אמירת נעשה אדם לשם שלפנים מעשר הספירות - ועשרה דברים של יום ראשון
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 7 · דף קיט ע"א
לשון הזוהר
° וְעוֹד נַעֲשֶׂה אָדָם, עִלַּת הָעִלּוֹת לְמָאן אָמַר הַאי, אֶלָּא עִלַּת הָעִלּוֹת אָמַר לְיו״ד ה״א וא״ו ה״א דְאִיהוּ לְגוֹ מֵעֲשַׂר סְפִירָן, וּמַאי נִיהוּ עֲשַׂר סְפִירָן אל״ף ה״א יו״ד ה״א, וְהַהוּא דְאָמַר נַעֲשֶׂה אָדָם אִיהוּ יו״ד ה״י וא״ו ה״י, ׳אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין׳ (ישעיה מד, ו) אלהי״ם, תְּלַת יוּדִי״ן מְעִידִין עֲלֵיהּ דְּלֵית לְעִילָא מִנֵּיהּ וְלֵית לְתַתָּא מִנֵּיהּ וְלַאו בְּאֶמְצָעִיתָא, לֵית אֱלוֹהַ בְּכָל צַד בַּר מִינֵיהּ, בְּהַאי שְׁמָא אִשְׁתְּמוֹדָע הוּא בְּלָא חוּשְׁבָּן. ° וְצִיּוּרָא דְּהַאי הֵיכָל, אִינוּן עֲשַׂר סְפִירָן דְּמִתְלַבְּשָׁן בַּעֲשָׂרָה דְבָרִים דְּאִתְבְּרִיאוּ בְיוֹמָא קַדְמָאָה, וְאִינוּן שָׁמַיִם וְאֶרֶץ, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, תֹּהוּ וָבֹהוּ, רוּחַ וּמַיִם, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, ° שָׁמַיִם אִית לְעִילָא מִן שָׁמַיִם דְּאִיהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, וְאִית אוֹר לְעִילָא לְעִילָא דְאִתְקְרִי אוֹר הַגָּנוּז לְצַדִּיקַיָּיא לְעָלְמָא דְאָתֵי, דְעִינָא לָא שַׁלִּיט עֲלֵיהּ, וְאִית חֹשֶׁךְ סָתִים דְּאִתְּמַר בֵּיהּ ׳יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ׳ (תהלים יח, יב), וְאִית תֹּהוּ וָבֹהוּ לְעִילָא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן ׳קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ׳ (ישעיה לד, יא). וְאִית רוּחָא דְקוּדְשָׁא, ° דְאִתְּמַר בֵּיהּ רוּחוֹ הַקָּדוֹשׁ הַמְּרַחֶפֶת עַל אַנְפֵּי מַיָּא דְאוֹרַיְיתָא, ° מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה, מִדַּת יוֹם שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, מַאי יוֹם עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דְמִנֵּיהּ יוֹמִין אֲרוּכִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳אֹרֶךְ יָמִים׳ (משלי ג, טז) בִּימִינָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יוֹמָם יְצַוְּה יהו''ה חַסְדּוֹ׳ (תהלים מב, ט), יוֹמִין זְעִירִין מִסִּטְרָא דִזְעִיר אַנְפִּין צַדִּיק, מִדַּת לַיְלָה אִימָּא תַּתָּאָה, עַד הָכָא א' מִן אב״ג.
תרגום
וְעוֹד, 'נַעֲשֶׂה אָדָם' - לְמִי אָמַר עִלַּת הָעִלּוֹת אֶת זֶה? אֶלָּא עִלַּת הָעִלּוֹת אָמְרָה לְיו״ד ה״א וא״ו ה״א, שֶׁהוּא לְפָנִים מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וּמַהוּ עֶשֶׂר סְפִירוֹת - אל״ף ה״א יו״ד ה״א, וְאוֹתוֹ שֶׁאָמַר 'נַעֲשֶׂה אָדָם' הוּא יו״ד ה״י וא״ו ה״י, 'אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אלהי''ם' (ישעיה מד ו), שְׁלֹשׁ יוּדִי״ן מְעִידוֹת עָלָיו שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ וְאֵין לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, וְלֹא בָּאֶמְצַע, אֵין אֱלוֹהַּ בְּכָל צַד זוּלָתוֹ, בְּשֵׁם זֶה הוּא נוֹדָע בְּלֹא חֶשְׁבּוֹן. וְצִיּוּר הֵיכָל זֶה - הֵן עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת הַמִּתְלַבְּשׁוֹת בַּעֲשָׂרָה דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וְהֵם: שָׁמַיִם וָאָרֶץ, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, תֹּהוּ וָבֹהוּ, רוּחַ וּמַיִם, מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה. שָׁמַיִם - יֵשׁ לְמַעְלָה מִשָּׁמַיִם, שֶׁהֵם שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, וְיֵשׁ אוֹר לְמַעְלָה לְמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא 'אוֹר הַגָּנוּז' לַצַּדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהָעַיִן אֵינָהּ שׁוֹלֶטֶת עָלָיו, וְיֵשׁ חֹשֶׁךְ סָתוּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (תהלים יח יב) 'יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ'; וְיֵשׁ תֹּהוּ וָבֹהוּ לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה לד יא) 'קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ'. וְיֵשׁ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'רוּחוֹ הַקָּדוֹשׁ הַמְרַחֶפֶת' עַל פְּנֵי מֵי הַתּוֹרָה. מִדַּת יוֹם וּמִדַּת לַיְלָה - מִדַּת יוֹם, שְׁכִינָה עִלָּאָה, מַהוּ יוֹם? עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָמִים אֲרֻכִּים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ג ב) 'אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים מב ט) 'יוֹמָם יְצַוֶּה יהו''ה חַסְדּוֹ'; יָמִים קְטַנִּים מִצַּד זְעֵיר אַנְפִּין - צַדִּיק, מִדַּת לַיְלָה - אִמָּא תַּתָּאָה. עַד כָּאן א' מֵאב״ג.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ועוד נעשה אדם, עלת העלות למאן אמר האי, אלא עלת העלות אמר ליו״ד ה״א וא״ו ה״א דאיהו לגו מעשר ספירן, ומאי ניהו עשר ספירן אל״ף ה״א יו״ד ה״א, וההוא דאמר נעשה אדם איהו יו״ד ה״י וא״ו ה״י, ׳אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין׳ (ישעיה מד, ו) אלהי״ם, תלת יודי״ן מעידין עליה דלית לעילא מניה ולית לתתא מניה ולאו באמצעיתא, לית אלוה בכל צד בר מיניה, בהאי שמא אשתמודע הוא בלא חושבן. ° וציורא דהאי היכל, אינון עשר ספירן דמתלבשן בעשרה דברים דאתבריאו ביומא קדמאה, ואינון שמים וארץ, אור וחשך, תהו ובהו, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה, ° שמים אית לעילא מן שמים דאיהו שמי השמים העליונים, ואית אור לעילא לעילא דאתקרי אור הגנוז לצדיקייא לעלמא דאתי, דעינא לא שליט עליה, ואית חשך סתים דאתמר ביה ׳ישת חשך סתרו׳ (תהלים יח, יב), ואית תהו ובהו לעילא, דאתמר בהון ׳קו תהו ואבני בהו׳ (ישעיה לד, יא). ואית רוחא דקודשא, ° דאתמר ביה רוחו הקדוש המרחפת על אנפי מיא דאורייתא, ° מדת יום ומדת לילה, מדת יום שכינתא עלאה, מאי יום עמודא דאמצעיתא, ° דמניה יומין ארוכין, הדא הוא דכתיב ׳ארך ימים׳ (משלי ג, טז) בימינה, הדא הוא דכתיב ׳יומם יצוה יהו'ה חסדו׳ (תהלים מב, ט), יומין זעירין מסטרא דזעיר אנפין צדיק, מדת לילה אימא תתאה, עד הכא א' מן אב״ג.
התרגום: ועוד, 'נעשה אדם' - למי אמר עלת העלות את זה? אלא עלת העלות אמרה ליו״ד ה״א וא״ו ה״א, שהוא לפנים מעשר ספירות, ומהו עשר ספירות - אל״ף ה״א יו״ד ה״א, ואותו שאמר 'נעשה אדם' הוא יו״ד ה״י וא״ו ה״י, 'אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהי'ם' (ישעיה מד ו), שלש יודי״ן מעידות עליו שאין למעלה ממנו ואין למטה ממנו, ולא באמצע, אין אלוה בכל צד זולתו, בשם זה הוא נודע בלא חשבון. וציור היכל זה - הן עשר הספירות המתלבשות בעשרה דברים שנבראו ביום הראשון, והם: שמים וארץ, אור וחשך, תהו ובהו, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה. שמים - יש למעלה משמים, שהם שמי השמים העליונים, ויש אור למעלה למעלה שנקרא 'אור הגנוז' לצדיקים לעולם הבא, שהעין אינה שולטת עליו, ויש חשך סתום שנאמר בו (תהלים יח יב) 'ישת חשך סתרו'; ויש תהו ובהו למעלה, שנאמר בהם (ישעיה לד יא) 'קו תהו ואבני בהו'. ויש רוח הקדש, שנאמר בה 'רוחו הקדוש המרחפת' על פני מי התורה. מדת יום ומדת לילה - מדת יום, שכינה עלאה, מהו יום? עמודא דאמצעיתא, שממנו ימים ארכים, זהו שכתוב (משלי ג ב) 'ארך ימים בימינה', זהו שכתוב (תהלים מב ט) 'יומם יצוה יהו'ה חסדו'; ימים קטנים מצד זעיר אנפין - צדיק, מדת לילה - אמא תתאה. עד כאן א' מאב״ג.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ועוד נעשה כו' וההוא דאמר נעשה כו'. עיין לעיל ק"ל א' , אלף ה"א יו"ד ה"א איהו רזא דעשר אתוון מעילא לתתא, האי איהו כתר בריש כולהו שמהן, ולעילא מיניה יו"ד ה"י וא"ו ה"י, אלף דלת נון יוד לעילא מיניה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וכלהו ארבעין…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: