פנים עבות מן הלחה הלבנה - זהמת הנחש וכבד השעבוד ממנה
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 56 · דף קכז ע"ב
לשון הזוהר
אַנְפִּין אִינוּן בְּאַרְבַּע גַּוָּונִין, אִית בַּר נַשׁ דְּאַנְפּוֹי חִוְורִין מִסִּטְרָא דְאַנְשֵׁי חַיִל, וְאִית בַּר נַשׁ דְּאַנְפּוֹי סוּמְקָא מִסִּטְרָא דְיִרְאֵי אלהי״ם, וְאִית בַּר נַשׁ דְּאַנְפּוֹי יְרוֹקִין מִסִּטְרָא דְאַנְשֵׁי אֱמֶת, וְאִית בַּר נַשׁ דְּאַנְפּוֹי אוּכְמִין מִסִּטְרָא דְשׂוֹנְאֵי בָצַע, ° לְקִבְלַיְיהוּ אַרְבַּע אָחֳרָנִין מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ כֻּלְּהוּ חֲשׁוֹכִין, אַנְפִּין מִסִּטְרָא דִימִינָא בִישָׁא עוֹפָרֶת, דְּמִתְרַבִּין מִלֵּיחָה חִוְורָא, אִינוּן עָבִים וְגַסִּים, וְעִינוֹי גַּסִּים וְעָבִים, וְגוּפֵיהּ עָב וְגַס, מִסִּטְרָא דִימִינָא מוֹחָא, חִוְורָא כְּכַסְפָּא, ׳זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבִי׳ (ישעיה מא, ה), וּמָאן דְּאִיהוּ אַנְפּוֹי וְגוּפֵיהּ וְכָל אֵבָרִין דִּילֵיהּ גַּסִּין וְעָבִים, אִיהוּ עָצֵל כָּבֵד חָשׁוּךְ, וּמִסִּטְרָא דְהַאי לֵיחָה אִתְּמַר בְּאַבְרָהָם ׳וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדוֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו׳ (בראשית טו, יב), וְהַאי לֵיחָה אִיהִי זוּהֲמָא דְהִטִּיל נָחָשׁ בְּחַוָּה, וּמִסִּטְרָא דִילֵיהּ תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה (שמות ה, ט), וּמִסִּטְרָאָה וְלֹא ׳שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה׳ (שמות ה, ט), וּמִסִּטְרָאָה וַיַּכְבֵּד לֵב פַּרְעֹה (שם ט, ז) וַעֲבָדָיו, וְאִיהִי כוֹבֶד הַמַּס וְכוֹבֶד הַמְּלָאכָה.
תרגום
הַפָּנִים הֵם בְּאַרְבָּעָה גְּוָנִים: יֵשׁ אָדָם שֶׁפָּנָיו לְבָנוֹת מִצַּד אַנְשֵׁי חַיִל, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁפָּנָיו אֲדֻמּוֹת מִצַּד יִרְאֵי אלהי״ם, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁפָּנָיו יְרֻקּוֹת מִצַּד אַנְשֵׁי אֱמֶת, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁפָּנָיו שְׁחוֹרוֹת מִצַּד שֹׂנְאֵי בָצַע, וּכְנֶגְדָּם אַרְבָּעָה אֲחֵרִים מִצַּד הַטֻּמְאָה, כֻּלָּם חֲשׁוּכִים. פָּנִים מִצַּד יָמִין רָעָה - עוֹפֶרֶת, הַמִּתְרַבּוֹת מִלֵּחָה לְבָנָה, וְהֵן עָבוֹת וְגַסּוֹת, וְעֵינָיו גַּסּוֹת וְעָבוֹת, וְגוּפוֹ עָבֶה וְגַס, מִצַּד יָמִין - הַמֹּחַ, לָבָן כַּכֶּסֶף, '׳זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי׳' (ישעיה מא ה), וּמִי שֶׁפָּנָיו וְגוּפוֹ וְכָל אֵיבָרָיו גַּסִּים וְעָבִים, הוּא עָצֵל כָּבֵד וְחָשׁוּךְ, וּמִצַּד לֵחָה זוֹ נֶאֱמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית טו יב) 'וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו', וְלֵחָה זוֹ הִיא הַזֻּהֲמָה שֶׁהִטִּיל הַנָּחָשׁ בְּחַוָּה, וּמִצִּדָּהּ 'תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה' (שמות ה ט), וּמִצִּדָּהּ 'וְלֹא ׳שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה׳' (שם), וּמִצִּדָּהּ 'וַיַּכְבֵּד לֵב פַּרְעֹה' (שם ט ז) וַעֲבָדָיו, וְהִיא כֹּבֶד הַמַּס וְכֹבֶד הַמְּלָאכָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אנפין אינון בארבע גוונין, אית בר נש דאנפוי חוורין מסטרא דאנשי חיל, ואית בר נש דאנפוי סומקא מסטרא דיראי אלהי״ם, ואית בר נש דאנפוי ירוקין מסטרא דאנשי אמת, ואית בר נש דאנפוי אוכמין מסטרא דשונאי בצע, ° לקבלייהו ארבע אחרנין מסטרא דמסאבו כלהו חשוכין, אנפין מסטרא דימינא בישא עופרת, דמתרבין מליחה חוורא, אינון עבים וגסים, ועינוי גסים ועבים, וגופיה עב וגס, מסטרא דימינא מוחא, חוורא ככספא, ׳זרע אברהם אוהבי׳ (ישעיה מא, ה), ומאן דאיהו אנפוי וגופיה וכל אברין דיליה גסין ועבים, איהו עצל כבד חשוך, ומסטרא דהאי ליחה אתמר באברהם ׳ותרדמה נפלה על אברם, והנה אימה חשכה גדולה נפלת עליו׳ (בראשית טו, יב), והאי ליחה איהי זוהמא דהטיל נחש בחוה, ומסטרא דיליה תכבד העבדה (שמות ה, ט), ומסטראה ולא ׳שמעו אל משה מקצר רוח ומעבודה קשה׳ (שמות ה, ט), ומסטראה ויכבד לב פרעה (שם ט, ז) ועבדיו, ואיהי כובד המס וכובד המלאכה.
התרגום: הפנים הם בארבעה גונים: יש אדם שפניו לבנות מצד אנשי חיל, ויש אדם שפניו אדמות מצד יראי אלהי״ם, ויש אדם שפניו ירקות מצד אנשי אמת, ויש אדם שפניו שחורות מצד שנאי בצע, וכנגדם ארבעה אחרים מצד הטמאה, כלם חשוכים. פנים מצד ימין רעה - עופרת, המתרבות מלחה לבנה, והן עבות וגסות, ועיניו גסות ועבות, וגופו עבה וגס, מצד ימין - המח, לבן ככסף, '׳זרע אברהם אהבי׳' (ישעיה מא ה), ומי שפניו וגופו וכל איבריו גסים ועבים, הוא עצל כבד וחשוך, ומצד לחה זו נאמר באברהם (בראשית טו יב) 'ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו', ולחה זו היא הזהמה שהטיל הנחש בחוה, ומצדה 'תכבד העבדה' (שמות ה ט), ומצדה 'ולא ׳שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה׳' (שם), ומצדה 'ויכבד לב פרעה' (שם ט ז) ועבדיו, והיא כבד המס וכבד המלאכה.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: ת"ח יוד איהי רישא כו'. כולל כל הגוף בשם הוי"ה. רישא וגופא וידין ועיין לעיל סוף תיקון כ ”ב: