תשעה נקדי יהו"ה בתשע ספירות - ומלכות שם בלא נקדה
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 59 · דף קכח ע"א
לשון הזוהר
° אַנְפִּין עֲגוּלִין מִסִּטְרָא דִנְקוּדֵי, דְּאִינוּן קָמֵ״ץ פַּתָ״ח צֵרִ״י סֶגוֹ״ל שְׁבָ״א חֹלֵ״ם חִרֵ״ק שֻׁרֵ״ק שׁוּרֵ״ק, מַלְכוּת עִגּוּלָא דְכֻלְּהוּ. תָּא חֲזִי, תֵּשַׁע זִמְנִין יהו״ה, בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה נְקוּדָה דִילֵיהּ, וְאִיהוּ יהו״ה בַּמַּלְכוּת בְּלָא נְקוּדָה, וְאִלֵּין אִינוּן נְקוּדִין דִּמְחַיְּיבִין כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, תֵּשַׁע נְקוּדִין אִינוּן חַד יהו״ה בְּקָמֵ״ץ, תִּנְיָינָא יהו״ה בְּפַתָח, תְּלִיתָאָה יהו״ה בְּצֵירִ״י, רְבִיעָאָה יהו״ה בְּסֶגוֹ״ל חֲמִשָּׁאָה יהו״ה בִּשְׁבָ״א, שְׁתִיתָאָה יהו״ה בְּחֹלֵ״ם, שְׁבִיעָאָה יהו״ה בְּחִירֵ״ק, תְּמִינָאָה יהו״ה בְּשָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת, תְּשִׁיעָאָה יהו״ה בְּשׁוּרֵ״ק, מַלְכוּת כְּלָלָא דְּכֻּלְּהוּ. קָמֵ״ץ אִתְקְרֵי בִנְקוּדָה דָא ָ, מִסִּטְרָא דְכֶתֶר עִלָּאָה דְאִיהוּ ° סָתִים כְּקָמֵ״ץ, דְּאִיהוּ סָתִים בְּמַחֲשָׁבָה, דְלָא יָדַע בַּר נַשׁ מַה דְּאִית בְּגַוִּיהּ, וּמָאן דְּאִיהוּ לְגוֹ סָתִים בְּמַחֲשָׁבָה, עִלַּת הָעִלּוֹת קָרִינָן לֵיהּ. וְאִתְקְרֵי פַּתָ״ח בִּנְקוּדָה דָא ַ, מִסִּטְרָא דְחָכְמָה, דְבָהּ אִתְפַּתַּח וְאִתְגַּלְיָיא מַחֲשָׁבָה סְתִימָא, כְגַוְונָא דָא לְעִילָא כְּדִיּוֹקְנָא דָא [ ציור ], לְתַתָּא כְּדִיּוֹקְנָא דָא [ ציור ], ° וּתְרֵין נְקוּדִין אִלֵין אִתְגְּלִיאוּ בְאִימָּא, וְאִתְעֲבִידוּ צֵירִי ֵ, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (בראשית ב, ז) וַיִּיצֶר יהו״ה, ׳כִּי בְּיָ״הּ׳ יהו'' ׳ה צוּר עוֹלָמִים׳ (ישעיה כו, ד), צִיֵּיר תְּרֵין עָלְמִין, עָלְמָא דֵין וְעָלְמָא דְאָתֵי.
תרגום
פָּנִים עֲגֻלּוֹת מִצַּד הַנְּקֻדּוֹת, שֶׁהֵן קָמֵ״ץ פַּתָ״ח צֵרִ״י סֶגוֹ״ל שְׁבָ״א חֹלֵ״ם חִרֵ״ק שֻׁרֵ״ק, וּמַלְכוּת הִיא הָעִגּוּל שֶׁל כֻּלָּן. בֹּא רְאֵה: תֵּשַׁע פְּעָמִים יהו״ה, בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה נְקֻדָּתוֹ שֶׁלּוֹ, וְהוּא יהו״ה בַּמַּלְכוּת בְּלֹא נְקֻדָּה, וְאֵלֶּה הֵן הַנְּקֻדּוֹת הַמְחַיְּבוֹת כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה: תֵּשַׁע נְקֻדּוֹת - הָרִאשׁוֹנָה יהו״ה בְּקָמֵ״ץ, הַשְּׁנִיָּה יהו״ה בְּפַתָּח, הַשְּׁלִישִׁית יהו״ה בְּצֵירִ״י, הָרְבִיעִית יהו״ה בְּסֶגוֹ״ל, הַחֲמִישִׁית יהו״ה בִּשְׁבָ״א, הַשִּׁשִּׁית יהו״ה בְּחֹלֵ״ם, הַשְּׁבִיעִית יהו״ה בְּחִירֵ״ק, הַשְּׁמִינִית יהו״ה בְּשָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת, הַתְּשִׁיעִית יהו״ה בְּשׁוּרֵ״ק, וּמַלְכוּת הִיא הַכְּלָל שֶׁל כֻּלָּן. הַקָּמֵ״ץ נִקְרָא בִּנְקֻדָּה זוֹ, מִצַּד הַכֶּתֶר הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא סָתוּם כְּקָמֵ״ץ, שֶׁהוּא סָתוּם בְּמַחְשָׁבָה, שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ אָדָם מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּתוֹכוֹ, וּמִי שֶׁהוּא סָתוּם בִּפְנִים בְּמַחְשָׁבָה - עִלַּת הָעִלּוֹת קוֹרְאִים לוֹ. וְהַפַּתָּח נִקְרָא בִּנְקֻדָּה זוֹ, מִצַּד הַחָכְמָה, שֶׁבָּהּ נִפְתַּחַת וּמִתְגַּלָּה הַמַּחֲשָׁבָה הַסְּתוּמָה, כְּעֵין זֶה לְמַעְלָה בְּצוּרָה זוֹ, לְמַטָּה בְּצוּרָה זוֹ, וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת אֵלֶּה נִתְגַּלּוּ בְּאִמָּא וְנַעֲשׂוּ צֵירִי, וַעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר 'וַיִּיצֶר יהו''ה', כִּי בְּיָ״הּ יהו'' ׳ה צוּר עוֹלָמִים׳ - צִיֵּר שְׁנֵי עוֹלָמוֹת, עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° אנפין עגולין מסטרא דנקודי, דאינון קמ״ץ פת״ח צר״י סגו״ל שב״א חל״ם חר״ק שר״ק שור״ק, מלכות עגולא דכלהו. תא חזי, תשע זמנין יהו״ה, בכל ספירה וספירה נקודה דיליה, ואיהו יהו״ה במלכות בלא נקודה, ואלין אינון נקודין דמחייבין כל ספירה וספירה, תשע נקודין אינון חד יהו״ה בקמ״ץ, תניינא יהו״ה בפתח, תליתאה יהו״ה בציר״י, רביעאה יהו״ה בסגו״ל חמשאה יהו״ה בשב״א, שתיתאה יהו״ה בחל״ם, שביעאה יהו״ה בחיר״ק, תמינאה יהו״ה בשלש נקדות, תשיעאה יהו״ה בשור״ק, מלכות כללא דכלהו. קמ״ץ אתקרי בנקודה דא , מסטרא דכתר עלאה דאיהו ° סתים כקמ״ץ, דאיהו סתים במחשבה, דלא ידע בר נש מה דאית בגויה, ומאן דאיהו לגו סתים במחשבה, עלת העלות קרינן ליה. ואתקרי פת״ח בנקודה דא , מסטרא דחכמה, דבה אתפתח ואתגלייא מחשבה סתימא, כגוונא דא לעילא כדיוקנא דא [ ציור ], לתתא כדיוקנא דא [ ציור ], ° ותרין נקודין אלין אתגליאו באימא, ואתעבידו צירי , עלייהו אתמר (בראשית ב, ז) וייצר יהו״ה, ׳כי בי״ה׳ יהו' ׳ה צור עולמים׳ (ישעיה כו, ד), צייר תרין עלמין, עלמא דין ועלמא דאתי.
התרגום: פנים עגלות מצד הנקדות, שהן קמ״ץ פת״ח צר״י סגו״ל שב״א חל״ם חר״ק שר״ק, ומלכות היא העגול של כלן. בא ראה: תשע פעמים יהו״ה, בכל ספירה וספירה נקדתו שלו, והוא יהו״ה במלכות בלא נקדה, ואלה הן הנקדות המחיבות כל ספירה וספירה: תשע נקדות - הראשונה יהו״ה בקמ״ץ, השניה יהו״ה בפתח, השלישית יהו״ה בציר״י, הרביעית יהו״ה בסגו״ל, החמישית יהו״ה בשב״א, הששית יהו״ה בחל״ם, השביעית יהו״ה בחיר״ק, השמינית יהו״ה בשלש נקדות, התשיעית יהו״ה בשור״ק, ומלכות היא הכלל של כלן. הקמ״ץ נקרא בנקדה זו, מצד הכתר העליון שהוא סתום כקמ״ץ, שהוא סתום במחשבה, שלא יודע אדם מה שיש בתוכו, ומי שהוא סתום בפנים במחשבה - עלת העלות קוראים לו. והפתח נקרא בנקדה זו, מצד החכמה, שבה נפתחת ומתגלה המחשבה הסתומה, כעין זה למעלה בצורה זו, למטה בצורה זו, ושתי נקדות אלה נתגלו באמא ונעשו צירי, ועליהן נאמר 'וייצר יהו'ה', כי בי״ה יהו' ׳ה צור עולמים׳ - ציר שני עולמות, עולם הזה ועולם הבא.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: אנפין עגולין כו'. עתה מפרש והולך ציורין דאנפין והן ג"כ בד' חיוון, אנפין רברבין ואנפין זוטרין כמו שאומר לקמן ב', ובינונים נגד ג' חיוון, ועגולים הוא חיה רביעית, אדם, דכליל עשר אתוון, והן עשר נקודין כמו שמפרש והולך מלכות כללא…
אור יקר: צייר תרין עלמין דהיינו אותם שבמלכות, והנה בפסוק זה יוכרח פירוש זה, שהרי אי אפשר וייצר על חכמה ובינה עצמה, כדקאמר כי בי״ה הרי עצם החכמה אל הכתר, ואז יעלו שתים אלו אל החכמה והבינה, ושם דרך ווין ממש מושכות תרי נהרות דהיינו סוד…