אטימת האזנים למטה אוטמת שערי תפלה למעלה - וארבעת החושים לארבע רוחות
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 64 · דף קכט ע"א
לשון הזוהר
[קכט.] (דף קכט ע״א) ° אוּדְנִין אִית בְּהוֹן אִדְרִין וְאַכְסַדְרִין, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד שִׁיר לַמַּעֲלוֹת, דְּאִינוּן ׳כִּי גָבוֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר, וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם׳ (קהלת ה, ז), אִי אִינוּן אֲטִימִין אוּדְנִין לְתַתָּא, הָכִי אִינוּן אֲטִימִין תַּרְעִין דִּשְׁמִיעָה לְעִילָא לְגַבַּיְהוּ, וְאִינוּן תַּרְעִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (תהלים סה, ג) שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (דברים ו, ד), מִתַּמָּן צָרִיךְ לְכַוְונָא בִשְׁמִיעָה. אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא, וְהָא שְׁמִיעָה בְאָן אֲתַר תַּלְיָא לְעִילָא. אָמַר לֵיהּ בְּרִי ° רְאִיָּה הוּא כִּסֵּא לַמִּזְרָח, דְּמִתַּמָּן נְהוֹרָא נָפִיק לְעוֹלָם, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, מִזְרָח מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לְעוֹלָם, יְהוּדָה אִיהוּ לַמִּזְרָח, וְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה׳ (בראשית מט, ט). ° מַעֲרָב דָּא פִימָא דְתַמָּן עִרוּב דְּכֹלָּא, וְתַמָּן מִתְעָרְבִין כָּל חֲיָילִין וְכָל דַּרְגִּין, ° וּמַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְמַעֲרָב, וּמִטָּה לְמַעֲרָב בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם. ° שְׁמִיעָה לָקֳבֵל שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן, וְתַמָּן דְּחִילוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יהו״ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי׳ (חבקוק ג, ב), וּמַחֲנֵה דָן לַצָּפוֹן, ° וְאֹזֶן דְּמוּת אַלֶּ״ף, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ אַלֵּף בִּינָה, דְּאִיהִי אֹזֶן לַצָּפוֹן. ° רֵיחָא לַדָּרוֹם, רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהו״ה (ויקרא א, ט), ° וְאִית לְחוֹטָמָא תְּרֵין נוּקְבִין, כְּלִילָן מִדִּינָא וְרַחֲמֵי, וְאִינוּן י' י', חוֹטָמָא ו' בְּאֶמְצָעִיתָא, תְּרֵין צִנּוֹרוֹת אִינוּן דִּילֵיהּ, וְאִתְּמַר לְגַבֵּי מַחֲנֵה רְאוּבֵן לַדָּרוֹם רְאוּ בֵן, תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא אִינוּן לָקֳבֵל לֵאָה וְרָחֵל, חוֹטָמָא בְּאֹרַח מֵישׁוֹר בֵּינַיְיהוּ דָא יַעֲקֹב.
תרגום
בָּאָזְנַיִם יֵשׁ בָּהֶן אוּלָמִים וּפְרוֹזְדוֹרִים, וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, שֶׁהֵם (קהלת ה ז) 'כִּי גָבֹהַּ מֵעַל גָּבֹהַּ שֹׁמֵר וּגְבֹהִים עֲלֵיהֶם'; אִם הֵן אֲטוּמוֹת - הָאָזְנַיִם לְמַטָּה - כָּךְ אֲטוּמִים שַׁעֲרֵי הַשְּׁמִיעָה לְמַעְלָה כְּנֶגְדָּן, וְהֵם הַשְּׁעָרִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (תהלים סה ג) 'שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה', 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' (דברים ו ד), מִשָּׁם צָרִיךְ לְכַוֵּן בַּשְּׁמִיעָה. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וַהֲרֵי הַשְּׁמִיעָה בְּאֵיזֶה מָקוֹם תְּלוּיָה לְמַעְלָה? אָמַר לוֹ: בְּנִי, הָרְאִיָּה הִיא כִּסֵּא לַמִּזְרָח, שֶׁמִּשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: מִזְרָח - מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם, יְהוּדָה הוּא לַמִּזְרָח, וְנֶאֱמַר בּוֹ (בראשית מט ט) 'גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה'. מַעֲרָב - זֶה הַפֶּה, שֶׁשָּׁם עִרוּב הַכֹּל, וְשָׁם מִתְעָרְבִים כָּל הַחֲיָלוֹת וְכָל הַדְּרָגוֹת, 'וּמַחֲנֵה אֶפְרַיִם לְמַעֲרָב', וְהַמִּטָּה לַמַּעֲרָב בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. הַשְּׁמִיעָה כְּנֶגֶד הַשֻּׁלְחָן שֶׁבַּצָּפוֹן, וְשָׁם הַיִּרְאָה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (חבקוק ג ב) 'יהו''ה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי', וּמַחֲנֵה דָן לַצָּפוֹן, וְהָאֹזֶן דְּמוּת אָלֶ״ף, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'אַלֵּף בִּינָה' - שֶׁהִיא אֹזֶן לַצָּפוֹן. הָרֵיחַ - לַדָּרוֹם, 'רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהו''ה' (ויקרא א ט), וְלָאַף שְׁנֵי נְקָבִים, כְּלוּלִים מִדִּין וְרַחֲמִים, וְהֵם י' י', וְהָאַף עַצְמוֹ ו' בָּאֶמְצַע - שְׁנֵי צִנּוֹרוֹת הֵם שֶׁלּוֹ, וְנֶאֱמַר אֵצֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן לַדָּרוֹם 'רְאוּ בֵן', שְׁנֵי נְקָבֵי הָאַף הֵם כְּנֶגֶד לֵאָה וְרָחֵל, וְהָאַף בְּדֶרֶךְ מֵישׁוֹר בֵּינֵיהֶם - זֶה יַעֲקֹב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: [קכט.] (דף קכט ע״א) ° אודנין אית בהון אדרין ואכסדרין, ועלייהו אמר דוד שיר למעלות, דאינון ׳כי גבוה מעל גבה שמר, וגבהים עליהם׳ (קהלת ה, ז), אי אינון אטימין אודנין לתתא, הכי אינון אטימין תרעין דשמיעה לעילא לגביהו, ואינון תרעין דאתמר בהון (תהלים סה, ג) שומע תפלה, שמע ישראל (דברים ו, ד), מתמן צריך לכוונא בשמיעה. אמר ליה רבי אלעזר, אבא, והא שמיעה באן אתר תליא לעילא. אמר ליה ברי ° ראיה הוא כסא למזרח, דמתמן נהורא נפיק לעולם, כמה דאוקמוה מארי מתניתין, מזרח משם האור יוצא לעולם, יהודה איהו למזרח, ואתמר ביה ׳גור אריה יהודה׳ (בראשית מט, ט). ° מערב דא פימא דתמן ערוב דכלא, ותמן מתערבין כל חיילין וכל דרגין, ° ומחנה אפרים למערב, ומטה למערב בין צפון לדרום. ° שמיעה לקבל שלחן בצפון, ותמן דחילו, הדא הוא דכתיב ׳יהו״ה שמעתי שמעך יראתי׳ (חבקוק ג, ב), ומחנה דן לצפון, ° ואזן דמות אל״ף, דאתמר ביה אלף בינה, דאיהי אזן לצפון. ° ריחא לדרום, ריח ניחח ליהו״ה (ויקרא א, ט), ° ואית לחוטמא תרין נוקבין, כלילן מדינא ורחמי, ואינון י' י', חוטמא ו' באמצעיתא, תרין צנורות אינון דיליה, ואתמר לגבי מחנה ראובן לדרום ראו בן, תרין נוקבין דחוטמא אינון לקבל לאה ורחל, חוטמא בארח מישור בינייהו דא יעקב.
התרגום: באזנים יש בהן אולמים ופרוזדורים, ועליהם אמר דוד שיר המעלות, שהם (קהלת ה ז) 'כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם'; אם הן אטומות - האזנים למטה - כך אטומים שערי השמיעה למעלה כנגדן, והם השערים שנאמר בהם (תהלים סה ג) 'שמע תפלה', 'שמע ישראל' (דברים ו ד), משם צריך לכון בשמיעה. אמר לו רבי אלעזר: אבא, והרי השמיעה באיזה מקום תלויה למעלה? אמר לו: בני, הראיה היא כסא למזרח, שמשם האור יוצא לעולם, כמו שבארו בעלי המשנה: מזרח - משם האור יוצא לעולם, יהודה הוא למזרח, ונאמר בו (בראשית מט ט) 'גור אריה יהודה'. מערב - זה הפה, ששם ערוב הכל, ושם מתערבים כל החילות וכל הדרגות, 'ומחנה אפרים למערב', והמטה למערב בין צפון לדרום. השמיעה כנגד השלחן שבצפון, ושם היראה, זהו שכתוב (חבקוק ג ב) 'יהו'ה שמעתי שמעך יראתי', ומחנה דן לצפון, והאזן דמות אל״ף, שנאמר בה 'אלף בינה' - שהיא אזן לצפון. הריח - לדרום, 'ריח ניחח ליהו'ה' (ויקרא א ט), ולאף שני נקבים, כלולים מדין ורחמים, והם י' י', והאף עצמו ו' באמצע - שני צנורות הם שלו, ונאמר אצל מחנה ראובן לדרום 'ראו בן', שני נקבי האף הם כנגד לאה ורחל, והאף בדרך מישור ביניהם - זה יעקב.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אודנין כו' למעלות. כמו שמפרש והולך כי גבוה כו', שהן ד' אדרין דאודנין (כמו שאומר לעיל ק"ל א' ) וג' מעלות ביניהם, כל אחד עשרה מעלות, הן ל' מעלות שהשיר סליק בקלא לאודנין, והן ג’ פעמים עשרה דמלכית וזכרונות ושופרות דר"ה דהוא דין…