ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 46 (קכו ע"א)

נקדות העינים אותות רמאות ושפיכות דמים - ועמק טוב ועמק רע

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 46 · דף קכו ע"א

לשון הזוהר

° עַיְינִין מְרַקְּמָן נְקִידִין בִּנְקוּדִין חִוְורִין, כְּגוֹן נְקוּדִין דְּעַל לוּלֵ״א, אִסְתַּמַּר מִנֵּיהּ רַמַּאי אִיהוּ, וּמַאן דְּאִיהוּ בִּנְקוּדִין סוּמְקִין אוֹשִׁיד דְּמָא אִיהוּ, בִּנְקוּדִין יְרוֹקִין כַּעֲסָן אִיהוּ מִסִּטְרָא דְמָרָה, בִּנְקוּדִין אוּכְמִין גַּזְלָן אִיהוּ גַּנָּב, כָּל בִּישִׁין דְּעָלְמָא אִית בֵּיהּ, עַיְינִין עֲמִיקִין אִית בְּהוֹן ° עוֹמֶק טוֹב וְעוֹמֶק רָע, הַאי לָא יָדַע בַּר נַשׁ לִבֵּיהּ, (לִבֵּיהּ) ° עָמוֹק ׳עָמוֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ׳, אִם הוּא עוֹמֶק טוֹב לָא יָכִיל בַּר נַשׁ לְמִנְדַּע חָכְמָתֵיהּ, וְאִם הוּא עַם הָאָרֶץ כַּמָּה עֲמוּקִין מַחֲשַׁבְתִּין דִּילֵיהּ בִּישִׁין, הַאי אִיהוּ קֶבֶר פָּתוּחַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם׳ (תהלים ה, י) וכו', לְשׁוֹנָם עָמָל וָאָוְן, אִסְתַּמַּר מֵעִינָא דָא, בְּכָל מַה דְּאִסְתַּכַּל אִתְלַטְיָא, אִיהוּ מִסְתַּכַּל לְתַתָּא לְמֶחְשַׁב כָּל מַחֲשָׁבִין בִּישִׁין, לֵית סוֹפָא לְרַשִּׁיעוּתֵיהּ. קכו: א. ה. לקטע הבא נביא שתי נוסחאות על פי ביאור הגר"א.

תרגום

עֵינַיִם רְקוּמוֹת נְקֻדּוֹת בִּנְקֻדּוֹת לְבָנוֹת, כְּגוֹן נְקֻדּוֹת שֶׁעַל 'לוּלֵא' - הִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, רַמַּאי הוּא, וּמִי שֶׁהוּא בִּנְקֻדּוֹת אֲדֻמּוֹת - שׁוֹפֵךְ דָּמִים הוּא, בִּנְקֻדּוֹת יְרֻקּוֹת - כַּעֲסָן הוּא מִצַּד הַמָּרָה, בִּנְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת - גַּזְלָן הוּא, גַּנָּב, כָּל רָעוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ בּוֹ. עֵינַיִם עֲמֻקּוֹת - יֵשׁ בָּהֶן עֹמֶק טוֹב וְעֹמֶק רַע, וְזֹאת לֹא יוֹדֵעַ הָאָדָם בְּלִבּוֹ, 'עָמֹק ׳עָמֹק מִי יִמְצָאֶנּוּ׳', אִם זֶה עֹמֶק טוֹב, לֹא יוּכַל אָדָם לָדַעַת חָכְמָתוֹ, וְאִם הוּא עַם הָאָרֶץ, כַּמָּה עֲמֻקּוֹת מַחְשְׁבוֹתָיו הָרָעוֹת - זֶה קֶבֶר פָּתוּחַ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים ה י) 'קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם' וְכוּ', 'לְשׁוֹנָם עָמָל וָאָוֶן'. הִשָּׁמֵר מֵעַיִן זוֹ, בְּכָל מַה שֶּׁמִּסְתַּכֶּלֶת נִלְעֶטֶת, הִיא מִסְתַּכֶּלֶת לְמַטָּה לַחְשֹׁב כָּל מַחְשָׁבוֹת רָעוֹת, אֵין סוֹף לְרִשְׁעוּתָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° עיינין מרקמן נקידין בנקודין חוורין, כגון נקודין דעל לול״א, אסתמר מניה רמאי איהו, ומאן דאיהו בנקודין סומקין אושיד דמא איהו, בנקודין ירוקין כעסן איהו מסטרא דמרה, בנקודין אוכמין גזלן איהו גנב, כל בישין דעלמא אית ביה, עיינין עמיקין אית בהון ° עומק טוב ועומק רע, האי לא ידע בר נש לביה, (לביה) ° עמוק ׳עמוק מי ימצאנו׳, אם הוא עומק טוב לא יכיל בר נש למנדע חכמתיה, ואם הוא עם הארץ כמה עמוקין מחשבתין דיליה בישין, האי איהו קבר פתוח, הדא הוא דכתיב ׳קבר פתוח גרונם׳ (תהלים ה, י) וכו', לשונם עמל ואון, אסתמר מעינא דא, בכל מה דאסתכל אתלטיא, איהו מסתכל לתתא למחשב כל מחשבין בישין, לית סופא לרשיעותיה. קכו: א. ה. לקטע הבא נביא שתי נוסחאות על פי ביאור הגר"א.

התרגום: עינים רקומות נקדות בנקדות לבנות, כגון נקדות שעל 'לולא' - השמר ממנו, רמאי הוא, ומי שהוא בנקדות אדמות - שופך דמים הוא, בנקדות ירקות - כעסן הוא מצד המרה, בנקדות שחורות - גזלן הוא, גנב, כל רעות העולם יש בו. עינים עמקות - יש בהן עמק טוב ועמק רע, וזאת לא יודע האדם בלבו, 'עמק ׳עמק מי ימצאנו׳', אם זה עמק טוב, לא יוכל אדם לדעת חכמתו, ואם הוא עם הארץ, כמה עמקות מחשבותיו הרעות - זה קבר פתוח, זהו שכתוב (תהלים ה י) 'קבר פתוח גרונם' וכו', 'לשונם עמל ואון'. השמר מעין זו, בכל מה שמסתכלת נלעטת, היא מסתכלת למטה לחשב כל מחשבות רעות, אין סוף לרשעותה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: עיינין מרקמן כו' על לול"א כו'. דנקודין ממעטין את הכתב שאין (תוך הענין) כמו שכתוב, ורמאי איהו שאינו תוכו כברו, וזה שאומר על לול"א שדרשו בהיפך הכתב בפרק קמא דברכות (ד ע"א) , ואמר בנקודין חוורין דהוא מסטרא דנחש גוון חוור והוא נחש…

לכל המפרשים על פיסקה זו