ממלכת הזוהר › זוהר › תיקוני זוהר › מאמר 66: תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול › פיסקה 17 (קכא ע"א)

אריה בהפוך אותיות ראיה - והמח הסתום הנחלק לשלשה מוחין

תיקוני זוהר · תיקון ע - ׳ואתה תחזה׳, הכרת הפרצוף ושעור הקומה וסוד הגלגול · מאמר 66 · פיסקה 17 · דף קכא ע"א

לשון הזוהר

אַרְיֵה דָא רְאִיָּה, וְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם׳ (יחזקאל א, י), בְּכָל אֲתַר אַרְבַּעְתָּם דָּא יהו״ה, אַרְבַּע אַתְוָון דִּילֵיהּ דְּשָׁלְטִין עַל כֹּלָּא, וַהֲפוֹךְ אַרְיֵה וְתִשְׁכַּח לֵיהּ רְאִיָּה, ° וְאִיהוּ לִימִינָא דְחֶסֶד, דְּאִיהוּ יוֹמָא קַדְמָאָה, דְתַמָּן א' (נ״א י') אוֹר, רְאוּבֵן דְּאִיהוּ לִימִינָא עַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי אוֹר בֵּן, שְׁמִיעָה לִשְׂמָאלָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (שם) ׳וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל׳, נֶשֶׁר רֵיחָא בְאֶמְצָעִיתָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר ׳מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו׳ (משלי ל, ד), ° דְּאִינוּן תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא, פִּימָא דִבּוּרָא, דָא אָדָם כְּלִיל אַרְבַּע אַתְוָון וּכְלִיל עֶשֶׂר אַתְוָון, וְדָא שְׁכִינְתָּא, בְּאִלֵּין אַרְבַּע תִּקּוּנִין אָמַר לְמֹשֶׁה ׳וְאַתָּה תֶחזֶה מִכָּל הָעָם וְגוֹמֵר׳ וְצָרִיךְ לְאַחְזָרָא עֲלַיְיהוּ. ° וְאַתָּה תֶחֱזֶה בְּשַׂעֲרָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר (שיר ה יא) רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז דָּא כֶּתֶר עִלָּאָה, וּמִלְּגָאו מוֹחָא, דְּמִנֵּיהּ נָפְקִין מַבּוּעִין לְכָל סִטְרָא, לְאַשְׁקָאָה לְכָל נִימָא וְנִימָא דְאִיהִי עָלְמָא סְתִימָאָה, וְכָל מַבּוּעָא אִתְעֲבִיד נִיצוֹץ, וְכָל נִימָא אִתְעֲבִיד שַׁרְבִיט, מוֹחָא סְתִימָא אִתְקְרֵי אֵין סוֹף, דְּאִתְפַּלַּג לִתְלַת מוֹחִין דְּאִינוּן י' י' י', דְּאִתְרְמִיזוּ בְּהַאי שְׁמָא (יו״ד ה״א וא״ו ה״א נ״א יו״ד ה״י וא״ו ה״י). (קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר בוצינא קדישא, ודאי שמא דאתרמיזו תלת יודי״ן דא) יו״ד ה״י וא״ו ה״י וְדָא אִיהוּ מִלְּגָאו, אֲבָל שְׁמָא דְאִיהוּ יו״ד ה״א וא״ו ה״א, אִיהוּ כְּלִיל תְּלַת אַלְפִין א' א' א', אִינוּן תְּלַת אַוִּירִין, דְּמִתְלַבְּשִׁין בְּהוֹן תְּלַת מוֹחִין י' י' י', שְׁמָא חַד אִיהוּ גוּפָא, וּשְׁמָא תִנְיָנָא מוֹחָא, דָּא מִלְּגָאו, וְדָא מִלְּבָר.

תרגום

אַרְיֵה - זוֹ רְאִיָּה, וְנֶאֱמַר בּוֹ (יחזקאל א י) 'וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם', בְּכָל מָקוֹם 'אַרְבַּעְתָּם' זֶה יהו״ה, אַרְבַּע אוֹתִיּוֹתָיו הַשּׁוֹלְטוֹת עַל הַכֹּל, וַהֲפֹךְ 'אַרְיֵה' וְתִמְצָא בּוֹ 'רְאִיָּה', וְהוּא לְיָמִין שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁשָּׁם א' (נוסח אחר: י') אוֹר, רְאוּבֵן שֶׁהוּא לְיָמִין, עַל שְׁמוֹ נִקְרָא 'אוֹר בֵּן', שְׁמִיעָה לִשְׂמֹאל, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (שם) 'וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל'; נֶשֶׁר - רֵיחַ בָּאֶמְצַע, עָלָיו נֶאֱמַר (משלי ל ד) 'מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו', שֶׁהֵם שְׁנֵי נְקָבֵי הָאַף. פֶּה - דִּבּוּר, זֶה אָדָם הַכּוֹלֵל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת וְכוֹלֵל עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת, וְזוֹ שְׁכִינָה, בְּאֵלֶּה אַרְבָּעָה תִּקּוּנִים אָמַר לְמֹשֶׁה 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם' וְגוֹ', וְצָרִיךְ לַחֲזֹר עֲלֵיהֶם. 'וְאַתָּה תֶחֱזֶה' בְּשֵׂעָר - עָלָיו נֶאֱמַר (שיר ה יא) 'רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז', זֶה כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וּבִפְנִים הַמֹּחַ, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים מַבּוּעִים לְכָל צַד, לְהַשְׁקוֹת כָּל שְׂעָרָה וּשְׂעָרָה שֶׁהִיא עוֹלָם סָתוּם, וְכָל מַבּוּעַ נַעֲשֶׂה נִיצוֹץ, וְכָל שְׂעָרָה נַעֲשֵׂית שַׁרְבִיט, הַמֹּחַ הַסָּתוּם נִקְרָא אֵין סוֹף, הַמִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה מוֹחִין שֶׁהֵם י' י' י', הַנִּרְמָזִים בְּשֵׁם זֶה (יו״ד ה״א וא״ו ה״א, נוסח אחר: יו״ד ה״י וא״ו ה״י). (קָם זָקֵן הַזְּקֵנִים, עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין, וְאָמַר בּוּצִינָא קַדִּישָׁא: וַדַּאי הַשֵּׁם שֶׁבּוֹ נִרְמָזוֹת שְׁלֹשׁ הַיּוּדִי״ן הוּא) יו״ד ה״י וא״ו ה״י, וְזֶה בִּפְנִים, אֲבָל הַשֵּׁם שֶׁהוּא יו״ד ה״א וא״ו ה״א, הוּא כּוֹלֵל שְׁלֹשֶׁת הָאֲלָפִים א' א' א', שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה אֲוִירִים הַמִּתְלַבְּשִׁים בָּהֶם שְׁלֹשָׁה מוֹחִין י' י' י', שֵׁם אֶחָד הוּא הַגּוּף, וְשֵׁם שֵׁנִי הַמֹּחַ - זֶה בִּפְנִים וְזֶה מִבַּחוּץ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אריה דא ראיה, ואתמר ביה ׳ופני אריה אל הימין לארבעתם׳ (יחזקאל א, י), בכל אתר ארבעתם דא יהו״ה, ארבע אתוון דיליה דשלטין על כלא, והפוך אריה ותשכח ליה ראיה, ° ואיהו לימינא דחסד, דאיהו יומא קדמאה, דתמן א' (נ״א י') אור, ראובן דאיהו לימינא על שמיה אתקרי אור בן, שמיעה לשמאלא, ועליה אתמר (שם) ׳ופני שור מהשמאל׳, נשר ריחא באמצעיתא, עליה אתמר ׳מי אסף רוח בחפניו׳ (משלי ל, ד), ° דאינון תרין נוקבין דחוטמא, פימא דבורא, דא אדם כליל ארבע אתוון וכליל עשר אתוון, ודא שכינתא, באלין ארבע תקונין אמר למשה ׳ואתה תחזה מכל העם וגומר׳ וצריך לאחזרא עלייהו. ° ואתה תחזה בשערא, עליה אתמר (שיר ה יא) ראשו כתם פז דא כתר עלאה, ומלגאו מוחא, דמניה נפקין מבועין לכל סטרא, לאשקאה לכל נימא ונימא דאיהי עלמא סתימאה, וכל מבועא אתעביד ניצוץ, וכל נימא אתעביד שרביט, מוחא סתימא אתקרי אין סוף, דאתפלג לתלת מוחין דאינון י' י' י', דאתרמיזו בהאי שמא (יו״ד ה״א וא״ו ה״א נ״א יו״ד ה״י וא״ו ה״י). (קם סבא דסבין עתיקא דעתיקין, ואמר בוצינא קדישא, ודאי שמא דאתרמיזו תלת יודי״ן דא) יו״ד ה״י וא״ו ה״י ודא איהו מלגאו, אבל שמא דאיהו יו״ד ה״א וא״ו ה״א, איהו כליל תלת אלפין א' א' א', אינון תלת אוירין, דמתלבשין בהון תלת מוחין י' י' י', שמא חד איהו גופא, ושמא תנינא מוחא, דא מלגאו, ודא מלבר.

התרגום: אריה - זו ראיה, ונאמר בו (יחזקאל א י) 'ופני אריה אל הימין לארבעתם', בכל מקום 'ארבעתם' זה יהו״ה, ארבע אותיותיו השולטות על הכל, והפך 'אריה' ותמצא בו 'ראיה', והוא לימין של חסד, שהוא היום הראשון, ששם א' (נוסח אחר: י') אור, ראובן שהוא לימין, על שמו נקרא 'אור בן', שמיעה לשמאל, ועליה נאמר (שם) 'ופני שור מהשמאל'; נשר - ריח באמצע, עליו נאמר (משלי ל ד) 'מי אסף רוח בחפניו', שהם שני נקבי האף. פה - דבור, זה אדם הכולל ארבע אותיות וכולל עשר אותיות, וזו שכינה, באלה ארבעה תקונים אמר למשה 'ואתה תחזה מכל העם' וגו', וצריך לחזר עליהם. 'ואתה תחזה' בשער - עליו נאמר (שיר ה יא) 'ראשו כתם פז', זה כתר עליון, ובפנים המח, שממנו יוצאים מבועים לכל צד, להשקות כל שערה ושערה שהיא עולם סתום, וכל מבוע נעשה ניצוץ, וכל שערה נעשית שרביט, המח הסתום נקרא אין סוף, המתחלק לשלשה מוחין שהם י' י' י', הנרמזים בשם זה (יו״ד ה״א וא״ו ה״א, נוסח אחר: יו״ד ה״י וא״ו ה״י). (קם זקן הזקנים, עתיקא דעתיקין, ואמר בוצינא קדישא: ודאי השם שבו נרמזות שלש היודי״ן הוא) יו״ד ה״י וא״ו ה״י, וזה בפנים, אבל השם שהוא יו״ד ה״א וא״ו ה״א, הוא כולל שלשת האלפים א' א' א', שהם שלשה אוירים המתלבשים בהם שלשה מוחין י' י' י', שם אחד הוא הגוף, ושם שני המח - זה בפנים וזה מבחוץ.

מן המפרשים

ביאור הגר"א: ואיהו לימינא כו' דתמן א' אור ראובן כו'. רוצה לומר אריה מתחלת באל"ף, יום א' דביה נברא האור ג"כ בא', ואור הוא ראיה, וכן ראובן לשון ראיה כמו שכתוב (בראשית כט לב) כי ראה כו', ונקרא אור - בן, כמו שמפרש והולך על שם האור ביום ראשון,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: