מצו"ה צרוף יהו"ה בא"ת ב"ש - ואין קריאה אלא באיבר הממנה
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 72 · דף קל ע"א
לשון הזוהר
° מִצְוָה דְכָל פִּקּוּדָא, בֵיהּ שַׁרְיָא יהו״ה, הוּא אִשְׁתַּכַּח בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, הוּא אִשְׁתַּכַּח בְּאַרְבַּע גַּוָּונִין דְּשַׂעֲרָא וּבְאַרְבַּע גַּוָּונִין דְּעִינָא, וּבְאַרְבַּע אִדְרִין דְּאוּדְנָא, וּבְאַרְבַּע גַּוְּונֵי דְאַנְפִּין, וּבְקָלָא וּבְדִבּוּרָא וּבִקְרִיאָה וַאֲמִירָה, וּבְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּגוּפָא אִיהוּ יהו״ה, מְמַנָּא עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, דְבֵיהּ מִצְוָה בְּאַ״תְּ בַּ״שׁ, מ״צ י״ה, פ״ץ ו״ה, הָא מִצְוָה יהו״ה, מצפץ, יהו״ה בְּאַ״תְּ בַּ״שׁ מצפ״ץ. וּבְרִי, כָּל אֵבָרִין אִתְקְרִיאוּ כִּנּוּיִין לִשְׁמָא דְיהו״ה, וְכָל מַלְאָכִין דְּתַלְיָין מֵהַהוּא אֵבֶר כֻּלְּהוּ סָלְקִין וְנָחֲתִין בִּשְׁלִיחוּתֵיהּ, וְכָל מָאן דְּקָרָא לְמַלְאָכִין וּלְכִנּוּיִין וְלָא בְהַהוּא אֵבֶר דִּמְמַנָּא עֲלֵיהּ, לֵית סָלִיק פְּעוּלָה בִידוֹי.
תרגום
מִצְוָה שֶׁבְּכָל פִּקּוּדָא [ צִוּוּי ], בָּהּ שׁוֹרֶה יהו״ה, הוּא נִמְצָא בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, הוּא נִמְצָא בְּאַרְבָּעָה גְּוָנִים שֶׁל שֵׂעָר וּבְאַרְבָּעָה גְּוָנִים שֶׁל עַיִן, וּבְאַרְבַּע אִדְרִין (חֲלָקִים) שֶׁל הָאֹזֶן, וּבְאַרְבָּעָה גְּוָנִים שֶׁל פָּנִים, וּבְקוֹל וּבְדִבּוּר וּבִקְרִיאָה וַאֲמִירָה, וּבְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר שֶׁל הַגּוּף הוּא יהו״ה, הַמְמֻנֶּה עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, שֶׁבָּהּ 'מִצְוָה' בְּאַ״תְּ בַּ״שׁ הוּא מ״צ י״ה פ״ץ ו״ה, הֲרֵי 'מִצְוָה' 'יהו״ה' - מצפץ, יהו״ה בְּאַ״תְּ בַּ״שׁ מצפ״ץ. וּבְנִי, כָּל הָאֵבָרִים נִקְרְאוּ כִּנּוּיִים לְשֵׁם יהו״ה, וְכָל הַמַּלְאָכִים הַתְּלוּיִים מֵאוֹתוֹ הָאֵבֶר כֻּלָּם עוֹלִים וְיוֹרְדִים בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְכָל מִי שֶׁקּוֹרֵא לַמַּלְאָכִים וְלַכִּנּוּיִים וְלֹא בְּאוֹתוֹ הָאֵבֶר שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלָיו, אֵין עוֹלָה פְּעֻלָּה בְּיָדוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° מצוה דכל פקודא, ביה שריא יהו״ה, הוא אשתכח בכל אבר ואבר, הוא אשתכח בארבע גוונין דשערא ובארבע גוונין דעינא, ובארבע אדרין דאודנא, ובארבע גווני דאנפין, ובקלא ובדבורא ובקריאה ואמירה, ובכל אבר ואבר דגופא איהו יהו״ה, ממנא על כל מצוה ומצוה, דביה מצוה בא״ת ב״ש, מ״צ י״ה, פ״ץ ו״ה, הא מצוה יהו״ה, מצפץ, יהו״ה בא״ת ב״ש מצפ״ץ. וברי, כל אברין אתקריאו כנויין לשמא דיהו״ה, וכל מלאכין דתליין מההוא אבר כלהו סלקין ונחתין בשליחותיה, וכל מאן דקרא למלאכין ולכנויין ולא בההוא אבר דממנא עליה, לית סליק פעולה בידוי.
התרגום: מצוה שבכל פקודא [ צווי ], בה שורה יהו״ה, הוא נמצא בכל אבר ואבר, הוא נמצא בארבעה גונים של שער ובארבעה גונים של עין, ובארבע אדרין (חלקים) של האזן, ובארבעה גונים של פנים, ובקול ובדבור ובקריאה ואמירה, ובכל אבר ואבר של הגוף הוא יהו״ה, הממנה על כל מצוה ומצוה, שבה 'מצוה' בא״ת ב״ש הוא מ״צ י״ה פ״ץ ו״ה, הרי 'מצוה' 'יהו״ה' - מצפץ, יהו״ה בא״ת ב״ש מצפ״ץ. ובני, כל האברים נקראו כנויים לשם יהו״ה, וכל המלאכים התלויים מאותו האבר כלם עולים ויורדים בשליחותו, וכל מי שקורא למלאכים ולכנויים ולא באותו האבר שהוא ממנה עליו, אין עולה פעלה בידו.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מצוה דכל פקודא ביה שריא הוי"ה. כנ"ל דבכל פקודא שריא שם הוי"ה, ומפרש והולך הוא אשתכח בכל אבר ואבר הוא אשתכח כו' בד' גוונין בכל אחד ואחד כמו שמפרש והולך, וחוזר ומפרש בכלל, דבכל פקודא דכל אבר ביה הוי"ה, דמצוה אותיות הוי"ה כמו…
אור יקר: וכל מאן דקרא היינו סוד והגית בו יומם כ״ה דק״ש שחרית, ולילה כ״ה דק״ש ערבית, דהיינו סוד כ״ה תינוקות מקרא, וכ״ה האי