאָכָא דְאִיהוּ אֵשׁ, וּלְמַלְאָכָא דְאִיהוּ רוּחַ, ° דְּכָל נְקוּדִין אִינוּן אֶשָּׁא וְרוּחָא וּמַיָּא, מַלְכוּת עָפָר מָאנָא דְכֻלְּהוּ עִלָּאִין דְּתַלְיָין מִסְּפִירָן, ° וּלְתַתָּא הָכִי אִית מַלְאָכִין דְּתַלְיָין מִכִּסֵּא וּמַלְאָךְ וְאוֹפָן, דְּמִתַּמָּן נְשָׁמָה וְרוּחָא וְנַפְשָׁא, גּוּפָא מָאנָא דְכֻלְּהוּ, מִיכָאֵ״ל אִיהוּ מַיָּא, וְאִיהוּ מְמוּנֶה עַל יַמָּא, וּבְגִין דָּא כַּד אַעֲבַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בְּיַמָּא, בֵּיהּ שַׁבַּח לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו, יא) מִ י כָ מוֹךָ בָּאֵ לִים יהו״ה, גַּבְרִיאֵ״ל מְמוּנֶה עַל אֶשָּׁא, אוּרִיאֵ״ל עַל רוּחָא, רְפָאֵ״ל עַל עַפְרָא, מֵאִלֵּין תַּלְיָין כַּמָּה רִבֵּי רִבְוָון דְּמַלְאָכַיָּא דְתַלְיָין מִנַּיְיהוּ.
תרגום
וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בַּשְּׁמִיעָה, כְּגוֹן קְרִיאַת שְׁמַע, אוֹ מִצְווֹת אֲחֵרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן 'אִם הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ יָצָא', וְכֵן תְּקִיעַת שׁוֹפָר. סוֹף סוֹף בְּאֵבָרִים אֵלֶּה תְּלוּיוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, אֶלָּא שֶׁמִּצְוַת יִרְאָה וְאַהֲבָה אֵלּוּ תְּלוּיוֹת בַּמֹּחַ וּבַלֵּב, וְכָל מִצְווֹת הָעֲשִׂיָּה כְּגוֹן סֻכָּה וְלוּלָב תְּלוּיוֹת בַּיָּדַיִם. וּבְתִקּוּנִים (נ"א מִצְווֹת) אֵלֶּה צָרִיךְ הָאָדָם לְהַכִּיר אֶת כָּל הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים 'עֵינֵי יהו״ה' 'אָזְנֵי יהו״ה', וְאוֹתָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים קד ד) 'עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת' (׳מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט׳) הַתְּלוּיִים בָּאַף, וּמַלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (קהלת י כ) 'כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל' הַתְּלוּיִים בַּקּוֹל, וּבַעַל 'כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר' (שם) הַתָּלוּי בַּדִּבּוּר, וּמַלְאָכִים הַתְּלוּיִים בָּעֲשִׂיָּה, כְּגוֹן 'וִידֵי אָדָם' (יחזקאל א ד), וּמַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים 'אוֹתוֹת' הַתְּלוּיִים בַּצַּדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ירמיה י ב) 'וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ'; וּמַלְאָכִים הַתְּלוּיִים בָּרַגְלַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל א יד) 'וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב'; וְהַתְּנוּעָה שֶׁל כֻּלָּם - יהו״ה. וְצָרִיךְ לָדַעַת אֶת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ, שֶׁבְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר יֵשׁ נְקֻדָּה הַמְחֻיֶּבֶת לַמַּלְאָךְ שֶׁהוּא מַיִם, וְלַמַּלְאָךְ שֶׁהוּא אֵשׁ, וְלַמַּלְאָךְ שֶׁהוּא רוּחַ, שֶׁכָּל הַנְּקֻדּוֹת הֵן אֵשׁ וְרוּחַ וּמַיִם, וּמַלְכוּת עָפָר - כְּלִי לְכֻלָּם, הָעֶלְיוֹנִים הַתְּלוּיִים מִן הַסְּפִירוֹת, וּלְמַטָּה כָּךְ יֵשׁ מַלְאָכִים הַתְּלוּיִים מִכִּסֵּא וּמַלְאָךְ וְאוֹפָן, שֶׁמִּשָּׁם נְשָׁמָה וְרוּחַ וְנֶפֶשׁ, וְהַגּוּף כְּלִי לְכֻלָּם. מִיכָאֵ״ל הוּא מַיִם, וְהוּא מְמֻנֶּה עַל הַיָּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ כְּשֶׁהֶעֱבִיר מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּיָּם, בּוֹ שִׁבֵּחַ לְהקב"ה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות טו יא) 'מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים יהו''ה', גַּבְרִיאֵ״ל מְמֻנֶּה עַל הָאֵשׁ, אוּרִיאֵ״ל עַל הָרוּחַ, רְפָאֵ״ל עַל הֶעָפָר, וּמֵאֵלֶּה תְּלוּיִים כַּמָּה רִבֵּי רְבָבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים הַתְּלוּיִים מֵהֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואית פקודין דתליין בשמיעה כגון קריאת שמע, או פקודין אחרנין, דאתמר בהון אם השמיע לאזנו יצא, וכן תקיעת שופר, סוף סוף באלין אברין תליין כל פקודין, ° אלא פקודא דיראה ואהבה אלו תליין במוחא ולבא, וכל פקודין דעשיה כגון סוכה ולולב תליין בידין, ובאלין תקונין (ס״א פקודין) צריך בר נש לאשתמודעא כל מלאכיא דאתקריאו עיני יהו״ה אזני יהו״ה, ואינון דאתמר בהון ׳עושה מלאכיו רוחות׳ (תהלים קד, ד) ° (׳משרתיו אש לוהט׳), דתליין בחוטמא, ומלאכין דאתמר בהון ׳כי עוף השמים יוליך את הקול׳ (קהלת י, כ) דתליין בקלא, ובעל ׳כנפים יגיד דבר׳ (שם) דתליין בדבורא, ומלאכים דתליין בעשיה, כגון וידי אדם (יחזקאל א, ד), ומלאכין דאתקריאו אותות, דתליין בצדיק דאתמר בהון ׳ומאותות השמים אל תחתו׳ (ירמיה י, ב), ומלאכין דתליין ברגלין, דאתמר בהון ׳והחיות רצוא ושוב׳ (יחזקאל א, יד), ° ונענועא דכלהו יהו״ה, ° וצריך למנדע נקודה דיליה, בכל אבר ואבר נקודה דאתחייב למלאכא דאיהו (אור) מים, ולמלאכא דאיהו אש, ולמלאכא דאיהו רוח, ° דכל נקודין אינון אשא ורוחא ומיא, מלכות עפר מאנא דכלהו עלאין דתליין מספירן, ° ולתתא הכי אית מלאכין דתליין מכסא ומלאך ואופן, דמתמן נשמה ורוחא ונפשא, גופא מאנא דכלהו, מיכא״ל איהו מיא, ואיהו ממונה על ימא, ובגין דא כד אעבר משה לישראל בימא, ביה שבח לקודשא בריך הוא, ° הדא הוא דכתיב (שמות טו, יא) מ י כ מוך בא לים יהו״ה, גבריא״ל ממונה על אשא, אוריא״ל על רוחא, רפא״ל על עפרא, מאלין תליין כמה רבי רבוון דמלאכיא דתליין מנייהו.
התרגום: ויש מצוות התלויות בשמיעה, כגון קריאת שמע, או מצוות אחרות שנאמר בהן 'אם השמיע לאזנו יצא', וכן תקיעת שופר. סוף סוף באברים אלה תלויות כל המצוות, אלא שמצות יראה ואהבה אלו תלויות במח ובלב, וכל מצוות העשיה כגון סכה ולולב תלויות בידים. ובתקונים (נ"א מצוות) אלה צריך האדם להכיר את כל המלאכים הנקראים 'עיני יהו״ה' 'אזני יהו״ה', ואותם שנאמר בהם (תהלים קד ד) 'עשה מלאכיו רוחות' (׳משרתיו אש להט׳) התלויים באף, ומלאכים שנאמר בהם (קהלת י כ) 'כי עוף השמים יוליך את הקול' התלויים בקול, ובעל 'כנפים יגיד דבר' (שם) התלוי בדבור, ומלאכים התלויים בעשיה, כגון 'וידי אדם' (יחזקאל א ד), ומלאכים הנקראים 'אותות' התלויים בצדיק, שנאמר בהם (ירמיה י ב) 'ומאתות השמים אל תחתו'; ומלאכים התלויים ברגלים, שנאמר בהם (יחזקאל א יד) 'והחיות רצוא ושוב'; והתנועה של כלם - יהו״ה. וצריך לדעת את הנקדה שלו, שבכל אבר ואבר יש נקדה המחיבת למלאך שהוא מים, ולמלאך שהוא אש, ולמלאך שהוא רוח, שכל הנקדות הן אש ורוח ומים, ומלכות עפר - כלי לכלם, העליונים התלויים מן הספירות, ולמטה כך יש מלאכים התלויים מכסא ומלאך ואופן, שמשם נשמה ורוח ונפש, והגוף כלי לכלם. מיכא״ל הוא מים, והוא ממנה על הים, ומשום כך כשהעביר משה את ישראל בים, בו שבח להקב"ה, זהו שכתוב (שמות טו יא) 'מי כמכה באלים יהו'ה', גבריא״ל ממנה על האש, אוריא״ל על הרוח, רפא״ל על העפר, ומאלה תלויים כמה רבי רבבות של מלאכים התלויים מהם.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אלא כל פקודא דיראה ואהבה כו'. רוצה לומר אלו אינן תלויין באברים אלא באברים פנימים דהן הנסתרות ועיין ברעיא מהימנא פ' נשא קכ"ב ב' :