מנוחת שומר השבת מכל גלגוליו - והמצוות תלויות באיברי דמות המלך
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 70 · דף קל ע"א
לשון הזוהר
[קל.] וְכָל מָאן דְּנָטִיר שַׁבָּת וְאוֹקִיר לֵיהּ וּמְעַנֵּג לֵיהּ בְּגִין יְקָרָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכִי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ אֲתַר לְעִילָא בִנְיָיחָא דְלָא טָרַח בֵּיהּ, וְנָח תַּמָּן מִכָּל טִרְחָא דְהַאי עָלְמָא דְטָרַח בְּכַמָּה גִלְגּוּלִין וְעוֹבָדִין, בְּרִי תָּא חֲזִי, כָּל פִּקּוּדִין אִלֵּין תַּלְיָין בְּדִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא, וְאִית פִּקּוּדִין דְּאִינוּן עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וְתַלְיָין מִדִּיּוֹקְנָא דְהַהוּא נַעַר דִּלְעִילָא, וְצָרִיךְ לְפָרְשָׁא כָּל פִּקּוּדִין (דף קל ע״א) דְּאִינוּן בְּדִיּוֹקְנָא דְמַלְכָּא. אִית (אלין) דְּתַלְיָין מֵרֵישָׁא, וְאִית (ואלין) דְּתַלְיָין בְּעַיְינִין, וְכַמָּה מַלְאָכִין וּמַשִּׁרְיָין עִלָּאִין ° דְּאִינוּן עִינֵי יהו״ה מְמַנָּן עֲלַיְיהוּ, וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין מִן אוּדְנִין, וְכַמָּה מַלְאָכִין דְּאִתְקְרִיאוּ אָזְנֵי יהו״ה מְמַנָּן עֲלַיְיהוּ, וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין מֵאַנְפִּין, וְכַמָּה מַלְאָכִין דְּאִתְקְרִיאוּ פְּנֵי יהו״ה מְמַנָּן עֲלַיְיהוּ, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְאַרְבָּעָה פָנִים׳ (יחזקאל א, ו) לְאֶחָד, וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין מֵחוֹטָמָא, וְכַמָּה מַלְאָכִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳ (תהלים קד, ד) מְמַנָּן עֲלַיְיהוּ, וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין מִפִּימָא, וְכַמָּה מַלְאָכִים דִּמְמַנָּן עַל קָלִין דְּאוֹרַיְיתָא וְעַל דִּבּוּרִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר׳ (קהלת י, כ), וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין מִידוֹי דְּמַלְכָּא, וְכַמָּה מַלְאָכִין מְמַנָּן עֲלַיְיהוּ דְאִתְקְרִיאוּ יְדַיִן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם׳ (יחזקאל א, ח), וְאִית פִּקּוּדִין דְּתַלְיָין מִגּוּפָא ° כְּעִנְּבִין דְּאַתְכָּלָא.
תרגום
וְכָל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת הַשַּׁבָּת וּמְכַבְּדָהּ וּמְעַנְּגָהּ בִּגְלַל כְּבוֹד הקב"ה, כָּךְ הקב"ה נוֹתֵן לוֹ מָקוֹם לְמַעְלָה בִּמְנוּחָה שֶׁאֵינוֹ טוֹרֵחַ בּוֹ, וְנָח שָׁם מִכָּל טֹרַח הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁטָּרַח בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים וּמַעֲשִׂים. בְּנִי, בֹּא רְאֵה: כָּל הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה תְּלוּיוֹת בִּדְמוּת הַמֶּלֶךְ, וְיֵשׁ מִצְווֹת שֶׁהֵן עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וּתְלוּיוֹת מִדְּמוּת אוֹתוֹ הַנַּעַר שֶׁלְּמַעְלָה, וְצָרִיךְ לְפָרֵשׁ כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהֵן בִּדְמוּת הַמֶּלֶךְ. יֵשׁ הַתְּלוּיוֹת בָּרֹאשׁ, וְיֵשׁ הַתְּלוּיוֹת בָּעֵינַיִם, וְכַמָּה מַלְאָכִים וּמַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם 'עֵינֵי יהו״ה' מְמֻנִּים עֲלֵיהֶן, וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָזְנַיִם, וְכַמָּה מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים 'אָזְנֵי יהו״ה' מְמֻנִּים עֲלֵיהֶן, וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפָּנִים, וְכַמָּה מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים 'פְּנֵי יהו״ה' מְמֻנִּים עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (יחזקאל א ו) 'וְאַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָד', וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאַף, וְכַמָּה מַלְאָכִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים קד ד) 'עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת' מְמֻנִּים עֲלֵיהֶן, וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בַּפֶּה, וְכַמָּה מַלְאָכִים הַמְּמֻנִּים עַל קוֹלוֹת הַתּוֹרָה וְעַל הַדִּבּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (קהלת י כ) 'כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגִּיד דָּבָר'; וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בִּידֵי הַמֶּלֶךְ, וְכַמָּה מַלְאָכִים מְמֻנִּים עֲלֵיהֶן הַנִּקְרָאִים 'יָדַיִם', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א ח) 'וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם'; וְיֵשׁ מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בַּגּוּף, כְּעִנְּבֵי הָאֶשְׁכּוֹל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קל.] וכל מאן דנטיר שבת ואוקיר ליה ומענג ליה בגין יקרא דקודשא בריך הוא, הכי קודשא בריך הוא יהיב ליה אתר לעילא בנייחא דלא טרח ביה, ונח תמן מכל טרחא דהאי עלמא דטרח בכמה גלגולין ועובדין, ברי תא חזי, כל פקודין אלין תליין בדיוקנא דמלכא, ואית פקודין דאינון על מנת לקבל פרס, ותליין מדיוקנא דההוא נער דלעילא, וצריך לפרשא כל פקודין (דף קל ע״א) דאינון בדיוקנא דמלכא. אית (אלין) דתליין מרישא, ואית (ואלין) דתליין בעיינין, וכמה מלאכין ומשריין עלאין ° דאינון עיני יהו״ה ממנן עלייהו, ואית פקודין דתליין מן אודנין, וכמה מלאכין דאתקריאו אזני יהו״ה ממנן עלייהו, ואית פקודין דתליין מאנפין, וכמה מלאכין דאתקריאו פני יהו״ה ממנן עלייהו, דאתמר בהון ׳וארבעה פנים׳ (יחזקאל א, ו) לאחד, ואית פקודין דתליין מחוטמא, וכמה מלאכין דאתמר בהון ׳עושה מלאכיו רוחות׳ (תהלים קד, ד) ממנן עלייהו, ואית פקודין דתליין מפימא, וכמה מלאכים דממנן על קלין דאורייתא ועל דבורין, דאתמר בהון ׳כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר׳ (קהלת י, כ), ואית פקודין דתליין מידוי דמלכא, וכמה מלאכין ממנן עלייהו דאתקריאו ידין, הדא הוא דכתיב ׳וידי אדם מתחת כנפיהם׳ (יחזקאל א, ח), ואית פקודין דתליין מגופא ° כענבין דאתכלא.
התרגום: וכל מי ששומר את השבת ומכבדה ומענגה בגלל כבוד הקב"ה, כך הקב"ה נותן לו מקום למעלה במנוחה שאינו טורח בו, ונח שם מכל טרח העולם הזה שטרח בכמה גלגולים ומעשים. בני, בא ראה: כל המצוות האלה תלויות בדמות המלך, ויש מצוות שהן על מנת לקבל פרס, ותלויות מדמות אותו הנער שלמעלה, וצריך לפרש כל המצוות שהן בדמות המלך. יש התלויות בראש, ויש התלויות בעינים, וכמה מלאכים ומחנות עליונים שהם 'עיני יהו״ה' ממנים עליהן, ויש מצוות התלויות באזנים, וכמה מלאכים הנקראים 'אזני יהו״ה' ממנים עליהן, ויש מצוות התלויות בפנים, וכמה מלאכים הנקראים 'פני יהו״ה' ממנים עליהן, שנאמר בהם (יחזקאל א ו) 'וארבעה פנים לאחד', ויש מצוות התלויות באף, וכמה מלאכים שנאמר בהם (תהלים קד ד) 'עשה מלאכיו רוחות' ממנים עליהן, ויש מצוות התלויות בפה, וכמה מלאכים הממנים על קולות התורה ועל הדבורים, שנאמר בהם (קהלת י כ) 'כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר'; ויש מצוות התלויות בידי המלך, וכמה מלאכים ממנים עליהן הנקראים 'ידים', זהו שכתוב (יחזקאל א ח) 'וידי אדם מתחת כנפיהם'; ויש מצוות התלויות בגוף, כענבי האשכול.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאינון עיני ה'. כמו שכתוב (זכריה ד י) עיני ה' המה כו', וכן פני ה' כתוב בכמה מקומות, ולכן לא אמר בהון הה"ד כו':