ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 29 (קכג ע"ב)

רביע ותביר בתנועת העורב - ושני בתי שבתאי הדוחקים בגלות

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 29 · דף קכג ע"ב

לשון הזוהר

[קכג:] וּבְגִין דָּא תְּנוּעִין דְּעוֹרְבָא, אִית תְּנוּעָה ° דְסָלִיק בְּרָבִי״עַ, וְאַחֲזֵי דְחוֹבָא דִילֵיהּ תַּלְיָא (דף קכג ע״ב) לְעִילָא בְעָלְמָא דְאָתֵי, וְאִית תְּנוּעָה דְנָחִית לָהּ בַּתְּבִי״ר בַּשְּׁבָרִים, וְאַחֲזֵי דְחוֹבָא דִילֵיהּ נָחִית לְתַתָּא בְעָלְמָא דֵין, לְמֶהֱוִי לֵיהּ תְּבִירוּ בְּגִינֵיהּ, וְכָל אִלֵּין סִימָנִין אִיהִי אַחֲזֵי בְּאָרְחָא, כְּגַוְונָא דַעֲמָלֵק דְּאָמַר בְּגִינֵיהּ (שם כה, יח) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, דְּסִטְרִין אָחֳרָנִין אִינוּן כְּלִסְטִים דְּנָפְקִין בְּאָרְחִין, וּבְגִין דָּא עוֹרְבִין חֵילָא דִלְהוֹן בְּאוֹרְחִין. ° וְאִינוּן דְּמַזָּלְהוֹן תַּלְיָא בְּשַׁבְּתַ״י, אִינוּן עֲצִיבִין, וְאִינוּן דּוֹחֲקִין רַגְלֵי שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא, דִּבְזִמְנָא דְאִלֵּין אִתְפַּשְׁטוּ בְעָלְמָא, אִתְּמַר בְּרַגְלֵי שְׁכִינְתָּא ׳וַיֶּאֱסוֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה׳ (בראשית מט, לג), אִתְכְּנִישַׁת לְגַבֵּי זַרְעִיהּ דְּיַעֲקֹב מִטָּה שְׁלֵמָה, וּבְגִין דָּא ׳וַיִּשְׁכּוֹן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עִין יַעֲקֹב׳ (דברים לג, כח), דְּלָא זָזַת שְׁכִינְתָּא מִינַיְיהוּ בְּגָלוּתָא, בְּגִין דְּלֵית בְּהוּ פִסּוּלָא, וְשַׁבְּתַא״י אִית לֵיהּ ° תְּרֵין בָּתִּין, חַד שְׁפַל רֹאשׁ, וְתִנְיָינָא בֵּית הַסֹּהַר, ° דַּאֲסִירֵי מַלְכָּא אֲסִירִין תַּמָּן בְּגָלוּתָא, וְאִינוּן דָּחֲקִין שְׁכִינְתָּא וְיִשְׂרָאֵל (נ״א שעתא לישראל) בְּגָלוּתָא, וּבִשְׁפַל רֹאשׁ יִשְׂרָאֵל אִינוּן שְׁפֵלִין לְתַתָּא, וּמֵהַאי כֹּכָבָא יֵיתֵי כַפְנָא וַעֲנִיּוּתָא לְיִשְׂרָאֵל, ° וּמָאן דְּבָעִי לְאִסְתַּמְרָא מִנֵּיהּ, צָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי שְׁמֵיהּ וּלְשַׁנּוּיֵי אַתְרֵיהּ וּלְשַׁנּוּיֵי עוֹבָדוֹי, וְדָא אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם שִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וְהָא אוּקְמוּהוּ ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל׳ אֵ״ל ׳פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳ (איוב לג, כט).

תרגום

וּמִשּׁוּם כָּךְ תְּנוּעוֹת הָעוֹרֵב: יֵשׁ תְּנוּעָה הָעוֹלָה בְּרָבִיעַ, וּמַרְאָה שֶׁחֶטְאוֹ תָּלוּי לְמַעְלָה בָּעוֹלָם הַבָּא, וְיֵשׁ תְּנוּעָה הַיּוֹרֶדֶת בַּתְּבִיר בַּשְּׁבָרִים, וּמַרְאָה שֶׁחֶטְאוֹ יוֹרֵד לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת לוֹ שְׁבִירָה בִּגְלָלוֹ, וְכָל הַסִּימָנִים הָאֵלֶּה הִיא מַרְאָה בַּדֶּרֶךְ, כְּעֵין עֲמָלֵק שֶׁנֶּאֱמַר בִּגְלָלוֹ (דברים כה יח) 'אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ', שֶׁהַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים הֵם כְּלִסְטִים הַיּוֹצְאִים בַּדְּרָכִים, וּמִשּׁוּם כָּךְ כֹּחַ הָעוֹרְבִים בַּדְּרָכִים. וְאֵלֶּה שֶׁמַּזָּלָם תָּלוּי בְּשַׁבְּתַאי הֵם עֲצוּבִים, וְהֵם דּוֹחֲקִים אֶת רַגְלֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, שֶׁבִּזְמַן שֶׁאֵלֶּה נִתְפַּשְּׁטוּ בָּעוֹלָם, נֶאֱמַר בְּרַגְלֵי הַשְּׁכִינָה 'וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה' (בראשית מט לג) - נֶאֶסְפָה אֶל זֶרַע יַעֲקֹב מִטָּה שְׁלֵמָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ 'וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב' (דברים לג כח), שֶׁלֹּא זָזָה הַשְּׁכִינָה מֵהֶם בַּגָּלוּת, מִשּׁוּם שֶׁאֵין בָּהֶם פְּסוּל, וְשַׁבְּתַאי יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָּתִּים: אֶחָד 'שְׁפַל רֹאשׁ', וְהַשֵּׁנִי 'בֵּית הַסֹּהַר', שֶׁאֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים שָׁם בַּגָּלוּת, וְהֵם דּוֹחֲקִים אֶת הַשְּׁכִינָה וְאֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, וּבִ'שְׁפַל רֹאשׁ' יִשְׂרָאֵל הֵם שְׁפָלִים לְמַטָּה, וּמִכּוֹכָב זֶה יָבוֹא רָעָב וַעֲנִיּוּת לְיִשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת שְׁמוֹ וּלְשַׁנּוֹת מְקוֹמוֹ וּלְשַׁנּוֹת מַעֲשָׂיו, וְזֶה שִׁנּוּי מָקוֹם שִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וַהֲרֵי הֶעֱמִידוּהוּ: 'הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר' (איוב לג כט).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קכג:] ובגין דא תנועין דעורבא, אית תנועה ° דסליק ברבי״ע, ואחזי דחובא דיליה תליא (דף קכג ע״ב) לעילא בעלמא דאתי, ואית תנועה דנחית לה בתבי״ר בשברים, ואחזי דחובא דיליה נחית לתתא בעלמא דין, למהוי ליה תבירו בגיניה, וכל אלין סימנין איהי אחזי בארחא, כגוונא דעמלק דאמר בגיניה (שם כה, יח) אשר קרך בדרך, דסטרין אחרנין אינון כלסטים דנפקין בארחין, ובגין דא עורבין חילא דלהון באורחין. ° ואינון דמזלהון תליא בשבת״י, אינון עציבין, ואינון דוחקין רגלי שכינתא בגלותא, דבזמנא דאלין אתפשטו בעלמא, אתמר ברגלי שכינתא ׳ויאסוף רגליו אל המטה׳ (בראשית מט, לג), אתכנישת לגבי זרעיה דיעקב מטה שלמה, ובגין דא ׳וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב׳ (דברים לג, כח), דלא זזת שכינתא מינייהו בגלותא, בגין דלית בהו פסולא, ושבתא״י אית ליה ° תרין בתין, חד שפל ראש, ותניינא בית הסהר, ° דאסירי מלכא אסירין תמן בגלותא, ואינון דחקין שכינתא וישראל (נ״א שעתא לישראל) בגלותא, ובשפל ראש ישראל אינון שפלין לתתא, ומהאי ככבא ייתי כפנא ועניותא לישראל, ° ומאן דבעי לאסתמרא מניה, צריך לשנויי שמיה ולשנויי אתריה ולשנויי עובדוי, ודא איהו שנוי מקום שנוי השם ושנוי מעשה, והא אוקמוהו ׳הן כל אלה יפעל׳ א״ל ׳פעמים שלש עם גבר׳ (איוב לג, כט).

התרגום: ומשום כך תנועות העורב: יש תנועה העולה ברביע, ומראה שחטאו תלוי למעלה בעולם הבא, ויש תנועה היורדת בתביר בשברים, ומראה שחטאו יורד למטה בעולם הזה, להיות לו שבירה בגללו, וכל הסימנים האלה היא מראה בדרך, כעין עמלק שנאמר בגללו (דברים כה יח) 'אשר קרך בדרך', שהצדדים האחרים הם כלסטים היוצאים בדרכים, ומשום כך כח העורבים בדרכים. ואלה שמזלם תלוי בשבתאי הם עצובים, והם דוחקים את רגלי השכינה בגלות, שבזמן שאלה נתפשטו בעולם, נאמר ברגלי השכינה 'ויאסף רגליו אל המטה' (בראשית מט לג) - נאספה אל זרע יעקב מטה שלמה, ומשום כך 'וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב' (דברים לג כח), שלא זזה השכינה מהם בגלות, משום שאין בהם פסול, ושבתאי יש לו שני בתים: אחד 'שפל ראש', והשני 'בית הסהר', שאסירי המלך אסורים שם בגלות, והם דוחקים את השכינה ואת ישראל בגלות, וב'שפל ראש' ישראל הם שפלים למטה, ומכוכב זה יבוא רעב ועניות לישראל, ומי שרוצה להשמר ממנו, צריך לשנות שמו ולשנות מקומו ולשנות מעשיו, וזה שנוי מקום שנוי השם ושנוי מעשה, והרי העמידוהו: 'הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר' (איוב לג כט).

מן המפרשים

ביאור הגר"א: דסליק ברביע כו'. רביע הוא על גבי האות, ותנועתו ונגינו דיליה מורה למעלה, וההפוך בתביר, ורביע ותביר הן נגד תקיעה ושברים, דו"נ, כמו שאומר לעיל בתיקון כ ”א נ"ה א' והן נגד שמים וארץ, עולם הבא ועולם הזה, ותביר מורה על שבר בעולם הזה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: