הנחש כרוך על האיבר שחטא - ורוח ועשן בשני נקבי האף
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 63 · דף קכח ע"ב
לשון הזוהר
° חוֹטָמָא אֲרִיכָא, דָא הוּא בַר נַשׁ דְּאִית בֵּיהּ רַחֲמֵי, חוֹטָמָא קְמִיטָא מָארֵי דְרוּגְזָא אִיהוּ, חוֹטָמָא עֲקִימָא מִסִּטְרָא דְחִוְיָא אִיהוּ בְּכָל אֵבֶר דְּחָב בַּר נַשׁ הַהוּא חִוְיָא אִיהוּ כְרִיכָא תַמָּן וְעָקִים לֵיהּ, בֵּין בְּאוּדְנִין בֵּין בְּעַיְינִין בֵּין בְּחוֹטָמָא בֵין בְּפִימָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ° ׳מְעְִוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְגוֹמֵר׳ (קהלת א, טו), וְכָל כְּאֵבִין דִּבְנֵי נָשָׁא דְאִינוּן תַּקִּיפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן ׳וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים׳ (דברים כח, נט), הוּא דְנָשִׁיךְ לוֹן הַהוּא חִוְיָא בְכַמָּה נְשִׁיכִין בְּהַהוּא אֵבֶר דְּחָב, עַד דְּאִתְפַּרַע מֵהַהוּא חוֹבָא, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ ° לֹא יַפְסִיק בְּיִחוּדָא, לֹא יַפְסִיק בִּצְלוֹתָא, אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק בְּגִין דְּקָטִיל, וּכְתִיב בְּכָל פִּקּוּדִין (ויקרא יח, ה) וָחַי בָּהֶם, וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. תָּא חֲזִי בְּחוֹטָמָא אִית תְּרֵין נוּקְבִין, מֵחַד נָפִיק רוּחָא, וּמֵחַד נָפִיק תְּנָנָא, ° הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳כִּי אָז יֶעְשַּׁן אַף יהו''ה וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא׳ (דברים כט, יט), בְּרוּחָא קַרִיר אָמַר ׳וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם׳ (שמות טו, ח), בִּתְּנָנָא דְסָלִיק כֶּעָשָׁן אָמַר (שם) ׳נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם׳.
תרגום
אַף אָרֹךְ - זֶהוּ אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רַחֲמִים, אַף מְקֻמָּט - בַּעַל רֹגֶז הוּא, אַף עָקֹם - מִצַּד הַנָּחָשׁ הוּא. בְּכָל אֵיבָר שֶׁחָטָא בּוֹ הָאָדָם, אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ כָּרוּךְ שָׁם וּמְעַקְּמוֹ, בֵּין בָּאָזְנַיִם בֵּין בָּעֵינַיִם בֵּין בָּאַף בֵּין בַּפֶּה, וְעָלָיו נֶאֱמַר (קהלת א טו) 'מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן' וְגוֹ', וְכָל הַכְּאֵבִים הַקָּשִׁים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כח נט) '׳וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים׳' - הוּא אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הַנּוֹשֵׁךְ אוֹתָם בְּכַמָּה נְשִׁיכוֹת בְּאוֹתוֹ הָאֵיבָר שֶׁחָטָא, עַד שֶׁנִּפְרָע מֵאוֹתוֹ הֶחֵטְא, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר: אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ, לֹא יַפְסִיק בְּיִחוּדוֹ, לֹא יַפְסִיק בִּתְפִלָּתוֹ, אֲבָל עַקְרָב פּוֹסֵק, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוֹרֵג, וְכָתוּב בְּכָל הַמִּצְוֹת 'וָחַי בָּהֶם' - וְלֹא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם. בֹּא רְאֵה, בָּאַף יֵשׁ שְׁנֵי נְקָבִים, מֵאֶחָד יוֹצֵא רוּחַ וּמֵאֶחָד יוֹצֵא עָשָׁן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים כט יט) 'כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף יהו״ה ׳וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא׳', בָּרוּחַ הַקַּר נֶאֱמַר (שמות טו ח) '׳וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם׳', וּבֶעָשָׁן הָעוֹלֶה כְּעָשָׁן נֶאֱמַר (שם) '׳נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם׳'.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° חוטמא אריכא, דא הוא בר נש דאית ביה רחמי, חוטמא קמיטא מארי דרוגזא איהו, חוטמא עקימא מסטרא דחויא איהו בכל אבר דחב בר נש ההוא חויא איהו כריכא תמן ועקים ליה, בין באודנין בין בעיינין בין בחוטמא בין בפימא, ועליה אתמר ° ׳מעות לא יוכל לתקון וגומר׳ (קהלת א, טו), וכל כאבין דבני נשא דאינון תקיפין, דאתמר בהון ׳וחלים רעים ונאמנים׳ (דברים כח, נט), הוא דנשיך לון ההוא חויא בכמה נשיכין בההוא אבר דחב, עד דאתפרע מההוא חובא, ובגיניה אתמר אפילו נחש כרוך על עקבו ° לא יפסיק ביחודא, לא יפסיק בצלותא, אבל עקרב פוסק בגין דקטיל, וכתיב בכל פקודין (ויקרא יח, ה) וחי בהם, ולא שימות בהם. תא חזי בחוטמא אית תרין נוקבין, מחד נפיק רוחא, ומחד נפיק תננא, ° הדא הוא דכתיב ׳כי אז יעשן אף יהו'ה וקנאתו באיש ההוא׳ (דברים כט, יט), ברוחא קריר אמר ׳וברוח אפיך נערמו מים׳ (שמות טו, ח), בתננא דסליק כעשן אמר (שם) ׳נשפת ברוחך כסמו ים׳.
התרגום: אף ארך - זהו אדם שיש בו רחמים, אף מקמט - בעל רגז הוא, אף עקם - מצד הנחש הוא. בכל איבר שחטא בו האדם, אותו הנחש כרוך שם ומעקמו, בין באזנים בין בעינים בין באף בין בפה, ועליו נאמר (קהלת א טו) 'מעות לא יוכל לתקן' וגו', וכל הכאבים הקשים של בני האדם, שנאמר בהם (דברים כח נט) '׳וחלים רעים ונאמנים׳' - הוא אותו הנחש הנושך אותם בכמה נשיכות באותו האיבר שחטא, עד שנפרע מאותו החטא, ובגללו נאמר: אפלו נחש כרוך על עקבו, לא יפסיק ביחודו, לא יפסיק בתפלתו, אבל עקרב פוסק, משום שהוא הורג, וכתוב בכל המצות 'וחי בהם' - ולא שימות בהם. בא ראה, באף יש שני נקבים, מאחד יוצא רוח ומאחד יוצא עשן, זהו שכתוב (דברים כט יט) 'כי אז יעשן אף יהו״ה ׳וקנאתו באיש ההוא׳', ברוח הקר נאמר (שמות טו ח) '׳וברוח אפיך נערמו מים׳', ובעשן העולה כעשן נאמר (שם) '׳נשפת ברוחך כסמו ים׳'.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מעות לא כו'. דנעשה בעל מום והוא מעות בגלגול ראשון לא יוכל לתקון כאן עד דמית ואהדר בתשובה כאן וכן חסרון אבר וכמו שכתוב וחסרון לא כו', וחסרון בא ע"י חיסור מצוה, ומעוות ע"י לא תעשה ונתעוות גיד דעל ידו נתעוות האבר: