מנין הגלגולים נכר בהרכבת השרטוטים - וקמץ ניצוץ החיה תחת הרקיע
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 37 · דף קכד ע"ב
לשון הזוהר
° מָאן דְּלָא אִתְחַזְיָין שִׁרְטוּטִין בֵּיהּ, לֵית לֵיהּ דִּיּוֹקְנָא כְלָל לְעִילָא, זְכוּתֵיהּ נָחִית לְתַתָּא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים׳ (תהלים סט, כט), אֶלָּא אִם תָּב בִּתְיוּבְתָּא, דְּדָא אִשְׁתַּכַּח דְּלֵית לֵיהּ בַּמֶּה דְיֵיתֵי בְגִלְגּוּלָא, מָאן דְּשִׁרְטוּטִין דִּילֵיהּ רְכִיבִין כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] (נ״א [ ציור ]) דָּא אַחֲזֵי דְקָא אַתְיָא בְגִלְגּוּלָא חֲדָא, וְאִם תְּרֵין שִׁרְטוּטִין מוּרְכָּבִין כְּגַוְונָא דָא [ ציור ] (נ״א [ ציור ]), אַחֲזֵי תְּרֵין גִּלְגּוּלִין, וְאִם תְּלַת שִׁרְטוּטִין בְּמִצְחֵיהּ מוּרְכָּבִין, הָא אַשְׁלִים ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל׳ (איוב לג, כט) אֵ״ל ׳פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳, וְאִם לֵית לֵיהּ שִׁרְטוּטִין בְּמִצְחֵיהּ, וְעַל קְרִיצִין דְּעַיְינִין, דָּא אַחֲזֵי עַל ׳אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ׳ (עמוס ב, א), דְּדָא אִשְׁתַּכַּח דְּלֵית לֵיהּ בַּמֶּה דְיֵיתֵי בְּגִלְגּוּלָא. ° שִׁרְטוּטִין אִינוּן בְּאַתְוָון דְּאִינוּן יהו״ה, צִיּוּרִין בִּנְקוּדִין דְּאִינוּן יו״ד ה״י וא״ו ה״י, וְצִיּוּרִין אִינוּן בְּעַיְינִין בְּאוּדְנִין בְּאַנְפִּין בְּנוּקְבִין דְּחוֹטָמָא בְּפוּמָא, ° קָמֵ״ץ שִׁרְטוּט וְצִיּוּר, שִׁרְטוּט לְעִילָא וּנְקוּדָה לְתַתָּא, דָּא אַחֲזֵי עַל גִּלְגּוּלָא קַדְמָאָה, דְקָא נָחִית לְתַתָּא. נִיצוֹץ אִיהוּ חַיָּה תְּחוֹת רָקִיעַ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ׳ (יחזקאל א, כב), רָקִיעַ וַדַּאי עַל רֵישָׁא דְחַיָּה, אִיהוּ קָמֵ״ץ, נִיצוּץ חַיָּה, רָקִיעַ לְעִילָא מִינָהּ, נִיצוֹץ אִיהוּ י' סָלִיק בְּאָת ו' דְּאִיהוּ רָקִיעַ, שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר וְאִתְעֲבִידַת ס, וּבָהּ ׳סוֹמֵךְ יהו''ה לְכָל הַנּוֹפְלִים׳ (תהלים קמה, יד), וְחַיָּה אִיהוּ סָמַךְ (נ״א איהי י' סמוך) לָרָקִיעַ.
תרגום
מִי שֶׁלֹּא נִרְאִים בּוֹ שִׂרְטוּטִים, אֵין לוֹ דְּיוֹקָן כְּלָל לְמַעְלָה, וּזְכוּתוֹ יוֹרֶדֶת לְמַטָּה, עָלָיו נֶאֱמַר (תהלים סט כט) 'יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים', אֶלָּא אִם חָזַר בִּתְשׁוּבָה - שֶׁזֶּה נִמְצָא שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה שֶׁיָּבוֹא בְּגִלְגּוּל. מִי שֶׁשִּׂרְטוּטָיו מֻרְכָּבִים - זֶה מַרְאֶה שֶׁבָּא בְּגִלְגּוּל אֶחָד, וְאִם שְׁנֵי שִׂרְטוּטִים מֻרְכָּבִים - מַרְאֶה שְׁנֵי גִּלְגּוּלִים, וְאִם שְׁלֹשָׁה שִׂרְטוּטִים בְּמִצְחוֹ מֻרְכָּבִים, הֲרֵי הִשְׁלִים (איוב לג כט) 'הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר'; וְאִם אֵין לוֹ שִׂרְטוּטִים בְּמִצְחוֹ וְעַל קְרִיצוֹת הָעֵינַיִם, זֶה מַרְאֶה עַל (עמוס ב א) 'אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ', שֶׁזֶּה נִמְצָא שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה שֶׁיָּבוֹא בְּגִלְגּוּל. שִׂרְטוּטִים הֵם בָּאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו״ה, צִיּוּרִים בַּנְּקֻדּוֹת שֶׁהֵן יו״ד ה״י וא״ו ה״י, וְצִיּוּרִים הֵם בָּעֵינַיִם בָּאָזְנַיִם בַּפָּנִים בִּנְקָבֵי הָאַף בַּפֶּה. קָמָץ - שִׂרְטוּט וְצִיּוּר, שִׂרְטוּט לְמַעְלָה וּנְקֻדָּה לְמַטָּה, זֶה מַרְאֶה עַל הַגִּלְגּוּל הָרִאשׁוֹן, הַיּוֹרֵד לְמַטָּה. הַנִּיצוֹץ הוּא חַיָּה תַּחַת הָרָקִיעַ, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל א כב) 'וּדְמוּת עַל רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ' - הָרָקִיעַ וַדַּאי ׳עַל רֹאשׁ הַחַיָּה׳, הוּא קָמָץ, נִיצוֹץ הַחַיָּה, וְהָרָקִיעַ לְמַעְלָה מִמֶּנָּה, הַנִּיצוֹץ הוּא י' עוֹלֶה בְּאוֹת ו' שֶׁהוּא רָקִיעַ, שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר וְנַעֲשֵׂית ס', וּבָהּ (תהלים קמה יד) 'סוֹמֵךְ יהו״ה לְכָל הַנֹּפְלִים', וְהַחַיָּה הִיא סֶמֶךְ (נוסח אחר: הִיא י' סָמוּךְ) לָרָקִיעַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ° מאן דלא אתחזיין שרטוטין ביה, לית ליה דיוקנא כלל לעילא, זכותיה נחית לתתא, עליה אתמר ׳ימחו מספר חיים׳ (תהלים סט, כט), אלא אם תב בתיובתא, דדא אשתכח דלית ליה במה דייתי בגלגולא, מאן דשרטוטין דיליה רכיבין כגוונא דא [ ציור ] (נ״א [ ציור ]) דא אחזי דקא אתיא בגלגולא חדא, ואם תרין שרטוטין מורכבין כגוונא דא [ ציור ] (נ״א [ ציור ]), אחזי תרין גלגולין, ואם תלת שרטוטין במצחיה מורכבין, הא אשלים ׳הן כל אלה יפעל׳ (איוב לג, כט) א״ל ׳פעמים שלש עם גבר׳, ואם לית ליה שרטוטין במצחיה, ועל קריצין דעיינין, דא אחזי על ׳ארבעה לא אשיבנו׳ (עמוס ב, א), דדא אשתכח דלית ליה במה דייתי בגלגולא. ° שרטוטין אינון באתוון דאינון יהו״ה, ציורין בנקודין דאינון יו״ד ה״י וא״ו ה״י, וציורין אינון בעיינין באודנין באנפין בנוקבין דחוטמא בפומא, ° קמ״ץ שרטוט וציור, שרטוט לעילא ונקודה לתתא, דא אחזי על גלגולא קדמאה, דקא נחית לתתא. ניצוץ איהו חיה תחות רקיע, הדא הוא דכתיב ׳ודמות על ראשי החיה רקיע׳ (יחזקאל א, כב), רקיע ודאי על רישא דחיה, איהו קמ״ץ, ניצוץ חיה, רקיע לעילא מינה, ניצוץ איהו י' סליק באת ו' דאיהו רקיע, שית זמנין עשר ואתעבידת ס, ובה ׳סומך יהו'ה לכל הנופלים׳ (תהלים קמה, יד), וחיה איהו סמך (נ״א איהי י' סמוך) לרקיע.
התרגום: מי שלא נראים בו שרטוטים, אין לו דיוקן כלל למעלה, וזכותו יורדת למטה, עליו נאמר (תהלים סט כט) 'ימחו מספר חיים', אלא אם חזר בתשובה - שזה נמצא שאין לו במה שיבוא בגלגול. מי ששרטוטיו מרכבים - זה מראה שבא בגלגול אחד, ואם שני שרטוטים מרכבים - מראה שני גלגולים, ואם שלשה שרטוטים במצחו מרכבים, הרי השלים (איוב לג כט) 'הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר'; ואם אין לו שרטוטים במצחו ועל קריצות העינים, זה מראה על (עמוס ב א) 'ארבעה לא אשיבנו', שזה נמצא שאין לו במה שיבוא בגלגול. שרטוטים הם באותיות שהן יהו״ה, ציורים בנקדות שהן יו״ד ה״י וא״ו ה״י, וציורים הם בעינים באזנים בפנים בנקבי האף בפה. קמץ - שרטוט וציור, שרטוט למעלה ונקדה למטה, זה מראה על הגלגול הראשון, היורד למטה. הניצוץ הוא חיה תחת הרקיע, זהו שכתוב (יחזקאל א כב) 'ודמות על ראשי החיה רקיע' - הרקיע ודאי ׳על ראש החיה׳, הוא קמץ, ניצוץ החיה, והרקיע למעלה ממנה, הניצוץ הוא י' עולה באות ו' שהוא רקיע, שש פעמים עשר ונעשית ס', ובה (תהלים קמה יד) 'סומך יהו״ה לכל הנפלים', והחיה היא סמך (נוסח אחר: היא י' סמוך) לרקיע.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: מאן דלא אתחזיין כו' מאן דשרטוטין דיליה רכיבין כו' ל"ל שרטוטין כו'. רוצה לומר, אם שרטוטין פשוטין - עדיין לא בא בגלגול כלל והוא אדם, ועיין מה שבארנו לעיל בתיקון ל ”ב, ואם מורכבין באחד רוצה לומר שקו אחד באורך ואחד ברוחב מורכבין…