ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 21 (קכב ע"א)

שמות הי' בחכמה ושמות הא' באמא - וסדר כריעה וזקיפה בתפלה

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 21 · דף קכב ע"א

לשון הזוהר

° א' אִיהוּ כֶּתֶר עַל כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן, וְאִיהוּ אִתְקְרֵי א״ל, אהי״ה, אדנ״י, אלהי״ם, (אלה״י, אֱלוֹ״הַּ, אלהינ״ו אי״ה, או״ה, ורזא דמלה א״ל אלהי״ם יהו'' ׳ה דבר ויקרא ארץ׳ (תהלים נ, א)). י' בֵּיהּ אִתְקְרֵי י״ה, יה״ו, יהו״ה, כֻּלְּהוּ שְׁמָהָן דְּפָתְחִין בַּהֲוַיּוֹ״ת בְּי', עִקָּרָא דִלְהוֹן בְּחָכְמָה, וְכֻלְּהוּ שְׁמָהָן דְּפָתְחִין בְּא', עִקָּרָא דִלְהוֹן אִימָּא עִלָּאָה, וּכְמָה דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ כְּלִיל מִימִינָא וּמִשְּׂמָאלָא, הָכִי כֶּתֶר עִלָּאָה כְּלִיל תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין דְּאַבָּא וְאִימָּא, וְאִיהוּ כֶּתֶר עַל רֵישַׁיְיהוּ, וְאַשְׁכַּחְנָא תִּקּוּנָא כְּגַוְונָא דָא, אהי״ה כֶּתֶר עִלָּאָה, יהו״ה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אדנ״י שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וּמִסִּטְרָא דְכֶתֶר אִתְקְרִיאוּ תְּלַת סְפִירָן אֶהְיֶ״ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ״ה, חֶסֶד אֵ״ל, גְּבוּרָה אלהי״ם, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא יהו״ה, וְרָזָא דְמִלָּה אֵ״ל אלהי״ם יהו'' ׳ה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ׳, נֶצַח וְהוֹד צְבָאוֹ״ת, צַדִּיק שד״י, מַלְכוּת אדנ״י. וּבִצְלוֹתָא בָּרוּךְ אַתָּה יהו״ה, כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, וְדָא צַדִּיק חַי עָלְמִין, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר ° ׳וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ׳ (מלכים א ב, מה), ° אַתָּה אָת ה' זְעִירָא, בָהּ צָרִיךְ לְנַחְתָא בִרְכָאָן, ° וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם דָּא יהו״ה עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ° דְבֵיהּ אִתְכְּלִילָן מִתַּתָּא לְעִילָא וּמֵעִילָא לְתַתָּא, כָּל סְפִירָאן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּבְגִין דָּא צָרִיךְ לְאַכְלָלָא בֵּיהּ תַּתָּאִין בְּהַכְרָעָה, וּלְבָתַר עִלָּאִין בִּזְקִיפָה.

תרגום

א' - הוּא כֶּתֶר עַל כָּל הַשֵּׁמוֹת, וְהוּא נִקְרָא א״ל, אהי״ה, אדנ״י, אלהי״ם (אלה״י, אֱלוֹ״הַּ, אלהינ״ו, אי״ה, או״ה, וְסוֹד הַדָּבָר: א״ל אלהי״ם יהו''ה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ) (תהלים נ א). י' בּוֹ נִקְרָא י״ה, יה״ו, יהו״ה, כָּל הַשֵּׁמוֹת הַפּוֹתְחִים בַּהֲוָיוֹת בְּי' - עִקָּרָם בְּחָכְמָה, וְכָל הַשֵּׁמוֹת הַפּוֹתְחִים בְּא' - עִקָּרָם אִמָּא עִלָּאָה, וּכְשֵׁם שֶׁעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כּוֹלֵל מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל, כָּךְ כֶּתֶר עֶלְיוֹן כּוֹלֵל שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלֶּה שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, וְהוּא כֶּתֶר עַל רֹאשָׁם, וּמָצָאנוּ תִּקּוּן כָּעֵין זֶה: אהי״ה - כֶּתֶר עֶלְיוֹן, יהו״ה - עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אדנ״י - שְׁכִינָה תַּתָּאָה. וּמִצַּד כֶּתֶר נִקְרָאוֹת שָׁלֹשׁ סְפִירוֹת: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, חֶסֶד - אֵ״ל, גְּבוּרָה - אלהי״ם, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא - יהו״ה, וְסוֹד הַדָּבָר: אֵ״ל אלהי״ם יהו''׳ ה דִּבֵּר וַיִּקְרָא אֶרֶץ׳, נֶצַח וְהוֹד - צְבָאוֹת, צַדִּיק - שד״י, מַלְכוּת - אדנ״י. וּבַתְּפִלָּה: 'בָּרוּךְ אַתָּה יהו״ה' - כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּ'בָרוּךְ', וְזֶה צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, וְעָלָיו נֶאֱמַר (מלכים א ב מה) 'וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּרוּךְ'; 'אַתָּה' - אוֹת ה' הַקְּטַנָּה, בָּהּ צָרִיךְ לְהוֹרִיד בְּרָכוֹת, וְכָל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בְּשֵׁם זֶה - יהו״ה, עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שֶׁבּוֹ נִכְלָלוֹת מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה וּמִלְמַעְלָה לְמַטָּה כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לִכְלֹל בּוֹ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים בְּהַכְרָעָה, וְאַחַר כָּךְ אֶת הָעֶלְיוֹנִים בִּזְקִיפָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ° א' איהו כתר על כלהו שמהן, ואיהו אתקרי א״ל, אהי״ה, אדנ״י, אלהי״ם, (אלה״י, אלו״ה, אלהינ״ו אי״ה, או״ה, ורזא דמלה א״ל אלהי״ם יהו' ׳ה דבר ויקרא ארץ׳ (תהלים נ, א)). י' ביה אתקרי י״ה, יה״ו, יהו״ה, כלהו שמהן דפתחין בהויו״ת בי', עקרא דלהון בחכמה, וכלהו שמהן דפתחין בא', עקרא דלהון אימא עלאה, וכמה דעמודא דאמצעיתא איהו כליל מימינא ומשמאלא, הכי כתר עלאה כליל תרין שמהן אלין דאבא ואימא, ואיהו כתר על רישייהו, ואשכחנא תקונא כגוונא דא, אהי״ה כתר עלאה, יהו״ה עמודא דאמצעיתא, אדנ״י שכינתא תתאה. ומסטרא דכתר אתקריאו תלת ספירן אהי״ה אשר אהי״ה, חסד א״ל, גבורה אלהי״ם, עמודא דאמצעיתא יהו״ה, ורזא דמלה א״ל אלהי״ם יהו' ׳ה דבר ויקרא ארץ׳, נצח והוד צבאו״ת, צדיק שד״י, מלכות אדנ״י. ובצלותא ברוך אתה יהו״ה, כל הכורע כורע בברוך, ודא צדיק חי עלמין, ועליה אתמר ° ׳והמלך שלמה ברוך׳ (מלכים א ב, מה), ° אתה את ה' זעירא, בה צריך לנחתא ברכאן, ° וכל הזוקף זוקף בשם דא יהו״ה עמודא דאמצעיתא, ° דביה אתכלילן מתתא לעילא ומעילא לתתא, כל ספיראן בעמודא דאמצעיתא, ובגין דא צריך לאכללא ביה תתאין בהכרעה, ולבתר עלאין בזקיפה.

התרגום: א' - הוא כתר על כל השמות, והוא נקרא א״ל, אהי״ה, אדנ״י, אלהי״ם (אלה״י, אלו״ה, אלהינ״ו, אי״ה, או״ה, וסוד הדבר: א״ל אלהי״ם יהו'ה דבר ויקרא ארץ) (תהלים נ א). י' בו נקרא י״ה, יה״ו, יהו״ה, כל השמות הפותחים בהויות בי' - עקרם בחכמה, וכל השמות הפותחים בא' - עקרם אמא עלאה, וכשם שעמודא דאמצעיתא כולל מימין ומשמאל, כך כתר עליון כולל שני שמות אלה של אבא ואמא, והוא כתר על ראשם, ומצאנו תקון כעין זה: אהי״ה - כתר עליון, יהו״ה - עמודא דאמצעיתא, אדנ״י - שכינה תתאה. ומצד כתר נקראות שלש ספירות: אהיה אשר אהיה, חסד - א״ל, גבורה - אלהי״ם, עמודא דאמצעיתא - יהו״ה, וסוד הדבר: א״ל אלהי״ם יהו'׳ ה דבר ויקרא ארץ׳, נצח והוד - צבאות, צדיק - שד״י, מלכות - אדנ״י. ובתפלה: 'ברוך אתה יהו״ה' - כל הכורע כורע ב'ברוך', וזה צדיק חי העולמים, ועליו נאמר (מלכים א ב מה) 'והמלך שלמה ברוך'; 'אתה' - אות ה' הקטנה, בה צריך להוריד ברכות, וכל הזוקף זוקף בשם זה - יהו״ה, עמודא דאמצעיתא, שבו נכללות מלמטה למעלה ומלמעלה למטה כל הספירות שבעמודא דאמצעיתא, ומשום כך צריך לכלל בו את התחתונים בהכרעה, ואחר כך את העליונים בזקיפה.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: א' איהו כתר כו'. רוצה לומר דכל שמהן דפתחין באלף, האלף של השם הוא כתר של השם, והוא אימא עילאה דנקראת כתר לגבייהו וכמו שמפרש והולך וכולהו שמהן דפתחין באלף עקרא כו' וכמו שאומר לעיל קי"ב א' מן אדני דאיהו א' אהי"ה, אימא עילאה,…

אור יקר: אהי״ה אדנ״י, אלהי״ם, כל אלו הם עולים עולים כנוי.

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: