ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 26 (קכג ע"א)

תנועות העורבים וקולותיהם - והנחש הרוכב עליהם להטעות בפרשת דרכים

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 26 · דף קכג ע"א

לשון הזוהר

[קכג.] (דף קכג ע״א) וְכֻלְּהוּ נָחֲתִין תְּחוֹת גַּדְפוֹי דְּעוֹרְבִין, וְאַחֲזֵי לוֹן בִּתְּנוּעָה דִלְהוֹן כַּמָּה דִינִין דְּנָחֲתִין עַל עָלְמָא, וְאִית אָחֳרָנִין דִּמְמַנָּן עַל קָלִין דִּלְהוֹן, ° וְצָוְוחִין קָלָא בָתַר קָלָא כֻּלְּהוּ בַשְּׁבָרִים, לְאַחֲזָאָה תְּבִירוּ עַל בְּנֵי נָשָׁא, וּלְזִמְנִין צָוְוחִין בִּתְלַת סִימָנִין דְּאִינוּן קר״ק, דְּאִיהוּ תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, לְאַחֲזָאָה דִינָא רַפְיָא בְרֵישָׁא וּבְסֵיפָא, וּבְאֶמְצָעִיתָא תְּבִירָא סַגִּי, בִתְרוּעָה דָּחֲקָא בָתַר דָּחֲקָא בִמְהִירוּ, ° וְרָזָא דְמִלָּה ׳וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל׳ (קהלת י, כ), נָחָשׁ רְכִיב עַל קָלָא דְעוֹרְבָא אֵל אַחֵר, בַּת זוּגֵיהּ קֶסֶם סַם הַמָּוְת, דְּבָהּ אִשְׁתַּלִּים סמא״ל אֵל אַחֵר. רְכִיבַת אִיהִי עַל תְּנוּעִין דְּגוּפָא דְעוֹרֵב, ° וְאִיהִי תְנוּעָה דְכֻלְּהוּ, דְנָפְקַת לְאַסְטָאָה לִבְנֵי נָשָׁא בְּפָרָשַׁת אוֹרְחִין, ° תְּנוּעָה דִילָהּ בְּרֵישָׁא דְעוֹרְבָא, וּבִזְנָבָא וּבְגוּפָא וּבְגַדְפִין דְּעוֹרְבָא, נָחָשׁ שַׁרְיָא בִקְרִיאָה וַאֲמִירָה וְקָלָא וְדִבּוּר דְּעוֹרְבָא, ° וּבְאִלֵּין תְּנוּעִין שַׁרְיָין כָּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן ׳וְכָל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע׳ מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ.

תרגום

וְכֻלָּם יוֹרְדִים תַּחַת כַּנְפֵי הָעוֹרְבִים, וּמַרְאֶה לָהֶם בִּתְנוּעָתָם כַּמָּה דִּינִים יוֹרְדִים עַל הָעוֹלָם, וְיֵשׁ אֲחֵרִים הַמְּמֻנִּים עַל קוֹלוֹתֵיהֶם, וְצוֹעֲקִים קוֹל אַחַר קוֹל כֻּלָּם בִּשְׁבָרִים, לְהַרְאוֹת שְׁבִירָה עַל בְּנֵי הָאָדָם, וְלִפְעָמִים צוֹעֲקִים בִּשְׁלֹשָׁה סִימָנִים שֶׁהֵם קר״ק, שֶׁהוּא תְּקִיעָה תְּרוּעָה תְּקִיעָה, לְהַרְאוֹת שֶׁהַדִּין רָפֶה בָּרֹאשׁ וּבַסּוֹף, וּבָאֶמְצַע שְׁבִירָה מְרֻבָּה, בִּתְרוּעָה דּוֹחֶקֶת אַחַר דּוֹחֶקֶת בִּמְהִירוּת. וְסוֹד הַדָּבָר: 'וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר, כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל' (קהלת י כ), הַנָּחָשׁ רוֹכֵב עַל קוֹל הָעוֹרֵב - 'אֵל אַחֵר', וּבַת זוּגוֹ - קֶסֶם, סַם הַמָּוֶת, שֶׁבָּהּ נִשְׁלָם סמא״ל 'אֵל אַחֵר'. הִיא רוֹכֶבֶת עַל תְּנוּעוֹת גּוּף הָעוֹרֵב, וְהִיא תְּנוּעַת כֻּלָּם, הַיּוֹצֵאת לְהַטְעוֹת אֶת בְּנֵי הָאָדָם בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, תְּנוּעָתָהּ בְּרֹאשׁ הָעוֹרֵב, וּבִזְנָבוֹ וּבְגוּפוֹ וּבִכְנָפָיו, הַנָּחָשׁ שׁוֹרֶה בִּקְרִיאָה וַאֲמִירָה וְקוֹל וְדִבּוּר שֶׁל הָעוֹרֵב, וּבִתְנוּעוֹת אֵלֶּה שׁוֹרֶה כָּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן 'וְכָל הוֹלֵךְ עַל אַרְבַּע' מִצַּד הַטֻּמְאָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קכג.] (דף קכג ע״א) וכלהו נחתין תחות גדפוי דעורבין, ואחזי לון בתנועה דלהון כמה דינין דנחתין על עלמא, ואית אחרנין דממנן על קלין דלהון, ° וצווחין קלא בתר קלא כלהו בשברים, לאחזאה תבירו על בני נשא, ולזמנין צווחין בתלת סימנין דאינון קר״ק, דאיהו תקיעה תרועה תקיעה, לאחזאה דינא רפיא ברישא ובסיפא, ובאמצעיתא תבירא סגי, בתרועה דחקא בתר דחקא במהירו, ° ורזא דמלה ׳ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר, כי עוף השמים יוליך את הקול׳ (קהלת י, כ), נחש רכיב על קלא דעורבא אל אחר, בת זוגיה קסם סם המות, דבה אשתלים סמא״ל אל אחר. רכיבת איהי על תנועין דגופא דעורב, ° ואיהי תנועה דכלהו, דנפקת לאסטאה לבני נשא בפרשת אורחין, ° תנועה דילה ברישא דעורבא, ובזנבא ובגופא ובגדפין דעורבא, נחש שריא בקריאה ואמירה וקלא ודבור דעורבא, ° ובאלין תנועין שריין כל הולך על גחון ׳וכל הולך על ארבע׳ מסטרא דמסאבו.

התרגום: וכלם יורדים תחת כנפי העורבים, ומראה להם בתנועתם כמה דינים יורדים על העולם, ויש אחרים הממנים על קולותיהם, וצועקים קול אחר קול כלם בשברים, להראות שבירה על בני האדם, ולפעמים צועקים בשלשה סימנים שהם קר״ק, שהוא תקיעה תרועה תקיעה, להראות שהדין רפה בראש ובסוף, ובאמצע שבירה מרבה, בתרועה דוחקת אחר דוחקת במהירות. וסוד הדבר: 'ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר, כי עוף השמים יוליך את הקול' (קהלת י כ), הנחש רוכב על קול העורב - 'אל אחר', ובת זוגו - קסם, סם המות, שבה נשלם סמא״ל 'אל אחר'. היא רוכבת על תנועות גוף העורב, והיא תנועת כלם, היוצאת להטעות את בני האדם בפרשת דרכים, תנועתה בראש העורב, ובזנבו ובגופו ובכנפיו, הנחש שורה בקריאה ואמירה וקול ודבור של העורב, ובתנועות אלה שורה כל הולך על גחון 'וכל הולך על ארבע' מצד הטמאה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: וצווחין קלא בתר קלא כו'. הוא סמנין בקלא דעורבא, אם הוא כמין שברים קלא בתר קלא, קצרים ולא במהירו שהוא תרועה, ולזמנין בג' סמנין קר"ק, וכל קר"ק הוא מסטרא דדינא, ותקיעה היא דינא רפיא כמו שמפרש והולך, ואמר ובאמצעיתא כו' בתרועה כו'.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: