ארבעה שרים בארבעה גונים - ותחתיהם נחש שרף עקרב וצמאון
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 31 · דף קכג ע"ב
לשון הזוהר
(א. ה. מכאן עד סוף הפיסקה הובא ע"פ הגהת הגר"א מלקמן קכ"ה ע"ב, וסותר להגהותיו כאן) דִּבְגַוָּון חִוָּור מִתְלַבַּשׁ אֵ״ל מִן מִיכָאֵ״ל שַׂר הַחֶסֶד, וּתְחוֹתֵיהּ נָחָשׁ, ׳וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ׳, בְּגַוָּון סוּמַק אִתְלַבַּשׁ גַּבְרִיאֵ״ל שַׂר הַגְּבוּרָה, וּתְחוֹתֵיהּ שָׂרָף, בְּגַוָּון יָרוֹק אִתְלַבַּשׁ אוּרִיאֵ״ל נוּרִיאֵ״ל שַׂר שָׁלוֹם, וּתְחוֹתֵיהּ עַקְרָב, בְּגַוָּון אוּכַם אִתְלַבַּשׁ רְפָאֵ״ל שַׂר דִּשְׁכִינְתָּא, וּתְחוֹתֵיהּ צִמָּאוֹן. (ס"א וְאִתְּתָא בִּישָׁא מִתַּמָּן קָא אַתְיָא, עֲלָהּ אִתְּמַר ׳וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עִצָיו׳ (ויקרא יד, מה) בַּעֲנִיּוּתָא, דְלָא אִשְׁתָּאַר בְּבֵיתָא, וּבְגִין דָּא ׳חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ, וְאִוְּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ׳ (משלי יד, א)), אִלֵּין אִינוּן אַרְבַּע גַּוָּונִין דְּאֶשָּׁא דְגֵיהִנָּם, דְּמִסְתַּלְקֵי בְּעַיְינִין בְּאַנְפִּין בְּשַׂעֲרָא, וּמֵאָן אֲתַר מִסְתַּלְקֵי, מִמָּרָה אוּכְמָא דִטְחוֹל, וּמִמָּרָה סוּמְקָא דְכָבֵד, וּמִמָּרָה יְרוֹקָא דְמָרָה, ° וּמִמָּרָה חִוְורָא דְרֵיאָה, ° מַאֲדִי״ם אִיהוּ בְמָרָה אֲדוּמָה לְמִשְׁפַּךְ דְּמָא, וְאִיהוּ ׳מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְּדָן׳, וְיָרוֹק הוא מִסִּטְרָא דְחַמָה בִּישָׁא, אִלֵּין אִינוּן אַרְבַּע גַּוָּונִין חֲשׁוֹכִין דְּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בְּלִילִי״ת סַם הַמָּוְת.
תרגום
שֶׁבְּגָוֶן לָבָן מִתְלַבֵּשׁ אֵ״ל מִן מִיכָאֵ״ל שַׂר הַחֶסֶד, וְתַחְתָּיו נָחָשׁ, 'וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ'; בְּגָוֶן אָדֹם מִתְלַבֵּשׁ גַּבְרִיאֵ״ל שַׂר הַגְּבוּרָה, וְתַחְתָּיו שָׂרָף, בְּגָוֶן יָרֹק מִתְלַבֵּשׁ אוּרִיאֵ״ל (נוּרִיאֵ״ל) שַׂר הַשָּׁלוֹם, וְתַחְתָּיו עַקְרָב, בְּגָוֶן שָׁחֹר מִתְלַבֵּשׁ רְפָאֵ״ל שַׂר הַשְּׁכִינָה, וְתַחְתָּיו צִמָּאוֹן. (נוסח אחר: וְהָאִשָּׁה הָרָעָה מִשָּׁם בָּאָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר (ויקרא יד מה) 'וְנָתַץ אֶת הַבַּיִת אֶת אֲבָנָיו וְאֶת עֵצָיו' בָּעֲנִיּוּת, שֶׁלֹּא נִשְׁאָר בַּבַּיִת, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ וְאִוֶּלֶת בְּיָדֶיהָ תֶהֶרְסֶנּוּ' (משלי יד א)), אֵלֶּה הֵם אַרְבָּעָה גְּוָנֵי אֵשׁ שֶׁל גֵּיהִנֹּם, הַמִּסְתַּלְּקִים בָּעֵינַיִם בַּפָּנִים בַּשֵּׂעָר, וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם מִסְתַּלְּקִים? מִמָּרָה שְׁחוֹרָה שֶׁל הַטְּחוֹל, וּמִמָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁל הַכָּבֵד, וּמִמָּרָה יְרֻקָּה שֶׁל הַמָּרָה, וּמִמָּרָה לְבָנָה שֶׁל הָרֵאָה, אָדֹם - הוּא בַּמָּרָה הָאֲדֻמָּה, לִשְׁפֹּךְ דָּם, וְהוּא ׳מַכַּת חֶרֶב וְהֶרֶג וְאַבְדָן׳, וְיָרֹק הוּא מִצַּד הַחַמָּה הָרָעָה. אֵלֶּה הֵם אַרְבָּעָה גְּוָנִים חֲשׁוּכִים שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְכֻלָּם כְּלוּלִים בְּלִילִית סַם הַמָּוֶת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (א. ה. מכאן עד סוף הפיסקה הובא ע"פ הגהת הגר"א מלקמן קכ"ה ע"ב, וסותר להגהותיו כאן) דבגוון חוור מתלבש א״ל מן מיכא״ל שר החסד, ותחותיה נחש, ׳ופורץ גדר ישכנו נחש׳, בגוון סומק אתלבש גבריא״ל שר הגבורה, ותחותיה שרף, בגוון ירוק אתלבש אוריא״ל נוריא״ל שר שלום, ותחותיה עקרב, בגוון אוכם אתלבש רפא״ל שר דשכינתא, ותחותיה צמאון. (ס"א ואתתא בישא מתמן קא אתיא, עלה אתמר ׳ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו׳ (ויקרא יד, מה) בעניותא, דלא אשתאר בביתא, ובגין דא ׳חכמות נשים בנתה ביתה, ואולת בידיה תהרסנו׳ (משלי יד, א)), אלין אינון ארבע גוונין דאשא דגיהנם, דמסתלקי בעיינין באנפין בשערא, ומאן אתר מסתלקי, ממרה אוכמא דטחול, וממרה סומקא דכבד, וממרה ירוקא דמרה, ° וממרה חוורא דריאה, ° מאדי״ם איהו במרה אדומה למשפך דמא, ואיהו ׳מכת חרב והרג ואבדן׳, וירוק הוא מסטרא דחמה בישא, אלין אינון ארבע גוונין חשוכין דמלאכי חבלה, וכלהו כלילן בלילי״ת סם המות.
התרגום: שבגון לבן מתלבש א״ל מן מיכא״ל שר החסד, ותחתיו נחש, 'ופרץ גדר ישכנו נחש'; בגון אדם מתלבש גבריא״ל שר הגבורה, ותחתיו שרף, בגון ירק מתלבש אוריא״ל (נוריא״ל) שר השלום, ותחתיו עקרב, בגון שחר מתלבש רפא״ל שר השכינה, ותחתיו צמאון. (נוסח אחר: והאשה הרעה משם באה, עליה נאמר (ויקרא יד מה) 'ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו' בעניות, שלא נשאר בבית, ומשום כך 'חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו' (משלי יד א)), אלה הם ארבעה גוני אש של גיהנם, המסתלקים בעינים בפנים בשער, ומאיזה מקום מסתלקים? ממרה שחורה של הטחול, וממרה אדמה של הכבד, וממרה ירקה של המרה, וממרה לבנה של הראה, אדם - הוא במרה האדמה, לשפך דם, והוא ׳מכת חרב והרג ואבדן׳, וירק הוא מצד החמה הרעה. אלה הם ארבעה גונים חשוכים של מלאכי חבלה, וכלם כלולים בלילית סם המות.
מן המפרשים
ביאור הגר"א: וממרה חוורא דריאה. היינו הסרכות, אבל הריאה הוא בסטרא דקדושה שמהן ד' גוונין קדישין, ד' יסודות, והן מוח ריאה ולב שהן כוללין ד' שי"ק הן כאחת: