ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 44 (קכו ע"א)

׳מאין יבא עזרי׳ - אי"ן כתר חכמה ובינה שנסתלק בגלות

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 44 · דף קכו ע"א

לשון הזוהר

וְכַד אִסְתַּכַּל דָּוִד בְּרוּחָא דְקוּדְשָׁא, וְחָזָא דְאִסְתַּלַּק לְאַיִ״ן בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, אָמַר עֲלַיְיהוּ ° ׳אֶשָּׂא עִינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׳ (תהלים קכד, א), אַיִ״ן א' כֶּתֶר עִלָּאָה י' חָכְמָה ן' בִּינָה, חָזָא דְלָא הֲווֹ מַשִּׂיגִין לֵיהּ בִּתְלַת צְלוֹתִין דְּתַקִּינוּ אֲבָהָן, דְּאִתְקְרִיאוּ הָרִים, אָמַר ׳אֶשָּׂא עִינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׳, עֶזְרִי מֵעִם יהו״ה, דָּא ׳מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ רַחֲמִים וְכִסֵּא דִין דְאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן, וְדָא יהו״ה דְּאִיהוּ מִלְּגָאו דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (ד״ה א כט) לְךָ יהו״ה הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה וְגוֹמֵר, בַּעֲשַׂר סְפִירָן שַׁבַּח לֵיהּ דָּוִד, בְּגִין דְּאִיהוּ לְגוֹ מִכֻּלְּהוּ, וְאִיהוּ מִלְּבָר דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, וְאִיהוּ בֵּין כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, לָא אִשְׁתַּנִּי בְּכָל אֲתַר.

תרגום

וּכְשֶׁהִסְתַּכֵּל דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרָאָה שֶׁמִּסְתַּלֵּק לְאַיִן בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, אָמַר עֲלֵיהֶם (תהלים קכד א) 'אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי'; אַיִ״ן - א' כֶּתֶר עֶלְיוֹן, י' חָכְמָה, ן' בִּינָה, רָאָה שֶׁלֹּא הָיוּ מַשִּׂיגִים אוֹתוֹ בְּשָׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת שֶׁתִּקְּנוּ הָאָבוֹת, הַנִּקְרָאוֹת הָרִים, אָמַר '׳אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי׳', 'עֶזְרִי מֵעִם יהו״ה' - זֶה ׳מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא׳ רַחֲמִים וְכִסֵּא דִּין שֶׁמִּסְתַּלֵּק מִשָּׁם, וְזֶה יהו״ה שֶׁהוּא בִּפְנִים כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, עָלָיו נֶאֱמַר (דברי הימים א כט יא) 'לְךָ יהו״ה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה' וְגוֹמֵר, בְּעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת שִׁבַּח אוֹתוֹ דָּוִד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא לִפְנִים מִכֻּלָּן, וְהוּא מִבַּחוּץ לְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה, וְהוּא בֵּין כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה בְּכָל מָקוֹם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד אסתכל דוד ברוחא דקודשא, וחזא דאסתלק לאי״ן בגלותא בתראה, אמר עלייהו ° ׳אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי׳ (תהלים קכד, א), אי״ן א' כתר עלאה י' חכמה ן' בינה, חזא דלא הוו משיגין ליה בתלת צלותין דתקינו אבהן, דאתקריאו הרים, אמר ׳אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי׳, עזרי מעם יהו״ה, דא ׳מלך יושב על כסא׳ רחמים וכסא דין דאסתלק מתמן, ודא יהו״ה דאיהו מלגאו דכל ספירה וספירה, עליה אתמר (ד״ה א כט) לך יהו״ה הגדולה והגבורה וגומר, בעשר ספירן שבח ליה דוד, בגין דאיהו לגו מכלהו, ואיהו מלבר דכל ספירה וספירה, ואיהו בין כל ספירה וספירה, לא אשתני בכל אתר.

התרגום: וכשהסתכל דוד ברוח הקדש, וראה שמסתלק לאין בגלות האחרונה, אמר עליהם (תהלים קכד א) 'אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי'; אי״ן - א' כתר עליון, י' חכמה, ן' בינה, ראה שלא היו משיגים אותו בשלש התפלות שתקנו האבות, הנקראות הרים, אמר '׳אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי׳', 'עזרי מעם יהו״ה' - זה ׳מלך יושב על כסא׳ רחמים וכסא דין שמסתלק משם, וזה יהו״ה שהוא בפנים כל ספירה וספירה, עליו נאמר (דברי הימים א כט יא) 'לך יהו״ה הגדלה והגבורה' וגומר, בעשר הספירות שבח אותו דוד, משום שהוא לפנים מכלן, והוא מבחוץ לכל ספירה וספירה, והוא בין כל ספירה וספירה, אינו משתנה בכל מקום.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: אשא עיני אל ההרים כו' וכסא דין דאסתלק משם ודא יהו"ה דאיהו כו'. רוצה לומר אשא עיני אל ההרים - אבהן, בג' צלותין, אבל מאין יבוא עזרי - דאסתלקו לאי"ן, עזרי מעם ה' - שם הויה דאסתלק, והוא עושה שמים וארץ - דאתפשט בהון בינה ומלכות,…

לכל המפרשים על פיסקה זו