ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 54 (קכז ע"א)

פה ולב שני כיסים - וצרוף זהמת הנחש באברהם יצחק ויעקב

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 54 · דף קכז ע"א

לשון הזוהר

ב' בְּתוֹסֶפֶת, תְּרֵין כִּיסוֹת פִּימָא וְלִבָּא, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין עֲלַיְיהוּ, מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמֶּדְרָשׁ, דְּוַדַּאי אִיהוּ מֵאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, דְּאִיהוּ יֵימָא חַד בְּלֵב וְחַד בְּפֶה, מָאן דְּאִיהוּ מֵאִילָנָא דְחַיֵּי אִיהוּ תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ, פִימָא וְלִבָּא שָׁוִים, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳וְלָקַח גַּם מֵעִץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעוֹלָם׳ (בראשית ג, כב), אֲבָל אָחֳרָא דְאֵין תּוֹכוֹ כְּבַרוֹ דְלַאו פִּימֵיהּ וְלִבֵּיהּ שָׁוִין, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳וּמֵעִץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳ (שם ב, יז), דְוַדַּאי דָּא אִיהוּ עִרְבוּבְיָא בִּישָׁא, דִמְשַׁקֵּר מוֹנְיָיטָא דְמַלְכָּא, דִּמְעָרֵב כַּסְפָּא בַעוֹפֶרֶת. וְדָא הֲוָה חֵטְא דְחַוָּה דְהִטִּיל בָּהּ נָחָשׁ זוּהֲמָא, דְאִיהוּ עוֹפֶרֶת דְּאִתְעָרֵב בְּטִפָּה (נ״א בכספא) חִוְורָא כַסְפָּא מְזוּקָק, וְלָא אִתְדַּכֵּי זוּהֲמָא מִנֵיהּ עַד דְּאָתָא אַבְרָהָם וְעָאל בְּנוּרָא וְאִתְלַבַּן כַּסְפָּא, וְנָפִיק עוֹפֶרֶת לְבָר דְּאִיהוּ יִשְׁמָעִאל, וְאִתְּמַר בְּאָדָם מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה, אִתְעָרֵב עִרְבוּבְיָא בְדַהֲבָא, אִצְטְרִיף בְּיִצְחָק, וְאַפִּיק זוּהֲמָא לְבָר וְדָא עִשָׂו, בְּיַעֲקֹב נָח וְאִשְׁתָּרַשׁ וְאַפִּיק תּוֹלָדִין, וְאִתְרַבֵּי ׳עִץ הַחַיִּים׳ בְּעַנְפּוֹי וְשָׁרָשׁוֹי.

תרגום

ב' בְּתוֹסֶפֶת - שְׁנֵי כִּיסִים: הַפֶּה וְהַלֵּב, שֶׁכָּךְ הֶעֱמִידוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה עֲלֵיהֶם: מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁוַּדַּאי הוּא מֵעֵץ טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא אוֹמֵר אֶחָד בַּלֵּב וְאֶחָד בַּפֶּה. מִי שֶׁהוּא מֵעֵץ הַחַיִּים - תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, הַפֶּה וְהַלֵּב שָׁוִים, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (בראשית ג כב) '׳וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם׳', אֲבָל אַחֵר שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ, שֶׁפִּיו וְלִבּוֹ אֵינָם שָׁוִים, עָלָיו נֶאֱמַר (שם ב יז) '׳וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ׳', שֶׁוַּדַּאי זֶה עִרְבּוּבְיָה רָעָה, הַמְזַיֶּפֶת מַטְבֵּעַ הַמֶּלֶךְ, הַמְעָרֶבֶת כֶּסֶף בְּעוֹפֶרֶת. וְזֶה הָיָה חֵטְא חַוָּה, שֶׁהִטִּיל בָּהּ הַנָּחָשׁ זֻהֲמָה, שֶׁהִיא עוֹפֶרֶת שֶׁנִּתְעָרְבָה בַּטִּפָּה (נוסח אחר: בַּכֶּסֶף) הַלָּבָן, כֶּסֶף מְזֻקָּק, וְלֹא נִטְהֲרָה הַזֻּהֲמָה מִמֶּנָּה עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְנִכְנַס בָּאֵשׁ וְהִתְלַבֵּן הַכֶּסֶף, וְיָצְאָה הָעוֹפֶרֶת הַחוּצָה שֶׁהוּא יִשְׁמָעֵאל, וְנֶאֱמַר בְּאָדָם שֶׁמּוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הָיָה, נִתְעָרְבָה עִרְבּוּבְיָה בַּזָּהָב, נִצְרַף בְּיִצְחָק, וְהוֹצִיא הַזֻּהֲמָה הַחוּצָה - וְזֶה עֵשָׂו, בְּיַעֲקֹב נָח וְהִשְׁתָּרֵשׁ וְהוֹצִיא תוֹלָדוֹת, וְנִתְרַבָּה עֵץ הַחַיִּים בַּעֲנָפָיו וְשָׁרָשָׁיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ב' בתוספת, תרין כיסות פימא ולבא, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין עלייהו, מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש, דודאי איהו מאילנא דטוב ורע, דאיהו יימא חד בלב וחד בפה, מאן דאיהו מאילנא דחיי איהו תוכו כברו, פימא ולבא שוים, ועלייהו אתמר ׳ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם׳ (בראשית ג, כב), אבל אחרא דאין תוכו כברו דלאו פימיה ולביה שוין, עליה אתמר ׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳ (שם ב, יז), דודאי דא איהו ערבוביא בישא, דמשקר מונייטא דמלכא, דמערב כספא בעופרת. ודא הוה חטא דחוה דהטיל בה נחש זוהמא, דאיהו עופרת דאתערב בטפה (נ״א בכספא) חוורא כספא מזוקק, ולא אתדכי זוהמא מניה עד דאתא אברהם ועאל בנורא ואתלבן כספא, ונפיק עופרת לבר דאיהו ישמעאל, ואתמר באדם מושך בערלתו הוה, אתערב ערבוביא בדהבא, אצטריף ביצחק, ואפיק זוהמא לבר ודא עשו, ביעקב נח ואשתרש ואפיק תולדין, ואתרבי ׳עץ החיים׳ בענפוי ושרשוי.

התרגום: ב' בתוספת - שני כיסים: הפה והלב, שכך העמידו בעלי המשנה עליהם: מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש, שודאי הוא מעץ טוב ורע, שהוא אומר אחד בלב ואחד בפה. מי שהוא מעץ החיים - תוכו כברו, הפה והלב שוים, ועליהם נאמר (בראשית ג כב) '׳ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׳', אבל אחר שאין תוכו כברו, שפיו ולבו אינם שוים, עליו נאמר (שם ב יז) '׳ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו׳', שודאי זה ערבוביה רעה, המזיפת מטבע המלך, המערבת כסף בעופרת. וזה היה חטא חוה, שהטיל בה הנחש זהמה, שהיא עופרת שנתערבה בטפה (נוסח אחר: בכסף) הלבן, כסף מזקק, ולא נטהרה הזהמה ממנה עד שבא אברהם ונכנס באש והתלבן הכסף, ויצאה העופרת החוצה שהוא ישמעאל, ונאמר באדם שמושך בערלתו היה, נתערבה ערבוביה בזהב, נצרף ביצחק, והוציא הזהמה החוצה - וזה עשו, ביעקב נח והשתרש והוציא תולדות, ונתרבה עץ החיים בענפיו ושרשיו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים