תקיעה שברים ותרועה בשער - ושבעה מיני זהב בשערות דוד
תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 24 · דף קכב ע"ב
לשון הזוהר
שַׂעֲרָא קְמִיטָא וְלָא שְׁעִיעַ אֶלָּא קָמִיט וְחָרִישׁ (נ״א וחריט) אִיהוּ דִינָא, דָא רַחֲמֵי וְדָא דִינָא, דָּא אֲרִיךְ אַנְפִּין מִסִּטְרָא דְו', וְדָא זְעִיר אַנְפִּין מִסִּטְרָא דְי', שַׂעֲרָא לָא קָמִיט וְלָא אֲרִיךְ אִיהוּ בֵּינוּנִי. ° שַׂעֲרָא דַאֲרִיךְ אַנְפִּין אִיהוּ כְּגַוְונָא דִתְקִיעָה, וְקָמִיט וְחָרִישׁ (נ״א ואריך) כְּגַוְונָא דִשְׁבָרִים ו' ו' ו', לָא אֲרִיךְ וְלָא קָמִיט אִיהוּ כְּגַוְונָא דִתְּרוּעָה, שַׁלְשֶׁלֶ״ת דְּתַרְוַיְיהוּ, שַׂעֲרָא בְעִגּוּלָא כְּלִיל כֹּלָּא, וְאִיהוּ כְמִין כִּיפָּה דִרְקִיעָא דְאַסְחַר כֹּלָּא. כְגַוְונָא דָא יהו״ה דָּא מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, אַנְשֵׁי חַיִל שַׂעֲרָא שְׁעִיעַ אֲרִיךְ, יִרְאֵי אלהי״ם שַׂעֲרָא חָרִישׁ (נ״א אריך) וְקָמִיט, אַנְשֵׁי אֱמֶת שַׂעֲרָא לָא אֲרִיךְ וְלָא קָמִיט, שַׁלְשֶׁלֶת דְּכֻלְּהוּ, שׂוֹנְאֵי בָצַע שַׂעֲרָא בְעִגּוּלָא. ° דָּוִד שִׁבְעָה מִינֵי דַהֲבָא הֲוָה בְּשַׂעֲרוֹי, זָהָב יְרַקְרַק, זָהָב אוֹפָז, זָהָב אוֹפִיר, זָהָב פַּרְוָיִם, זָהָב סָגוּר, זָהָב תַּרְשִׁישׁ, זָהָב כְּלִיל כָּל גּוּוָנִים, וְאִיהוּ זְהַב שְׁבָא, ° וְהַאי אִיהוּ זָהָב מְזוּקָק שִׁבְעָתַיִם, ° וְהָכִי אִינוּן שִׁבְעָה מִינֵי חִוְורוּ, וְשֶׁבַע מִינֵי סוּמְקוּ, ° כָּל סְפִירָן אִתְקְרִיאוּ שְׁבִיעִיּוֹת מִסִּטְרָא דְצַדִּיק, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ כְּלִיל כָּל גַּוָּונִין, שַׂעֲרָא חִוְורָא אִיהוּ מִסִּטְרָא דִימִינָא, סוּמְקָא מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, יְרוֹקָא מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכֻלְּהוּ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, שַׂעֲרָא אוּכְמָא מִסִּטְרָא דִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְּמַר בָּהּ (שיר א ה) שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, גַּוָּון יְחִידָה (נ״א יחידאית) דְלָא תָּפִיס בָּהּ גַּוָּון כְּלָל, ° מִלְּגָאו דִּילָהּ גַּוָּון חִוָּור, וְרָזָא דְמִלָּה ׳יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ׳ (תהלים יח, יב).
תרגום
שֵׂעָר מְקֻמָּט וְלֹא חָלָק, אֶלָּא מְקֻמָּט וְקָשֶׁה (נוסח אחר: וְחָרוּט) - הוּא דִּין, זֶה רַחֲמִים וְזֶה דִּין: זֶה אֲרִיךְ אַנְפִּין מִצַּד ו', וְזֶה זְעֵיר אַנְפִּין מִצַּד י', שֵׂעָר שֶׁלֹּא מְקֻמָּט וְלֹא אָרֹךְ - הוּא בֵּינוֹנִי. שֵׂעָר שֶׁל אֲרִיךְ אַנְפִּין הוּא כְּעֵין תְּקִיעָה, וּמְקֻמָּט וְקָשֶׁה (נוסח אחר: וְאָרֹךְ) כְּעֵין שְׁבָרִים ו' ו' ו', לֹא אָרֹךְ וְלֹא מְקֻמָּט - הוּא כְּעֵין תְּרוּעָה, שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל שְׁנֵיהֶם, שֵׂעָר בְּעִגּוּל - כּוֹלֵל הַכֹּל, וְהוּא כְּמִין כִּפַּת הָרָקִיעַ הַמַּקִּיפָה אֶת הַכֹּל. כָּעֵין זֶה יהו״ה - זוֹ הַמַּלְכוּת הַקְּדוֹשָׁה: אַנְשֵׁי חַיִל - שֵׂעָר חָלָק אָרֹךְ, יִרְאֵי אלהי״ם - שֵׂעָר קָשֶׁה (נוסח אחר: אָרֹךְ) וּמְקֻמָּט, אַנְשֵׁי אֱמֶת - שֵׂעָר לֹא אָרֹךְ וְלֹא מְקֻמָּט, שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל כֻּלָּם, שֹׂנְאֵי בָצַע - שֵׂעָר בְּעִגּוּל. דָּוִד - שִׁבְעָה מִינֵי זָהָב הָיוּ בִּשְׂעָרוֹתָיו: זָהָב יְרַקְרַק, זָהָב אוֹפָז, זָהָב אוֹפִיר, זָהָב פַּרְוַיִם, זָהָב סָגוּר, זָהָב תַּרְשִׁישׁ, זָהָב הַכּוֹלֵל כָּל הַגְּוָנִים וְהוּא זְהַב שְׁבָא, וְזֶה זָהָב מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם, וְכֵן הֵם שִׁבְעָה מִינֵי לֹבֶן וְשִׁבְעָה מִינֵי אֹדֶם - כָּל הַסְּפִירוֹת נִקְרָאוֹת שְׁבִיעִיּוֹת מִצַּד צַדִּיק, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כּוֹלֵל כָּל הַגְּוָנִים, שֵׂעָר לָבָן - מִצַּד הַיָּמִין, אָדֹם - מִצַּד הַשְּׂמֹאל, יָרֹק - מִצַּד עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכֻלָּם שִׁבְעָה שִׁבְעָה, שֵׂעָר שָׁחֹר - מִצַּד הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (שיר א ה) 'שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה', גָּוֶן יְחִידִי (נוסח אחר: יְחִידָאִי) שֶׁלֹּא נִתְפָּס בּוֹ גָּוֶן כְּלָל, וּבִפְנִימִיּוּתוֹ גָּוֶן לָבָן, וְסוֹד הַדָּבָר: '׳יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ׳' (תהלים יח יב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שערא קמיטא ולא שעיע אלא קמיט וחריש (נ״א וחריט) איהו דינא, דא רחמי ודא דינא, דא אריך אנפין מסטרא דו', ודא זעיר אנפין מסטרא די', שערא לא קמיט ולא אריך איהו בינוני. ° שערא דאריך אנפין איהו כגוונא דתקיעה, וקמיט וחריש (נ״א ואריך) כגוונא דשברים ו' ו' ו', לא אריך ולא קמיט איהו כגוונא דתרועה, שלשל״ת דתרוייהו, שערא בעגולא כליל כלא, ואיהו כמין כיפה דרקיעא דאסחר כלא. כגוונא דא יהו״ה דא מלכותא קדישא, אנשי חיל שערא שעיע אריך, יראי אלהי״ם שערא חריש (נ״א אריך) וקמיט, אנשי אמת שערא לא אריך ולא קמיט, שלשלת דכלהו, שונאי בצע שערא בעגולא. ° דוד שבעה מיני דהבא הוה בשערוי, זהב ירקרק, זהב אופז, זהב אופיר, זהב פרוים, זהב סגור, זהב תרשיש, זהב כליל כל גוונים, ואיהו זהב שבא, ° והאי איהו זהב מזוקק שבעתים, ° והכי אינון שבעה מיני חוורו, ושבע מיני סומקו, ° כל ספירן אתקריאו שביעיות מסטרא דצדיק, עמודא דאמצעיתא איהו כליל כל גוונין, שערא חוורא איהו מסטרא דימינא, סומקא מסטרא דשמאלא, ירוקא מסטרא דעמודא דאמצעיתא, וכלהו שבעה שבעה, שערא אוכמא מסטרא דשכינתא, דאתמר בה (שיר א ה) שחורה אני ונאוה, גוון יחידה (נ״א יחידאית) דלא תפיס בה גוון כלל, ° מלגאו דילה גוון חוור, ורזא דמלה ׳ישת חשך סתרו׳ (תהלים יח, יב).
התרגום: שער מקמט ולא חלק, אלא מקמט וקשה (נוסח אחר: וחרוט) - הוא דין, זה רחמים וזה דין: זה אריך אנפין מצד ו', וזה זעיר אנפין מצד י', שער שלא מקמט ולא ארך - הוא בינוני. שער של אריך אנפין הוא כעין תקיעה, ומקמט וקשה (נוסח אחר: וארך) כעין שברים ו' ו' ו', לא ארך ולא מקמט - הוא כעין תרועה, שלשלת של שניהם, שער בעגול - כולל הכל, והוא כמין כפת הרקיע המקיפה את הכל. כעין זה יהו״ה - זו המלכות הקדושה: אנשי חיל - שער חלק ארך, יראי אלהי״ם - שער קשה (נוסח אחר: ארך) ומקמט, אנשי אמת - שער לא ארך ולא מקמט, שלשלת של כלם, שנאי בצע - שער בעגול. דוד - שבעה מיני זהב היו בשערותיו: זהב ירקרק, זהב אופז, זהב אופיר, זהב פרוים, זהב סגור, זהב תרשיש, זהב הכולל כל הגונים והוא זהב שבא, וזה זהב מזקק שבעתים, וכן הם שבעה מיני לבן ושבעה מיני אדם - כל הספירות נקראות שביעיות מצד צדיק, עמודא דאמצעיתא כולל כל הגונים, שער לבן - מצד הימין, אדם - מצד השמאל, ירק - מצד עמודא דאמצעיתא, וכלם שבעה שבעה, שער שחר - מצד השכינה, שנאמר בה (שיר א ה) 'שחורה אני ונאוה', גון יחידי (נוסח אחר: יחידאי) שלא נתפס בו גון כלל, ובפנימיותו גון לבן, וסוד הדבר: '׳ישת חשך סתרו׳' (תהלים יח יב).
מן המפרשים
ביאור הגר"א: דוד שבעה כו'. והוא שערות הראש והפנים והזקן, ג' נגד ג"ר, ובית השחי שתים בב' זרועות שהן חו"ג, ועל החזה נגד ת"ת, ועל הברית צדיק כולל ד' אחרונות שלכן עשר כלולין בשבעה, או שג"ר ומלכות נחשבין כאחד או ד' אחרונות כידוע, ועיין לעיל…