בעור השער האדום שהוא מצד הדין - והשחור בין שכינה לשבתאי
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 25 · דף קכב ע"ב
לשון הזוהר
שַׂעֲרָא סוּמְקָא צָרִיךְ לְבַעְרָא לֵיהּ מִכֹּל וָכֹל, בְּגִין דְּאִיהוּ בֵי דִינָא, וּלְוִיִּים בְּגִין דַּהֲווֹ מִסִּטְרָא דְּדִינָא, אִתְּמַר בְּהוֹן ׳וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם׳ (במדבר ח, ז), וְאִתְּתָא בְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, לָא צָרִיךְ לְאִתְגַּלְיָא בָּהּ שַׂעֲרָא, דְּלָא יִשְׁתְּמוֹדְעִין בָּהּ מָארֵי דְּדִינָא, וְשַׂעֲרִין אָחֳרָנִין דְּבַר נַשׁ צָרִיךְ לְבַעֲרָא לֵיהּ תְּחוֹת אוּדְנִין, בְּגִין דְּלָא יִתְקְרִיבוּ בֵּיהּ מָארֵי דְּדִינִין לְגַבֵּי תַּרְעִין דְּשָׁמְעִין בְּהוֹן צְלוֹתִין, (ס״א ושערא דאיהו תחות אודנין צריך לבערא, דאתקרי מארי דדינא לגביכו) ° שַׂעֲרָא שְׁעִיעַ עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ׳ (במדבר ו, ה), וְצָרִיךְ לְגַדְלָא לֵיהּ, דְּלָא צָרִיךְ לְאַכְחָשָׁא סִדּוּרָא דְעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, אֲבָל שַׂעֲרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמָצָעִיתָא צָרִיךְ דְּלָא יְהֵא לָא אֲרִיךְ וְלָא קְצִר, וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּשַׁנִּי בֵיהּ סִדְרֵי בְרֵאשִׁית. דְכָל גַּוָּונִין דְּסִטְרָא דְּדַכְיוּ הָכִי אִינוּן כְּגַוְונָא דָא, שַׂעֲרָא אוּכְמָא, וְעַיְינִין אוּכְמִין, וְאַנְפּוֹי אוּכְמִין, וְגוּפֵיהּ אוּכְמָא, אִם הוּא זַכָּאָה אִיהוּ מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, וְאִם הוּא חַיָּיבָא הוּא ° מִסִּטְרָא דְשַׁבְּתַא״י, ° פַּתְיָא אוּכְמָא, מִצַּד נוּקְבָא דִקְלִיפָה, דְתַמָּן כָּל קִסְמִין דְּעוֹרְבִין אוּכְמִין וְעוֹפִין אוּכְמִין מִסִּטְרָא דִמְסָאֲבוּ, דְאִית עֲלַיְיהוּ כַּמָּה מְמַנָּן דְּאִתְקְרִיאוּ לֵילוֹת, דַּעֲלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד ׳אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׳ (תהלים טז, ז), מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת (שיר ג ח).
תרגום
שֵׂעָר אָדֹם צָרִיךְ לְבַעֵר אוֹתוֹ כָּלִיל, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בֵּית דִּין, וְהַלְוִיִּים - מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מִצַּד הַדִּין, נֶאֱמַר בָּהֶם (במדבר ח ז) 'וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם'; וְהָאִשָּׁה - מִשּׁוּם שֶׁהִיא מִצַּד הַשְּׂמֹאל, אֵין צֹרֶךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה בָּהּ שֵׂעָר, שֶׁלֹּא יִוָּדְעוּ בָּהּ בַּעֲלֵי הַדִּין, וּשְׁאָר שְׂעָרוֹת הָאָדָם צָרִיךְ לְבַעֵר תַּחַת הָאָזְנַיִם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ בַּעֲלֵי הַדִּינִים אֶל הַשְּׁעָרִים שֶׁבָּהֶם נִשְׁמָעוֹת הַתְּפִלּוֹת (נוסח אחר: וְהַשֵּׂעָר שֶׁתַּחַת הָאָזְנַיִם צָרִיךְ לְבַעֵר, שֶׁנִּקְרָא בַּעַל הַדִּין כְּלַפֵּיכֶם). שֵׂעָר חָלָק - עָלָיו נֶאֱמַר (במדבר ו ה) 'גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ', וְצָרִיךְ לְגַדְּלוֹ, שֶׁאֵין לְהַכְחִישׁ אֶת סֵדֶר מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, אֲבָל שֵׂעָר שֶׁל עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא צָרִיךְ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לֹא אָרֹךְ וְלֹא קָצָר, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁמְּשַׁנֶּה בּוֹ אֶת סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית. שֶׁכָּל הַגְּוָנִים מִצַּד הַטֳּהֳרָה הֵם כָּעֵין זֶה: שֵׂעָר שָׁחֹר וְעֵינַיִם שְׁחוֹרוֹת וּפָנָיו שְׁחוֹרִים וְגוּפוֹ שָׁחֹר - אִם הוּא זַכַּאי, הוּא מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה', וְאִם הוּא חַיָּב, הוּא מִצַּד שַׁבְּתַאי, מִצַּד נֻקְבָּא דִּקְלִפָּה, שֶׁשָּׁם כָּל קְסָמֵי הָעוֹרְבִים הַשְּׁחוֹרִים וְהָעוֹפוֹת הַשְּׁחוֹרִים מִצַּד הַטֻּמְאָה, שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם כַּמָּה מְמֻנִּים הַנִּקְרָאִים 'לֵילוֹת', שֶׁעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד (תהלים טז ז) 'אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי' - 'מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת' (שיר ג ח).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שערא סומקא צריך לבערא ליה מכל וכל, בגין דאיהו בי דינא, ולויים בגין דהוו מסטרא דדינא, אתמר בהון ׳והעבירו תער על כל בשרם׳ (במדבר ח, ז), ואתתא בגין דאיהי מסטרא דשמאלא, לא צריך לאתגליא בה שערא, דלא ישתמודעין בה מארי דדינא, ושערין אחרנין דבר נש צריך לבערא ליה תחות אודנין, בגין דלא יתקריבו ביה מארי דדינין לגבי תרעין דשמעין בהון צלותין, (ס״א ושערא דאיהו תחות אודנין צריך לבערא, דאתקרי מארי דדינא לגביכו) ° שערא שעיע עליה אתמר ׳גדל פרע שער ראשו׳ (במדבר ו, ה), וצריך לגדלא ליה, דלא צריך לאכחשא סדורא דעובדא דבראשית, אבל שערא דעמודא דאמצעיתא צריך דלא יהא לא אריך ולא קצר, ווי ליה למאן דשני ביה סדרי בראשית. דכל גוונין דסטרא דדכיו הכי אינון כגוונא דא, שערא אוכמא, ועיינין אוכמין, ואנפוי אוכמין, וגופיה אוכמא, אם הוא זכאה איהו מסטרא דשכינתא, דאתמר בה שחורה אני ונאוה, ואם הוא חייבא הוא ° מסטרא דשבתא״י, ° פתיא אוכמא, מצד נוקבא דקליפה, דתמן כל קסמין דעורבין אוכמין ועופין אוכמין מסטרא דמסאבו, דאית עלייהו כמה ממנן דאתקריאו לילות, דעלייהו אמר דוד ׳אף לילות יסרוני כליותי׳ (תהלים טז, ז), מפחד בלילות (שיר ג ח).
התרגום: שער אדם צריך לבער אותו כליל, משום שהוא בית דין, והלויים - משום שהיו מצד הדין, נאמר בהם (במדבר ח ז) 'והעבירו תער על כל בשרם'; והאשה - משום שהיא מצד השמאל, אין צרך שיתגלה בה שער, שלא יודעו בה בעלי הדין, ושאר שערות האדם צריך לבער תחת האזנים, כדי שלא יתקרבו בעלי הדינים אל השערים שבהם נשמעות התפלות (נוסח אחר: והשער שתחת האזנים צריך לבער, שנקרא בעל הדין כלפיכם). שער חלק - עליו נאמר (במדבר ו ה) 'גדל פרע שער ראשו', וצריך לגדלו, שאין להכחיש את סדר מעשה בראשית, אבל שער של עמודא דאמצעיתא צריך שלא יהיה לא ארך ולא קצר, אוי לו למי שמשנה בו את סדרי בראשית. שכל הגונים מצד הטהרה הם כעין זה: שער שחר ועינים שחורות ופניו שחורים וגופו שחר - אם הוא זכאי, הוא מצד השכינה, שנאמר בה 'שחורה אני ונאוה', ואם הוא חיב, הוא מצד שבתאי, מצד נקבא דקלפה, ששם כל קסמי העורבים השחורים והעופות השחורים מצד הטמאה, שיש עליהם כמה ממנים הנקראים 'לילות', שעליהם אמר דוד (תהלים טז ז) 'אף לילות יסרוני כליותי' - 'מפחד בלילות' (שיר ג ח).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: שערא שעיע עליה כו'. עיין בזוהר פ’ נשא קכ"ז א' ב'. שערא דעד"א צריך כו' וי כו'. עיין לעיל קכ"ד א' וי לון כו' דאלין כו' ועיין שם בדבריו:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: