ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 30 (קכג ע"ב)

לובן של חסד ולובן של לבן הארמי - וארבע קלפות האגוז

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 30 · דף קכג ע"ב

לשון הזוהר

° שַׂעֲרָא חִוְורָא וְעִינוֹי חִוְורִין וְאַנְפּוֹי חִוְורִין וְגוּפָא חִוְורָא, אִי אִית בֵּיהּ עוֹבָדִין טָבִין דָּא אִיהוּ מִסִּטְרָא דִימִינָא, מִסִּטְרָא דִרְחִימוּ דְאִיהוּ אַהֲבַת ׳עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׳ (ירמיה לא, ב). שַׂעֲרָא חִוְורָא וְעִינוֹי חִוְורִין וְאַנְפִּין חִוְורִין וְגוּפָא חִוְורָא, דְלֵית בֵּיהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים בִּרְחִימוּ דְאַהֲבָה, הַאי הוּא רַמַּאי ° מִסִּטְרָא דְלָבָן הָאֲרַמִּי, אִסְתַּמַּר מִנֵּיהּ, ׳בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא׳, ° וְלִילִי״ת הִיא בַּהֶרֶת לְבָנָה אוּכְמָא סוּמְקָא יְרוֹקָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה׳ (ויקרא יג, ד) ׳הִיא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמוֹק אֵין מַרְאֵהוּ מִן הָעוֹר׳, בַּהֶרֶת שְׁחוֹרָה וּשְׁפָלָה אֵינֶנָּה מִן הָעוֹר וְהִיא כֵהָה, תְּרֵין גַּוָּונִין תִּנְיָינִין אִינוּן יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, כֻּלְּהוּ מִתְהַפְּכִין עִינוֹי בְּכַעְסָא לְחִוְורוּ וְאוּכְמוּ וְסוּמְקוּ וִירוֹקָא, וְכָל דָּא בְּמַאי אִשְׁתְּמוֹדָע, דְּלֵית בַּר נַשׁ דְּלָא אִתְכְּלִילָן בֵּיהּ אִלֵּין ° אַרְבַּע ° גַּוָּונִין, אֶלָּא הַהוּא גַוָּון דְּשַׁלִּיט עַל כֻּלְּהוּ אָחֳרָנִין, בֵּיהּ אִתְקְרֵי, וּבֵיהּ אִשְׁתְּמוֹדָע לְאִתְקְרֵי חִוָּור אוֹ אוּכַם אוֹ סוּמַק אוֹ יָרוֹק, וְאִלֵּין אַרְבַּע גַּוָּונִין בִּישִׁין אִינוּן אַרְבַּע קְלִיפִין דֶּאֱגוֹזָא, ׳תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ׳ וּתְהוֹם, וְאִלֵּין אִינוּן ׳נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן׳ (דברים ח, טו), נָחָשׁ גַּוָּון חִוָּור בַּהֶרֶת לְבָנָה, שָׂרָף וְעַקְרָב, אֲדַמְדָּם שָׂרָף, אוֹ יְרַקְרַק עַקְרָב, וְצִמָּאוֹן בַּהֶרֶת שְׁחוֹרָה.

תרגום

שֵׂעָר לָבָן וְעֵינָיו לְבָנוֹת וּפָנָיו לְבָנוֹת וְגוּפוֹ לָבָן - אִם יֵשׁ בּוֹ מַעֲשִׂים טוֹבִים, זֶה מִצַּד הַיָּמִין, מִצַּד הָאַהֲבָה שֶׁהִיא 'אַהֲבַת ׳עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׳' (ירמיה לא ב). שֵׂעָר לָבָן וְעֵינָיו לְבָנוֹת וּפָנָיו לְבָנוֹת וְגוּפוֹ לָבָן, שֶׁאֵין בּוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים בְּאַהֲבָה - זֶה רַמַּאי מִצַּד לָבָן הָאֲרַמִּי, הִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, זוֹ 'בַּהֶרֶת לְבָנָה', וְלִילִית הִיא הַבַּהֶרֶת - לְבָנָה, שְׁחוֹרָה, אֲדֻמָּה, יְרֻקָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יג ד) 'וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר', 'בַּהֶרֶת' שְׁחוֹרָה וּשְׁפָלָה אֵינָהּ מִן הָעוֹר וְהִיא כֵּהָה, שְׁנֵי הַגְּוָנִים הַשְּׁנִיִּים הֵם יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדָּם, וְכֻלָּם מִתְהַפְּכוֹת עֵינָיו בְּכַעַס לְלֹבֶן וְשֹׁחַר וְאֹדֶם וְיֹרֶק. וְכָל זֶה בַּמֶּה נוֹדָע? אֶלָּא שֶׁאֵין אָדָם שֶׁלֹּא נִכְלָלִים בּוֹ אַרְבָּעָה גְּוָנִים אֵלֶּה, אֶלָּא אוֹתוֹ הַגָּוֶן הַשּׁוֹלֵט עַל כָּל הָאֲחֵרִים - בּוֹ הוּא נִקְרָא, וּבוֹ נוֹדָע לְהִקָּרֵא לָבָן אוֹ שָׁחֹר אוֹ אָדֹם אוֹ יָרֹק, וְאַרְבָּעָה גְּוָנִים רָעִים אֵלֶּה הֵם אַרְבַּע קְלִפּוֹת הָאֱגוֹז: 'תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ' וּתְהוֹם, וְאֵלֶּה הֵם (דברים ח טו) 'נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן' - נָחָשׁ גָּוֶן לָבָן, בַּהֶרֶת לְבָנָה, שָׂרָף וְעַקְרָב - אֲדַמְדָּם שָׂרָף, אוֹ יְרַקְרַק עַקְרָב, וְצִמָּאוֹן - בַּהֶרֶת שְׁחוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° שערא חוורא ועינוי חוורין ואנפוי חוורין וגופא חוורא, אי אית ביה עובדין טבין דא איהו מסטרא דימינא, מסטרא דרחימו דאיהו אהבת ׳עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׳ (ירמיה לא, ב). שערא חוורא ועינוי חוורין ואנפין חוורין וגופא חוורא, דלית ביה גמילות חסדים ברחימו דאהבה, האי הוא רמאי ° מסטרא דלבן הארמי, אסתמר מניה, ׳בהרת לבנה היא׳, ° ולילי״ת היא בהרת לבנה אוכמא סומקא ירוקא, הדא הוא דכתיב ׳ואם בהרת לבנה׳ (ויקרא יג, ד) ׳היא בעור בשרו ועמוק אין מראהו מן העור׳, בהרת שחורה ושפלה איננה מן העור והיא כהה, תרין גוונין תניינין אינון ירקרק או אדמדם, כלהו מתהפכין עינוי בכעסא לחוורו ואוכמו וסומקו וירוקא, וכל דא במאי אשתמודע, דלית בר נש דלא אתכלילן ביה אלין ° ארבע ° גוונין, אלא ההוא גוון דשליט על כלהו אחרנין, ביה אתקרי, וביה אשתמודע לאתקרי חוור או אוכם או סומק או ירוק, ואלין ארבע גוונין בישין אינון ארבע קליפין דאגוזא, ׳תהו ובהו וחשך׳ ותהום, ואלין אינון ׳נחש שרף ועקרב וצמאון׳ (דברים ח, טו), נחש גוון חוור בהרת לבנה, שרף ועקרב, אדמדם שרף, או ירקרק עקרב, וצמאון בהרת שחורה.

התרגום: שער לבן ועיניו לבנות ופניו לבנות וגופו לבן - אם יש בו מעשים טובים, זה מצד הימין, מצד האהבה שהיא 'אהבת ׳עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׳' (ירמיה לא ב). שער לבן ועיניו לבנות ופניו לבנות וגופו לבן, שאין בו גמילות חסדים באהבה - זה רמאי מצד לבן הארמי, השמר ממנו, זו 'בהרת לבנה', ולילית היא הבהרת - לבנה, שחורה, אדמה, ירקה, זהו שכתוב (ויקרא יג ד) 'ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור', 'בהרת' שחורה ושפלה אינה מן העור והיא כהה, שני הגונים השניים הם ירקרק או אדמדם, וכלם מתהפכות עיניו בכעס ללבן ושחר ואדם וירק. וכל זה במה נודע? אלא שאין אדם שלא נכללים בו ארבעה גונים אלה, אלא אותו הגון השולט על כל האחרים - בו הוא נקרא, ובו נודע להקרא לבן או שחר או אדם או ירק, וארבעה גונים רעים אלה הם ארבע קלפות האגוז: 'תהו ובהו וחשך' ותהום, ואלה הם (דברים ח טו) 'נחש שרף ועקרב וצמאון' - נחש גון לבן, בהרת לבנה, שרף ועקרב - אדמדם שרף, או ירקרק עקרב, וצמאון - בהרת שחורה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: שערא חוורא כו'. דעד עתה פירש שערא אוכמא בס"א, ופירש כאן דאף חוורא יש שהוא בס"א שהן הרמאין שמצופין זהב מבחוץ ומראים עצמם כפרושים, והן יותר חמורים מאינון דבסטרא דסומקו, שהן ניכרין לכל כעסנים ושופכים דמים מה שאין כן באלו וכמו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה:

ועוד 17 פסוקים. אינדקס הפסוקים