ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 71 (קל ע"א)

התורה גוף שהמצוות תלויות בו - והנשמה סולם למלאכי אלהים

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 71 · דף קל ע"א

לשון הזוהר

אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא לְעִילָא הָא אוּקְמוּהָ דְּלֵית גּוּף וְלֵית גְּוִיָּה, אָמַר לֵיהּ בְּרִי, לְעָלְמָא דְאָתֵי אִתְּמַר דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, אֲבָל לְתַתָּא אִית גּוּפָא בְעָלְמָא דֵין דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְגוּפָא אִיהִי אוֹרַיְיתָא, דְמִינָהּ תַּלְיָין כָּל פִּקּוּדִין, וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין מֵאוֹת בְּרִית, וְכַמָּה מַלְאָכִין מְמַנָּן עֲלַיְיהוּ דְאִתְקְרִיאוּ מָארֵי דְאוֹתוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (בראשית א, יד) וְהָיוּ לְאוֹתוֹת, ° וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר לְמֹשֶׁה ׳וְזֶה לְּךָ הָאוֹת׳ (שמות ג, יב), וְהַאי אִיהוּ אוֹת דְּכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם מְמַנָּן עֲלֵיהּ, וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין בְּרַגְלִין, וְכַמָּה מַלְאָכִין מְמַנָּן עֲלַיְיהוּ, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב׳ (יחזקאל א, יד), וְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה׳ (שם ז), וְהָכִי תַלְיָין כֻּלְּהוּ מִגּוּפָא, בְּשַׂעֲרָא דְתַלְיָא מֵרֵישָׁא, ° וְכָל נִימָא וְנִימָא אַחֲזֵי דְאִיהוּ מַלְאָךְ דְּתַלְיָא מֵרֵישָׁא. וְכָל מָאן דְּפָשַׁע בְּפִקּוּדָא, כְּאִלּוּ פָשַׁע בְּדִיּוֹקְנָא דְּמַלְכָּא, זַכָּאָה נִשְׁמָתָא דְאִיהִי בְּדִיּוֹקְנָא דְמָארֵיהּ, דִּמְקַיֵּים פִּקּוּדִין אִלֵּין, דְּמִינָהּ תַּלְיָין כָּל מַלְאָכִין אִלֵּין דְּאִתְקְרִיאוּ עִינֵי יהו״ה אָזְנֵי יהו״ה, וְכָל תִּקּוּנִין וַחֲיָילִין וּמַשִּׁרְיָין דְּגוּפָא דִלְעִילָא, וְכַד סָלְקַת נִשְׁמָתָא כָּל אִלֵּין חֲיָילִין סָלְקִין עִמָּהּ, וְכַד נָחֲתָא כָּל אִלֵּין חֲיָילִין נָחֲתִין עִמָּהּ, אִיהִי סֻלָּם, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם (בראשית כח, יב) סָלְקִין וְנָחֲתִין בָּהּ, ° בָּהּ מַמָּשׁ, וְכַד סָלְקָא, קָלָא נָחִית בְּרוּמֵי רְקִיעִין לְכָל חֲיָילִין וּמַשִּׁרְיָין, הָבוּ יְקָרָא ° לְדִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא.

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וַהֲרֵי לְמַעְלָה בֵּאֲרוּ שֶׁאֵין גּוּף וְאֵין גְּוִיָּה! אָמַר לוֹ: בְּנִי, לְעוֹלָם הַבָּא נֶאֱמַר שֶׁהִיא אִמָּא עִלָּאָה, אֲבָל לְמַטָּה יֵשׁ גּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהִיא שְׁכִינָה תַּתָּאָה, וְהַגּוּף הִיא הַתּוֹרָה שֶׁמִּמֶּנָּה תְּלוּיוֹת כָּל הַמִּצְווֹת. וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בְּאוֹת בְּרִית, וְכַמָּה מַלְאָכִים מְמֻנִּים עֲלֵיהֶן הַנִּקְרָאִים 'בַּעֲלֵי אוֹתוֹת', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (בראשית א יד) 'וְהָיוּ לְאֹתֹת', וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה (שמות ג יב) 'וְזֶה לְּךָ הָאוֹת', וְזֶה הוּא אוֹת שֶׁכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם מְמֻנֶּה עָלָיו, וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּרַגְלַיִם, וְכַמָּה מַלְאָכִים מְמֻנִּים עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל א יד) 'וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב', וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שם ז) '׳וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה׳', וְכָךְ הֵם כֻּלָּם תְּלוּיִים מִן הַגּוּף, כְּמוֹ הַשֵּׂעָר הַתָּלוּי מֵהָרֹאשׁ, וְכָל שְׂעָרָה וּשְׂעָרָה מַרְאָה שֶׁהִיא מַלְאָךְ הַתָּלוּי מֵהָרֹאשׁ. וְכָל מִי שֶׁפּוֹשֵׁעַ בְּמִצְוָה, כְּאִלּוּ פָּשַׁע בִּדְמוּת הַמֶּלֶךְ. אַשְׁרֵי הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא בִּדְמוּת אֲדוֹנָהּ, הַמְקַיֶּמֶת מִצְווֹת אֵלֶּה שֶׁמֵּהֶן תְּלוּיִים כָּל אוֹתָם הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים 'עֵינֵי יהו״ה' 'אָזְנֵי יהו״ה', וְכָל הַתִּקּוּנִים וְהַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת שֶׁל הַגּוּף שֶׁלְּמַעְלָה, וּכְשֶׁעוֹלָה הַנְּשָׁמָה, כָּל אוֹתָם הַחֲיָלוֹת עוֹלִים עִמָּהּ, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת, כָּל אוֹתָם הַחֲיָלוֹת יוֹרְדִים עִמָּהּ - הִיא סֻלָּם, 'וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אלהי״ם' עוֹלִים וְיוֹרְדִים בָּהּ (בראשית כח יב), בָּהּ מַמָּשׁ, וּכְשֶׁעוֹלָה, קוֹל יוֹרֵד בְּרוּמֵי הָרְקִיעִים לְכָל הַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת: תְּנוּ כָּבוֹד לִדְמוּת הַמֶּלֶךְ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה רבי אלעזר, אבא, והא לעילא הא אוקמוה דלית גוף ולית גויה, אמר ליה ברי, לעלמא דאתי אתמר דאיהי אימא עלאה, אבל לתתא אית גופא בעלמא דין דאיהי שכינתא תתאה, וגופא איהי אורייתא, דמינה תליין כל פקודין, ואית פקודין דתליין מאות ברית, וכמה מלאכין ממנן עלייהו דאתקריאו מארי דאותות, דאתמר בהון (בראשית א, יד) והיו לאותות, ° ועלייהו אתמר למשה ׳וזה לך האות׳ (שמות ג, יב), והאי איהו אות דכל צבא השמים ממנן עליה, ואית פקודין דתליין ברגלין, וכמה מלאכין ממנן עלייהו, דאתמר בהון ׳והחיות רצוא ושוב׳ (יחזקאל א, יד), ואתמר בהון ׳ורגליהם רגל ישרה׳ (שם ז), והכי תליין כלהו מגופא, בשערא דתליא מרישא, ° וכל נימא ונימא אחזי דאיהו מלאך דתליא מרישא. וכל מאן דפשע בפקודא, כאלו פשע בדיוקנא דמלכא, זכאה נשמתא דאיהי בדיוקנא דמאריה, דמקיים פקודין אלין, דמינה תליין כל מלאכין אלין דאתקריאו עיני יהו״ה אזני יהו״ה, וכל תקונין וחיילין ומשריין דגופא דלעילא, וכד סלקת נשמתא כל אלין חיילין סלקין עמה, וכד נחתא כל אלין חיילין נחתין עמה, איהי סלם, והנה מלאכי אלהי״ם (בראשית כח, יב) סלקין ונחתין בה, ° בה ממש, וכד סלקא, קלא נחית ברומי רקיעין לכל חיילין ומשריין, הבו יקרא ° לדיוקנא דמלכא.

התרגום: אמר לו רבי אלעזר: אבא, והרי למעלה בארו שאין גוף ואין גויה! אמר לו: בני, לעולם הבא נאמר שהיא אמא עלאה, אבל למטה יש גוף בעולם הזה שהיא שכינה תתאה, והגוף היא התורה שממנה תלויות כל המצוות. ויש מצוות התלויות באות ברית, וכמה מלאכים ממנים עליהן הנקראים 'בעלי אותות', שנאמר בהם (בראשית א יד) 'והיו לאתת', ועליהם נאמר למשה (שמות ג יב) 'וזה לך האות', וזה הוא אות שכל צבא השמים ממנה עליו, ויש מצוות התלויות ברגלים, וכמה מלאכים ממנים עליהן, שנאמר בהם (יחזקאל א יד) 'והחיות רצוא ושוב', ונאמר בהם (שם ז) '׳ורגליהם רגל ישרה׳', וכך הם כלם תלויים מן הגוף, כמו השער התלוי מהראש, וכל שערה ושערה מראה שהיא מלאך התלוי מהראש. וכל מי שפושע במצוה, כאלו פשע בדמות המלך. אשרי הנשמה שהיא בדמות אדונה, המקימת מצוות אלה שמהן תלויים כל אותם המלאכים הנקראים 'עיני יהו״ה' 'אזני יהו״ה', וכל התקונים והחילות והמחנות של הגוף שלמעלה, וכשעולה הנשמה, כל אותם החילות עולים עמה, וכשיורדת, כל אותם החילות יורדים עמה - היא סלם, 'והנה מלאכי אלהי״ם' עולים ויורדים בה (בראשית כח יב), בה ממש, וכשעולה, קול יורד ברומי הרקיעים לכל החילות והמחנות: תנו כבוד לדמות המלך.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ועלייהו אתמר למשה כו'. דאיהו נקרא זה, דביה תליא י"ב מזלות כמו שאומר לעיל ל"ב א' דמסטרא דהאי אות אמר למשה וזה לך האות, ואיהו כליל תרי עשר מזלות כו' מתמן הוו ירתין תרין עשר שבטים נשמתין דלהון, וזה שאומר והאי איהו אות דכל צבא כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו