ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 19 (קכב ע"א)

השמות מתחלפים באיברים - ועלת העלות אחד בכלם בלא שנוי

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 19 · דף קכב ע"א

לשון הזוהר

[קכב.] ° וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ יהו״ה רַחֲמֵי, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אלהי״ם, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אהי״ה, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ צבאו״ת, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ א״ל, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ שד״י, וְאִית אֵבֶר דְּאִתְקְרֵי בֵּיהּ אדנ״י, יהו״ה מְמַנָּא עַל קָלָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳קוֹל יהו״ה בַּכֹּחַ׳ (תהלים כט, ד), ° אהי״ה עַל הֲוַיָּה וְהֶבֶל דְּלִבָּא, ° הַהוּא דְרָכִיב עַל קָלָא דְיהו״ה אִיהוּ עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, סָתִים וְטָמִיר וְלָא אִתְגַּלְיָא, וְאִיהוּ רָכִיב וְשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא, אהי״ה אַחֲזֵי עַל עִלַּת הָעִלּוֹת דְּאִיהוּ הָיָה הוְֹה וְיִהְיֶה, וְאִיהוּ הֲבַל דְּסָלִיק עַד אֵין סוֹף, וּבֵיהּ רָכִיב עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת. ° אֵ״ל אַחֲזֵי עַל אֱלָהוּ״ת דְּעִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, וַעֲלֵיהּ אָמַר אִיוֹב ׳אֲנִי אֶדְרוֹשׁ אֶל׳ (איוב ה, ח) אֵ״ל, אֶל אלה״י הָאלהי״ם, וְכַד רָכִיב עַל אֵ״ל אִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵיהּ כָּל אלהי״ם, וּמִזְדַּעְזְעִין מִנֵּיהּ, ° וְכָל מַלְאָכַיָּא דְאִתְקְרִיאוּ בְּהַאי אֵ״ל כְּגוֹן מִיכָאֵ״ל גַּבְרִיאֵ״ל, כֻּלְּהוּ מִזְדַּעְזְעִין מֵהַאי אֵ״ל דְּאִיהוּ אלה״י הָאלהי״ם, וּמָאן דְּקָרָא לוֹן בֵּיהּ, מִיָּד עוֹנִין לֵיהּ בְּכָל שַׁעְתָּא, וְהָכִי כָּל מַלְאָכַיָּא דְאִתְקְרִיאוּ קָלִין בִּשְׁמָא דְיהו״ה, כָּל מָאן דְּקָרָא לוֹן בְּיהו״ה בְּעִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת מִיָּד עוֹנִין לֵיהּ בְּקָלֵיהּ, דְּעִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת ° אִיהוּ חַד בְּכָל שְׁמָהָן וְלָא אִשְׁתַּנִּי בְּכֻלְּהוּ, דְּשִׁנּוּיִין בִּשְׁמָהָן אִינוּן וְלַאו בֵּיהּ, דְּאִיהוּ בְּכֻלְּהוּ כְּנִשְׁמָתָא בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר, אִית אֵבֶר דְּשָׁמַע בֵּיהּ כְּגוֹן אוּדְנִין, וְאִית אֵבֶר דְּמִסְתַּכֵּל מִנֵּיהּ (נ״א ביה) עַל עָלְמָא, ° וְאִית אֵבֶר דְּאָרַח בֵּיהּ כָּל רֵיחִין וּבוּסְמִין דִּצְלוֹתִין, וְרֵיחִין טָבִין דַּהֲבָלִים דְּנָפְקִין מֵאוֹרַיְיתָא מִפּוּמָא דִבְנֵי נָשָׁא, וְדָא (דף קכב ע״א) רֵיחָא דְחוֹטָמָא, וְאִית אֵבֶר דְּמַלֵּיל בֵּיהּ, וְאֵבֶר דִּמְמַנָּא ° עַל דִּבּוּרָא דָא אדנ״י, וְאִית אֵבֶר דִּמְמַנָּא עַל מַחֲשָׁבָה, וּבְאִלֵּין אֵבָרִין אִית שִׁנּוּיָיא, אֲבָל בֵּיהּ לֵית שִׁנּוּיָיא, וְאֵבָרִין אִלֵּין כֻּלְּהוּ בִסְפִירָן.

תרגום

וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁנִּקְרָא בּוֹ יהו״ה רַחֲמִים, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁנִּקְרָא בּוֹ אלהי״ם, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁנִּקְרָא בּוֹ אהי״ה, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁנִּקְרָא בּוֹ צבאו״ת, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁנִּקְרָא בּוֹ א״ל, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁנִּקְרָא בּוֹ שד״י, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁנִּקְרָא בּוֹ אדנ״י. יהו״ה מְמֻנֶּה עַל הַקּוֹל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים כט ד) 'קוֹל יהו''ה בַּכֹּחַ'; אהי״ה עַל הֲוָיָה וְהֶבֶל הַלֵּב, אוֹתוֹ הָרוֹכֵב עַל קוֹל יהו״ה הוּא עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, סָתוּם וְטָמוּן וְלֹא נִגְלֶה, וְהוּא רוֹכֵב וְשׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, אהי״ה מַרְאֶה עַל עִלַּת הָעִלּוֹת שֶׁהוּא הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה, וְהוּא הֶבֶל הָעוֹלֶה עַד אֵין סוֹף, וּבוֹ רוֹכֶבֶת עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת. אֵ״ל מַרְאֶה עַל אֱלָהוּת שֶׁל עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְעָלָיו אָמַר אִיּוֹב (איוב ה ח) 'אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל אֵ''ל' - אֶל אֱלֹהֵי הָאלהי״ם, וּכְשֶׁרוֹכֵב עַל אֵ״ל נוֹדָעִים לוֹ כָּל אלהי״ם וּמִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנּוּ, וְכָל הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים בְּאֵ״ל זֶה, כְּגוֹן מִיכָאֵ״ל גַּבְרִיאֵ״ל, כֻּלָּם מִזְדַּעְזְעִים מֵאֵ״ל זֶה שֶׁהוּא אֱלֹהֵי הָאלהי״ם, וּמִי שֶׁקּוֹרֵא לָהֶם בּוֹ, מִיָּד עוֹנִים לוֹ בְּכָל שָׁעָה, וְכֵן כָּל הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים קוֹלוֹת בְּשֵׁם יהו״ה, כָּל מִי שֶׁקּוֹרֵא לָהֶם בְּיהו״ה שֶׁבְּעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, מִיָּד עוֹנִים לוֹ בְּקוֹלוֹ, שֶׁעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת הוּא אֶחָד בְּכָל הַשֵּׁמוֹת וְאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה בְּכֻלָּם, שֶׁהַשִּׁנּוּיִים בַּשֵּׁמוֹת הֵם וְלֹא בּוֹ, שֶׁהוּא בְּכֻלָּם כַּנְּשָׁמָה בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר, יֵשׁ אֵיבָר שֶׁשּׁוֹמֵעַ בּוֹ, כְּגוֹן הָאָזְנַיִם, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁמִּסְתַּכֵּל מִמֶּנּוּ עַל הָעוֹלָם, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁמֵּרִיחַ בּוֹ כָּל רֵיחוֹת וּבְשָׂמִים שֶׁל תְּפִלּוֹת, וְרֵיחוֹת טוֹבִים שֶׁל הֲבָלִים הַיּוֹצְאִים מִן הַתּוֹרָה מִפִּי בְּנֵי הָאָדָם, וְזֶה רֵיחַ הָאָף, וְיֵשׁ אֵיבָר שֶׁמְּדַבֵּר בּוֹ, וְאֵיבָר הַמְּמֻנֶּה עַל הַדִּבּוּר - זֶה אדנ״י, וְיֵשׁ אֵיבָר הַמְּמֻנֶּה עַל הַמַּחֲשָׁבָה. וּבְאֵלֶּה הָאֵיבָרִים יֵשׁ שִׁנּוּי, אֲבָל בּוֹ אֵין שִׁנּוּי, וְאֵיבָרִים אֵלֶּה כֻּלָּם בַּסְּפִירוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: [קכב.] ° ואית אבר דאתקרי ביה יהו״ה רחמי, ואית אבר דאתקרי ביה אלהי״ם, ואית אבר דאתקרי ביה אהי״ה, ואית אבר דאתקרי ביה צבאו״ת, ואית אבר דאתקרי ביה א״ל, ואית אבר דאתקרי ביה שד״י, ואית אבר דאתקרי ביה אדנ״י, יהו״ה ממנא על קלא, הדא הוא דכתיב ׳קול יהו״ה בכח׳ (תהלים כט, ד), ° אהי״ה על הויה והבל דלבא, ° ההוא דרכיב על קלא דיהו״ה איהו עלת על כל העלות, סתים וטמיר ולא אתגליא, ואיהו רכיב ושליט על כלא, אהי״ה אחזי על עלת העלות דאיהו היה הוה ויהיה, ואיהו הבל דסליק עד אין סוף, וביה רכיב עלת על כל העלות. ° א״ל אחזי על אלהו״ת דעלת על כל העלות, ועליה אמר איוב ׳אני אדרוש אל׳ (איוב ה, ח) א״ל, אל אלה״י האלהי״ם, וכד רכיב על א״ל אשתמודעין ליה כל אלהי״ם, ומזדעזעין מניה, ° וכל מלאכיא דאתקריאו בהאי א״ל כגון מיכא״ל גבריא״ל, כלהו מזדעזעין מהאי א״ל דאיהו אלה״י האלהי״ם, ומאן דקרא לון ביה, מיד עונין ליה בכל שעתא, והכי כל מלאכיא דאתקריאו קלין בשמא דיהו״ה, כל מאן דקרא לון ביהו״ה בעלת על כל העלות מיד עונין ליה בקליה, דעלת על כל העלות ° איהו חד בכל שמהן ולא אשתני בכלהו, דשנויין בשמהן אינון ולאו ביה, דאיהו בכלהו כנשמתא בכל אבר ואבר, אית אבר דשמע ביה כגון אודנין, ואית אבר דמסתכל מניה (נ״א ביה) על עלמא, ° ואית אבר דארח ביה כל ריחין ובוסמין דצלותין, וריחין טבין דהבלים דנפקין מאורייתא מפומא דבני נשא, ודא (דף קכב ע״א) ריחא דחוטמא, ואית אבר דמליל ביה, ואבר דממנא ° על דבורא דא אדנ״י, ואית אבר דממנא על מחשבה, ובאלין אברין אית שנוייא, אבל ביה לית שנוייא, ואברין אלין כלהו בספירן.

התרגום: ויש איבר שנקרא בו יהו״ה רחמים, ויש איבר שנקרא בו אלהי״ם, ויש איבר שנקרא בו אהי״ה, ויש איבר שנקרא בו צבאו״ת, ויש איבר שנקרא בו א״ל, ויש איבר שנקרא בו שד״י, ויש איבר שנקרא בו אדנ״י. יהו״ה ממנה על הקול, זהו שכתוב (תהלים כט ד) 'קול יהו'ה בכח'; אהי״ה על הויה והבל הלב, אותו הרוכב על קול יהו״ה הוא עלת כל העלות, סתום וטמון ולא נגלה, והוא רוכב ושולט על הכל, אהי״ה מראה על עלת העלות שהוא היה הוה ויהיה, והוא הבל העולה עד אין סוף, ובו רוכבת עלת כל העלות. א״ל מראה על אלהות של עלת כל העלות, ועליו אמר איוב (איוב ה ח) 'אני אדרש אל א'ל' - אל אלהי האלהי״ם, וכשרוכב על א״ל נודעים לו כל אלהי״ם ומזדעזעים ממנו, וכל המלאכים הנקראים בא״ל זה, כגון מיכא״ל גבריא״ל, כלם מזדעזעים מא״ל זה שהוא אלהי האלהי״ם, ומי שקורא להם בו, מיד עונים לו בכל שעה, וכן כל המלאכים הנקראים קולות בשם יהו״ה, כל מי שקורא להם ביהו״ה שבעלת כל העלות, מיד עונים לו בקולו, שעלת כל העלות הוא אחד בכל השמות ואינו משתנה בכלם, שהשנויים בשמות הם ולא בו, שהוא בכלם כנשמה בכל איבר ואיבר, יש איבר ששומע בו, כגון האזנים, ויש איבר שמסתכל ממנו על העולם, ויש איבר שמריח בו כל ריחות ובשמים של תפלות, וריחות טובים של הבלים היוצאים מן התורה מפי בני האדם, וזה ריח האף, ויש איבר שמדבר בו, ואיבר הממנה על הדבור - זה אדנ״י, ויש איבר הממנה על המחשבה. ובאלה האיברים יש שנוי, אבל בו אין שנוי, ואיברים אלה כלם בספירות.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואית אבר כו'. חשיב ז' השמות שאינן נמחקים, שהן כלל העשר ספירות, דאהי"ה כולל ג"ר, וצבאות נ"ה, ולכן עשר ספירות נכללין בז' וכמו שאומר לעיל קכ"ב א' ומסטרא דכתר אתקרי תלת כו':

אור יקר: ת״ח כל הויה דאיהו ה׳ וכו׳, והוא ענין ששתי שמות הם שני קצוות, והם משקל ומבחן לכל ההויות, והם יהו״ה הוה״י, כי-השם ביושר הוא סוד עולם הזכר י׳ על "ה׳ ו׳ על ה׳, אמנם ההויה שהם להיפך מכל וכל ה׳ על י׳ ה׳ על ו׳ נוקבא, ומכאן נדון לכל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: