עלית בת העין במנחה לשמאל ובערבית לעמודא דאמצעיתא
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 40 · דף קכה ע"ב
לשון הזוהר
° ׳הִיא הָעוֹלָה׳ גַּוָּון תִּנְיָנָא דְאִתְאֲחִיד בִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה, בֵּיהּ סָלְקָא בְרַתָּא לְגַבֵּי שְׂמָאלָא דְתַמָּן ה' עִלָּאָה, וּבָהּ הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין, וּבְגִין דְּאִתְּתָא מִתַּמָּן, אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין אוֹקִירוּ נְשַׁיְיכוּ כִּי הֵיכִי דְתִתְעַתְרוּן, בְּגִין דְּמִצָּפוֹן אִינוּן, ׳וּמִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה׳ (איוב לז, כב), ° וּנְקוּדָה דְאִיהוּ מְחַיְּיבָא לְאָת ה' מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא שְׁבָ״א, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳כִּי בָאֵ״שׁ יהו״ה נִשְׁפָּט׳ (ישעיה סו, טז), ° עַל מוֹקְדָה ׳עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר׳ (ויקרא ו, ב) דָּא גַוָּון תְּכֵלֶת, דְּאִיהוּ אֲחִיד בִּצְלוֹתָא דְעַרְבִית, וּבֵיהּ סָלְקָא שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּצְלוֹתָא דְעַרְבִית לָקֳבֵל אֵמוּרִין וּפְדָרִין דְּמִתְאַכְלִין כָּל הַלַּיְלָה, ° וּבְגִין דָּא תְּכֵלֶת דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, דְּאִתְּמַר ׳יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם׳ (בראשית א, ו), דְּאַפְרִישׁ מַחֲלוֹקֶת בֵּין יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, וּנְקוּדָה דְרָקִיעַ חֹלֵ״ם, וּמָאן רָקִיעַ דָּא ו' דְּאִיהוּ כְגַוְונָא דָא [ ציור ] רָקִיעַ, וְהַהוּא נִיצוֹץ חֹלֵ״ם עֲלֵיהּ, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי מְחַיְּיבַת לְאָת ו', ° וְרָזָא דְנִקוּד יָהוְה, ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁ״ק יהו״ה׳ (דברים י, טו), ׳כִּי בִי׳ (תהלים צד, יד) חָשַׁ״ק וַאֲפַלְּטֵהוּ, ׳כִּ״י בִ״י׳ רָזָא דִשְׁמָא דְאַרְבְּעִין וּתְרֵין, ׳כִּ״י בִ״י יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְגוֹמֵר׳ (משלי ט, יא).
תרגום
הִיא הָעֹלָה, הַגָּוֶן הַשֵּׁנִי, הַנֶּאֱחָז בִּתְפִלַּת מִנְחָה, בּוֹ עוֹלָה הַבַּת אֶל הַשְּׂמֹאל, שֶׁשָּׁם ה' עֶלְיוֹנָה, וּבָהּ 'הָרוֹצֶה לְהַעֲשִׁיר יַצְפִּין', וּמִשּׁוּם שֶׁהָאִשָּׁה מִשָּׁם, אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה: הוֹקִירוּ נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשְּׁרוּ, מִשּׁוּם שֶׁמִּצָּפוֹן הֵן, (איוב לז כב) 'וּמִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה', וְהַנְּקֻדָּה הַמְחֻיֶּבֶת לְאוֹת ה' מִצַּד הַשְּׂמֹאל - שְׁוָא, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (ישעיה סו טז) 'כִּי בָאֵשׁ יהו''ה נִשְׁפָּט'; 'עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר' (ויקרא ו ב) - זֶה הַגָּוֶן הַתְּכֵלֶת, הַנֶּאֱחָז בִּתְפִלַּת עַרְבִית, וּבוֹ עוֹלָה הַשְּׁכִינָה אֶל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּתְפִלַּת עַרְבִית כְּנֶגֶד הָאֵמוּרִים וְהַפְּדָרִים הַנֶּאֱכָלִים כָּל הַלַּיְלָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ תְּכֵלֶת דּוֹמָה לָרָקִיעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א ו) 'יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם', שֶׁמַּפְרִיד מַחֲלֹקֶת בֵּין הַיָּמִין וְהַשְּׂמֹאל, וּנְקֻדַּת הָרָקִיעַ - חוֹלָם, וּמַהוּ הָרָקִיעַ? זֶה ו', וְאוֹתוֹ הַנִּיצוֹץ - חוֹלָם עָלָיו, וּנְקֻדָּה זוֹ מְחֻיֶּבֶת לְאוֹת ו', וְסוֹד נִקּוּד יָהֹוֶה, וְסוֹד הַדָּבָר: 'רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יהו''ה' (דברים י טו), 'כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ' (תהלים צד יד), כִּ״י בִ״י - סוֹד שֵׁם שֶׁל אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, 'כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ' וְגוֹמֵר (משלי ט יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° ׳היא העולה׳ גוון תנינא דאתאחיד בצלותא דמנחה, ביה סלקא ברתא לגבי שמאלא דתמן ה' עלאה, ובה הרוצה להעשיר יצפין, ובגין דאתתא מתמן, אמרו מארי מתניתין אוקירו נשייכו כי היכי דתתעתרון, בגין דמצפון אינון, ׳ומצפון זהב יאתה׳ (איוב לז, כב), ° ונקודה דאיהו מחייבא לאת ה' מסטרא דשמאלא שב״א, ועליה אתמר ׳כי בא״ש יהו״ה נשפט׳ (ישעיה סו, טז), ° על מוקדה ׳על המזבח כל הלילה עד הבקר׳ (ויקרא ו, ב) דא גוון תכלת, דאיהו אחיד בצלותא דערבית, וביה סלקא שכינתא לגבי עמודא דאמצעיתא, וצלותא דערבית לקבל אמורין ופדרין דמתאכלין כל הלילה, ° ובגין דא תכלת דומה לרקיע, דאתמר ׳יהי רקיע בתוך המים׳ (בראשית א, ו), דאפריש מחלוקת בין ימינא ושמאלא, ונקודה דרקיע חל״ם, ומאן רקיע דא ו' דאיהו כגוונא דא [ ציור ] רקיע, וההוא ניצוץ חל״ם עליה, והאי נקודה איהי מחייבת לאת ו', ° ורזא דנקוד יהוה, ° ורזא דמלה ׳רק באבותיך חש״ק יהו״ה׳ (דברים י, טו), ׳כי בי׳ (תהלים צד, יד) חש״ק ואפלטהו, ׳כ״י ב״י׳ רזא דשמא דארבעין ותרין, ׳כ״י ב״י ירבו ימיך וגומר׳ (משלי ט, יא).
התרגום: היא העלה, הגון השני, הנאחז בתפלת מנחה, בו עולה הבת אל השמאל, ששם ה' עליונה, ובה 'הרוצה להעשיר יצפין', ומשום שהאשה משם, אמרו בעלי המשנה: הוקירו נשותיכם כדי שתתעשרו, משום שמצפון הן, (איוב לז כב) 'ומצפון זהב יאתה', והנקדה המחיבת לאות ה' מצד השמאל - שוא, ועליה נאמר (ישעיה סו טז) 'כי באש יהו'ה נשפט'; 'על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר' (ויקרא ו ב) - זה הגון התכלת, הנאחז בתפלת ערבית, ובו עולה השכינה אל עמודא דאמצעיתא, ותפלת ערבית כנגד האמורים והפדרים הנאכלים כל הלילה, ומשום כך תכלת דומה לרקיע, שנאמר (בראשית א ו) 'יהי רקיע בתוך המים', שמפריד מחלקת בין הימין והשמאל, ונקדת הרקיע - חולם, ומהו הרקיע? זה ו', ואותו הניצוץ - חולם עליו, ונקדה זו מחיבת לאות ו', וסוד נקוד יהוה, וסוד הדבר: 'רק באבתיך חשק יהו'ה' (דברים י טו), 'כי בי חשק ואפלטהו' (תהלים צד יד), כ״י ב״י - סוד שם של ארבעים ושתים, 'כי בי ירבו ימיך' וגומר (משלי ט יא).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דאיהו כו'. רוצה לומר דלכן הוא לא שורף כמו שמפרש והולך: