האצבע מדת כל אברי הפנים - ומי שאינו במדה הכחיש שעור קומה
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 52 · דף קכז ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא ׳לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה׳ (דברים כה, יד), דְּאֶצְבַּע (ס"א ° דְּגוֹדָל) אִיהוּ מִדָּה לְעַיְינִין לְחוֹטָמָא לְשִׂפְוָון לְאוּדְנִין לְפוּמָא, הַאי אִיהוּ מִדָּה דְכֹלָּא, וּבְגִין דָּא אָמַר קְרָא ׳מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעוֹת׳ (שמות כו, ב), ° ׳וְעַל כַּנְפֵי׳ עִינָא אִתְּמַר ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו ° אֵשׁ לוֹהֵט׳ (תהלים קד, ד), אִלֵּין אִינוּן גַּוְּונֵי עִינָא, וְלָקֳבֵל תְּרֵין כַּנְפֵי עִינָא אִינוּן תְּרֵין שִׂפְוָון דְּפָתְחִין וְסָגְרִין, וּלְקִבְלַיְיהוּ תְּרֵין כַּנְפֵי רֵיאָה, ° וְעִינָא לָקֳבֵל לִבָּא דְאִיהוּ ׳אֵשׁ לוֹהֵט׳, וּבְכַנְפֵי רֵיאָה רוּחָא דְנָשֵׁיב בְּהוֹן, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳. וְכָל אֵבֶר וְאֵבֶר בָּרָא לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ׳בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל׳, וְאִם תִּשְׁכַּח עַיְינִין חַד זְעִיר וְחַד רַבְרְבָא, לַאו אִיהוּ דָא בַּמִּשְׁקָל וּבְמִדָּה, שַׁקְרָן אִיהוּ, אִסְתַּמַּר מִינֵיהּ, אוֹ אִם עַיְינִין רַבְרְבִין וּפוּמָא זְעִירָא, וְחוֹטָמָא אֲרִיכָא וְאַנְפִּין זְעִירִין, (נ״א עקימין) דְּלָא אָזְלִין כֻּלְּהוֹן בְּמִדָּה, עַיְינִין וְחוֹטָמָא וְאַנְפִּין וּפוּמָא, ° עַוְלָן אִיהוּ דָא, וּבְגִין דָּא ׳לֹא תַעֲשׂוּ עָוְל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה וְגוֹמֵר׳ (ויקרא יט, לה), בַּמִּדָּה ° דָא מִדָּה דְשִׁיעוּר קוֹמָה. דְכָל מָאן דְּלָא אִיהוּ בַּעַל מִדּוֹת, אַכְחִישׁ שִׁעוּר קוֹמָה דִלְעִילָא, וְלָא אִתְנְטִיל מִתַּמָּן, דַּעֲשַׂר סְפִירָן דִּלְעִילָא כֻּלְּהוּ אָזְלִין ° בַּמִּדָּה מִסִּטְרָא דְאָת י', וּבַמִּשְׁקָל מִסִּטְרָא דְאָת ו', תְּרֵי מֹאזְנֵי הַשֶּׁקֶל אִינוּן ה' ה', ׳מִדָּה אַחַת׳.
תרגום
וּמִשּׁוּם כָּךְ (דברים כה יד) 'לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה', שֶׁהָאֶצְבַּע (נוסח אחר: הַגּוּדָל) הִיא מִדָּה לָעֵינַיִם, לָאַף, לַשְּׂפָתַיִם, לָאָזְנַיִם, לַפֶּה - זוֹ מִדַּת הַכֹּל, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב (שמות כו ב) 'מִדָּה אַחַת לְכָל הַיְרִיעֹת'; וְעַל כַּנְפֵי הָעַיִן נֶאֱמַר (תהלים קד ד) 'עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט' - אֵלֶּה גְּוָנֵי הָעַיִן, וּכְנֶגֶד שְׁתֵּי כַּנְפֵי הָעַיִן הֵן שְׁתֵּי הַשְּׂפָתַיִם הַפּוֹתְחוֹת וְסוֹגְרוֹת, וּכְנֶגְדָּן שְׁתֵּי כַּנְפֵי הָרֵאָה, וְהָעַיִן כְּנֶגֶד הַלֵּב שֶׁהוּא אֵשׁ לֹהֵט, וּבְכַנְפֵי הָרֵאָה רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת בָּהֶן, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר 'עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת'. וְכָל אֵיבָר וְאֵיבָר בָּרָא אוֹתוֹ הקב"ה בַּמִּדָּה וּבַמִּשְׁקָל, וְאִם תִּמְצָא עֵינַיִם אַחַת קְטַנָּה וְאַחַת גְּדוֹלָה, אֵין זֶה בַּמִּשְׁקָל וּבַמִּדָּה, שַׁקְרָן הוּא, הִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, אוֹ אִם עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּפֶה קָטָן, וְאַף אָרֹךְ וּפָנִים קְטַנִּים (נוסח אחר: עֲקוּמִים), שֶׁאֵינָם הוֹלְכִים כֻּלָּם בְּמִדָּה - עֵינַיִם וְאַף וּפָנִים וּפֶה - עַוְלָה יֵשׁ בּוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה' וְגוֹמֵר (ויקרא יט לה), 'בַּמִּדָּה' - זוֹ מִדַּת שִׁעוּר קוֹמָה. שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ בַּעַל מִדּוֹת, הִכְחִישׁ שִׁעוּר קוֹמָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא נִטַּל מִשָּׁם, שֶׁעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת שֶׁלְּמַעְלָה כֻּלָּן הוֹלְכוֹת בַּמִּדָּה מִצַּד אוֹת י', וּבַמִּשְׁקָל מִצַּד אוֹת ו', שְׁתֵּי מֹאזְנֵי הַשֶּׁקֶל הֵן ה' ה', מִדָּה אַחַת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא ׳לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׳ (דברים כה, יד), דאצבע (ס"א ° דגודל) איהו מדה לעיינין לחוטמא לשפוון לאודנין לפומא, האי איהו מדה דכלא, ובגין דא אמר קרא ׳מדה אחת לכל היריעות׳ (שמות כו, ב), ° ׳ועל כנפי׳ עינא אתמר ׳עושה מלאכיו רוחות משרתיו ° אש לוהט׳ (תהלים קד, ד), אלין אינון גווני עינא, ולקבל תרין כנפי עינא אינון תרין שפוון דפתחין וסגרין, ולקבלייהו תרין כנפי ריאה, ° ועינא לקבל לבא דאיהו ׳אש לוהט׳, ובכנפי ריאה רוחא דנשיב בהון, עלייהו אתמר ׳עושה מלאכיו רוחות׳. וכל אבר ואבר ברא ליה קודשא בריך הוא ׳במדה במשקל׳, ואם תשכח עיינין חד זעיר וחד רברבא, לאו איהו דא במשקל ובמדה, שקרן איהו, אסתמר מיניה, או אם עיינין רברבין ופומא זעירא, וחוטמא אריכא ואנפין זעירין, (נ״א עקימין) דלא אזלין כלהון במדה, עיינין וחוטמא ואנפין ופומא, ° עולן איהו דא, ובגין דא ׳לא תעשו עול במשפט במדה וגומר׳ (ויקרא יט, לה), במדה ° דא מדה דשיעור קומה. דכל מאן דלא איהו בעל מדות, אכחיש שעור קומה דלעילא, ולא אתנטיל מתמן, דעשר ספירן דלעילא כלהו אזלין ° במדה מסטרא דאת י', ובמשקל מסטרא דאת ו', תרי מאזני השקל אינון ה' ה', ׳מדה אחת׳.
התרגום: ומשום כך (דברים כה יד) 'לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה', שהאצבע (נוסח אחר: הגודל) היא מדה לעינים, לאף, לשפתים, לאזנים, לפה - זו מדת הכל, ומשום כך אמר הכתוב (שמות כו ב) 'מדה אחת לכל היריעת'; ועל כנפי העין נאמר (תהלים קד ד) 'עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט' - אלה גוני העין, וכנגד שתי כנפי העין הן שתי השפתים הפותחות וסוגרות, וכנגדן שתי כנפי הראה, והעין כנגד הלב שהוא אש להט, ובכנפי הראה רוח הנושבת בהן, עליהם נאמר 'עשה מלאכיו רוחות'. וכל איבר ואיבר ברא אותו הקב"ה במדה ובמשקל, ואם תמצא עינים אחת קטנה ואחת גדולה, אין זה במשקל ובמדה, שקרן הוא, השמר ממנו, או אם עינים גדולות ופה קטן, ואף ארך ופנים קטנים (נוסח אחר: עקומים), שאינם הולכים כלם במדה - עינים ואף ופנים ופה - עולה יש בו, ומשום כך 'לא תעשו עול במשפט במדה' וגומר (ויקרא יט לה), 'במדה' - זו מדת שעור קומה. שכל מי שאינו בעל מדות, הכחיש שעור קומה שלמעלה, ולא נטל משם, שעשר הספירות שלמעלה כלן הולכות במדה מצד אות י', ובמשקל מצד אות ו', שתי מאזני השקל הן ה' ה', מדה אחת.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דגודל איהו מדה כו'. רוצה לומר, דאמר (דברים כה יד) איפה ואיפה גדולה וקטנה, דהזהיר הכתוב שלא יהיה לך ב' מדות, לזה למכור בגדולה ולזה בקטנה, והוא כמו שמפרש והולך דעיינין חוטמא כו' - הכל יהיה במדה אחד, והוא בגודל, כמו שמפרש והולך…